בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים

1265845ככל שמתקדמים מעלה בהיררכיה הארגונית, המקום הופך צר וקשה יותר להתמקם שם בנוחות. גם כאשר המטרה המיוחלת, המקום בפסגה אינו בהכרח ודאי לאורך זמן. למעשה, האתגרים רק מתחילים.

מנהלים בכירים מוצאים עצמם מוקפים באנשים, אך בודדים בצמרת. לעובדים סביבם יש אג'נדה משלהם שהם מנסים לקדם, ואילו המנהל מחויב לראות רחוק וברור, בזווית רחבה, לטווח ארוך באופן שישרת פרמטרים רבים.

זו רק אחת הסיבות בעטיין נוצרים יחסי אמון עמוקים עם יועץ חיצוני המחויב למקצוענות נטו. היועץ אינו אוחז באמונות המושרשות בחברה, הוא חיצוני למאבקי הכוחות הארגוניים ומיומן בראיית מיקרו-מקרו יישומית ואסטרטגית.

ניתן לחלק מנהלים למספר סוגים עיקריים:

–       היודע הכול – לו אין צורך לשאול, הוא אינו מתחבט או מתלבט. קורה לעתים שלמרות זאת הוא לא תמיד צודק בכל.

–       היודע הרבה בתחומים מסוימים ופחות באחרים – מידה רצויה של מודעות עצמית זו מאפשרת לו להישאר פתוח לסובב אותו ולצמוח ממנו.

–    היודע שאינו יודע – זה המנהל המאתגר ביותר את עצמו ואת האחרים. הוא המטיל ספק, הבוחן והשוקל, המעורר ההשראה בסובבים אותו ומאפשר להם להוציא את המיטב מעצמם.

אם אתה מוצא עצמך חושב אחת או יותר מהמחשבות הבאות, אתה בצרות…

–         אנשיך מעלים רעיונות "בטוחים" שהם מעריכים שיתקבלו על ידך

–         סיעור מוחות נראה לך בזבוז זמן, והישיבות מנוהלות רק לפרוטוקול

–         אתה נלחם את קרבות האתמול, ומשוכנע שהכלים שבידך מספקים

אם מצאת באחת מההקצנות, רמזים להתנהגותך, זה הזמן לאזור אומץ ולשנות. אמנם בעולם העסקים מכירים בעיקר את מי שהגיע (ראשון) לפסגה, אך מאחוריו קיימת סוללה איתנה של תומכים שלולא מקצוענותם, השהייה באוויר הפסגות צפויה להיות קצרה.

וזכור: העובדה שאתה לבד בצמרת, אין משמעה שאתה גם צריך להיות בודד. אפשר גם אחרת.

אורלי איזייק, ייעוץ, אסטרטגיה ושיווק http://www.orlyeizik.com

 

חזרה לחדשות ועדכונים