נולדתי בתל אביב בשנת 1966, אני גר בתל אביב מיום הולדתי ועם ההתבגרות האישית שלי צפיתי בצמיחתה של העיר, מרגע שעמדתי על דעתי התאהבתי והרגשתי חיבור עמוק ל”עיר האלטרנטיבית”.
את חמוטל אשתי, אדריכלית גם כן, הכרתי בזמן לימודי האדריכלות בטכניון. יש לנו שתי בנות ובן זקונים. כשבע שנים עבדתי אצל יעקב רכטר ומאז 1999 יש לי משרד שלי. כעשר שנים גם לימדתי בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ובשבע השנים האחרונות אני גם משמש כמנכ”ל חברת בנייה יזמית בבולגריה.
איך הגעת לתחום האדריכלות ומה משך אותך לתחום?
אני חושב על הילדות שלי כתפאורה לסרט. הזיכרון האישי התל אביבי שלי מכיל גם יריות, מרוצי מכוניות פרועים, אלימות ומצוקה, דקדנס ומבנים הרוסים אך גם את התחושה שאפשר היה להסתובב ברחובות ולחוש את החיבוק והתענגות על כל רגע בהווה עם חשש וחלומות. לכל אחד יש הדמויות ששינו את מהלך חייו. המורה היפה לציור בכיתה ב’, שעודדה אותנו לצייר אבסטרקט ובעקבותיה התחלתי לצייר וללכת בעצמי למוזיאון. בתיכון השפיע עלי המורה לפיזיקה ולפילוסופיה של המדעים. הוא שאל שתי שאלות : מה זה חומר ומה זה תנועה. עד היום שתי השאלות האלה הכי מעסיקות אותי. כאשר התלבטתי בבחירת דרכי בין חיים כאמן צילום לבין מדען פיזיקה הוא זיהה שאדריכלות הוא המקום המתאים עבורי.
מה מייחד את השפה האדריכלית והעיצובית שלך? במה משרדך שונה / פורץ דרך
בצניעות אני מקווה שפריצת הדרך עוד לפני. לעומת מדעים ואמנות, המאפשרים להבריק בגיל צעיר, לאדריכלות נדרשים דמיון עשיר, עומק, עולם פנימי ותרבותי מיומנות טכנית וניסיון כלכלי שנרכשים עם הזמן. אלו החזקות שלי. אני מעוניין ליצור דבר חדש ומקורי בעולם ולהפתיע בכל עבודה מחדש. לא מעניין אותי לחזור על מה שכבר עשיתי או שעשו אחרים. עלי להעניק חוויה מרתקת, חושנית, לעיתים עם קריצה קיטשית כמו במלון בניו אורלינס, לפעמים מרגישים את משק כנפי ההיסטוריה כמו בכותל בירושלים. כל עבודה קשורה לסביבה הטבעית והתרבותית ולזמן שבו היא מתקיימת.
אני מכיר באחריות שלי כלפי הלקוח שלי, חושב על מהלכי היומיום שלו ותחושותיו בתוך החלל שיצרתי עבורו.
ולא פחות חשובה היא האחריות שלי ללקוח, שלא הקלתי ראש בכלכלת הפרויקט. היום אני מסוגל לאמוד בדיוק מרבי תקציב פרויקט ולעמוד בו. זה נותן לי גם שליטה ביצירה. אני מוביל אותה ולא היא אותי.
מהי “אדריכלות” עבורך? מהן מקורות ההשראה שלך?
אדריכלות היא אמנות העוסקת במסה (חומר, נפח) ובתנועה בחלל. תפקיד האדריכל הוא לייצר פלטפורמה אשר אנשים יוכלו לפעול בה בנוחות. האדריכל מביים את החוויה שהוא רוצה שיעבור המתבונן. יתרון האדריכלות הוא שהיא סיפור תלת ממדי בחומר. הבנתי עם הזמן שיש לי יצר מציצנות. אני נהנה להתבונן באנשים. ההתבוננות באנשים מלמדת המון על הזרימה בחלל ואיך הם מרגישים בו. בסביבה אורבנית מפגשים כאלה בין אדם לאדריכלות זמינים מאוד. על כן ניתן לאמר שמקורות ההשראה שלי הינם מרכזי ערים אך גם המוסיקה שאני שומע, הקולנוע בו אני צופה, הספרים אותם אני קורא והתערוכות בהן אני מבקר. חשוב לי להתחבר למגמות עכשוויות, לתרבות פופולארית, לצעקה האחרונה באופנה, לקונטרסטים בין ישן לחדש. מי שאני.
באיזה סוגי פרויקטים המשרד מתמחה
המשרד מתמחה בתכנון מבנים בעלי אופי תיירותי כגון חנויות הפונות לתיירים, מרכזי מבקרים, תכניות אב עבור שמורות טבע ואתרי תיירות. המשרד תכנן מבנים ועיצב בתי מלון, חנויות ומרכזים הפונים לקהל זה גם ברחבי העולם: בשוויץ, ספרד, בולגריה, יוגוסלביה ועוד.
בין לקוחות המשרד נמנים חברות הי-טק, קבלנים ויזמים, חברות מסחריות, משרדי עו“ד, רשתות בתחום הקוסמטיקה, העיצוב ולקוחות פרטיים. לקוחות המשרד המרכזיים:
מלונות עין גדי וקיבוץ עין גדי, מלון הגושרים בטבע , SEA OF SPA, עיריית הרצליה, דואר ישראל, מרכזי היהלומים , IDC בנק HSBC, ,MORIAH COLLECTIONT AVISAL ו- POWERMAT פתרונות אלחוטיים, הקרן לפיתוח הכותל ומפעל הפיס.
ספר על פרויקט מעניין של המשרד
הפרויקט שבחרתי להציג הוא פיורינה – ספא רגוע אל מול טבע פרוע
חזיתו של ספא ‘פיורינה’ שבמלון ‘הגושרים בטבע’ בגליל העליון שנפתח לאחרונה, משקיפה לנופו הקסום של העמק הנעלם. האתגר העיצובי היה לשלב באופן אופטימלי בין מבנה הספא לפנינת הטבע יוצאת הדופן הנשקפת ממנו. במרכז החלל הגדול הוצבה קובייה אטומה מאבן געשית מנוסרת ובתוכה מוקמו חדרי הטיפולים. במהלך התנועה סביב קוביית האבן הגעשית שם מוקמו אזורי הלובי, המקלחות, הבריכה והמנוחה, חווים אורחי הספא את העמק הנעלם מפרספקטיבה שונה וייחודית.
ספא ‘פיורינה’ מתפרס על פני 700 מ”ר וכולל אזור קבלה, מקלחות ושירותים מפוארים, תשעה חדרי טיפולים אחד מהם זוגי, חמאם, סאונה יבשה, ג’קוזי בריכה חיצוני ולובי למנוחה ולהתרגעות.
“נופו של העמק הנעלם עורר אצלי זיכרונות ילדות של נסיעות משפחתיות לבית ההארחה של קיבוץ הגושרים לגדת ערוצי פלגי נחל הדן הזורמים בתוך צמחיה עבותה. כאשר התקשרו אליי כדי להציע לי את הפרויקט, זה היה הדבר הראשון שעבר לי בראש”. השפה האדריכלית המאפיינת את מבני הספא, שואבת את השראתה ממוטיבים הלקוחים מהטבע ומהסביבה, מדגישה אלמנטים של המשכיות וזרימה, מנכיחה את הטבע ומשתלבת במרחב.
“לספא חזית לשמורת העמק הנעלם והאתגר היה איך לחבר את מבנה הספא, המורכב ממערכות סגורות, עם הטבע המדהים העוטף אותו, בצורה שהעמק יהיה יותר גלוי ופחות נעלם”, מוסיף מירון לוי. “בית הארחה ‘הגושרים בטבע’ נבנה על מבנה חאן עתיק ובלובי שימרו חלקים ממנו. דרכם התחברתי לאבן הגעשית ולרצון למצות את התחושה והחוויה שתחבר את המבנה לעמק הנעלם. “בתוך החלל הגדול מיקמנו קופסא אטומה ואפורה, הבנויה מאבן געשית מנוסרת, ובתוכה חדרי הטיפולים. כל אזור המנוחה והבריכה מאורגנים סביב הקובייה הגדולה ובמהלך התנועה סביבה חווים האורחים את העמק הנעלם”.
מה אתה רוצה שידעו עליך ועל המשרד במיוחד
חשוב לי שיבינו איך אני רואה את תפקידי כאדריכל. תפקידי הוא לביים חוויה תלת ממדית ופיזית, שיוצאת מהמקום האישי ומדברת עם הסביבה ואל כל אחד. אני שואף לתכנן מבנים אשר יעצימו את חוויית המקום באמצעים פשוטים, חושניים ומובנים, למשתמשים ולשוהים בהם. המטרה היא שהבניין יעביר חוויה של שמחה, חושניות והנאה. אדריכלות שמבוססת על הרגש ואינה נזקקת לתווך. אני דוגל בדיאלוג מתמיד עם הלקוח ובניתוח מעמיק של צרכיו האסתטיים והפונקציונליים.
המשרד נשען על כלים טכנולוגיים ותכנוניים מתקדמים העומדים לרשות האדריכלות המודרנית משרד מירון אדריכלים עוסק במגוון רחב של פרויקטים מתחומי התכנון האדריכלי ועיצוב הפנים.
המשרד מעניק פתרונות שלמים, משלב קדם התכנון ועד למסירה, ומספק ללקוח את כל מעטפת השירותים במקום אחד, ללא צורך לעבוד מול אנשי מקצוע וספקים נוספים
על אילו דברים צריך לשים לב כשבוחרים אדריכל? למה כלקוח כדאי לי לבחור דווקא בך?
כבר אמרתי כי אדריכל טוב הוא אמן המייצר חלל פונקציונלי המהוה פלטפורמה לפעילות אנושית. עיר, בניין תאטרון או בקתה ביער צריכים להתאים לתכליתם, להתמזג עם ולהעצים את סביבתם הטבעית התרבותית ובעיקר להיות תפורים למידת המשתמש.
שים לב שלאדריכל שאתה בוחר יש היכולת, האישיות, העומק האינטלקט להקשיב בצניעות לכל הקולות הללו להפנים ולהבין ולהביא אותם לידי ביטוי מקורי וחדשני ביצירה שנתפרת עבורך.
יש פה גם תפקיד ללקוח. עליו להיות אמיץ וללכת עם האדריכל שבחר להרפתקה אחראית. לאפשר לאדריכל שלו לחלום יחד אתו ולמצוא פתרונות מציאותיים.
אני אבין את הרצונות והדרישות של הלקוח, אבין מה הוא רוצה, אנצל כל שקל להגיע למטרות האלה. האישיות וניסיון החיים המצטבר שלי מאפשרים לי היום למזג בין היצירתיות והתעוזה האדריכלית לפרגמטיות. גם לימדתי אדריכלות ואני גם מנהל חברה קבלנית יזמית שבונה בנייה למגורים. אני בא לעיתים קרובות עם היזמים ויודע לנהל גם את הצד הכלכלי. הראייה שלי היא כוללת.
במה שונה תחום האדריכלות בארץ היום ביחס לעבר – מגמות מרכזיות בתחום
השאלה מאפשרת לי להתמקד דווקא בעניינים מערכתיים-פוליטיים. לא ניתן להשוות את האתגר, האחריות וההזדמנות שהיו לאדריכלי ראשית הישוב, הקמת המדינה, עשורי קליטת העלייה, תכניות המתאר למה שקורה היום. הם הקימו את כל המערכות ועד מלחמת יום כיפור האלה היה להם כח ומעמד מרכזי. עם הזמן ההשפעה של אדריכלים על היזמים והמערכות ירדה. הם התנתקו מהכלכלה ומהצד הפרקטי של הפרויקטים. הכסף עבר מהתכנון לניהול והאדריכלים לא נאבקים על זה מספיק.
יש התמחות יתר. לא תמצא משרדים חדשים שהם גם מתכנני ערים וגם אדריכלי בניין. כלומר שמי שמתכנן ערים מנותק לגמרי מהממשק אדם-בניין.
תחום האדריכלות הציבורית בירידה. בבנייה הפרטית עם העלייה ברמת החיים יש פריחה. זה שם דגש על עיצוב הפנים. הפריחה של עיצוב הפנים נותנת לחברות חדשות לשגשג: חומרים חדשים, טכנולוגיות חדשות י ש המון המצאות. התעשייה מגיבה לריבוי. יש פה אנשים מוכשרים, בתי הספר לאדריכלות טובים. ההוכחה היא הצלחה של ישראלים בחו”ל.
איזה עצה אחת חשובה היית נותן לאדריכל שמתחיל את דרכו המקצועית ?
לבנות. לקבל עבודות הכי פשוטות. אם אתה עובד בעצמך אתה מקבל הזדמנות לבנות. אבל גם אם תלך לעבוד במשרד גדול, ללמוד איך הפרקטיקה של המשרד עובדת לדאוג שתהיה מעורב בבנייה ללכת לשטח, ללמוד מבעלי המקצוע, לנגרים, לטייחים, לצבעים למפעלים, ללמוד כל נושא. הכל נהיה מאוד מורכב וצריך להבין לעומק את תהליכי הבנייה.