בריאות הציבור

הפרעת קשב – מחלה אמיתית או תיאוריה מומצאת
מאת: גדי בן לביא, מנכ"ל משותף ברשת תבונה – חינוך חדש בישראל
*מתנה למנויי המגזין בתחתית העמוד

עטיפה למדריך אינטרנטי - מגיפת הריטלין

ב-10 השנים האחרונות פרצה לתודעת הציבור "הפרעת" הקשב והריכוז. הסיבה למירכאות תנומק בהמשך. ובכן, העובדה הבסיסית היא שכל מה שמתחיל במילה 'הפרעה' מייצג אוסף של קריטריונים התנהגותיים שעל פי הפסיכיאטריה אמורים לייצג סוג של מחלה נפשית שהאדם סובל ממנה, ושנובעת כנראה מסוג של חוסר איזון כימי כזה או אחר במוחו. השאלה הנשאלת היא האם מישהו הצליח אי פעם להוכיח זאת? והתשובה המפתיעה היא שלא. במרץ 2013  פורסמה בחו"ל ידיעה, כי ה"אב המדעי", או יותר נכון ממציא הפרעת הקשב, הפסיכיאטר ליאון אייזנברג, התוודה בראיון שנערך לפני מותו, כי הפרעת קשב וריכוז היא דוגמה מצוינת למחלה מומצאת וחסרת כל בסיס מדעי. הסיבה שידיעה כזאת לא הגיעה למהדורות החדשות המרכזיות בעולם היא פשוטה: חברות התרופות שמייצרות את התרופות השונות להפרעת הקשב מזרימות סכומי עתק לרשתות הטלוויזיה והתקשורת בעבור פרסומים שונים של תרופות כאלו או אחרות, ומי ירצה או יוכל להגיד 'לא' לגופי ענק עם כיסים עמוקים שכאלה? הכוכב הראשי של חברות התרופות הוא כמובן הריטלין (או בשמו הכימי – מתילפנידאט), שחקן ריווחי ביותר ואחיו הקטן של הקוקאין. ההבדל העיקרי הוא שאת אחיו הגדול הכניסו לשקית ניילון שקופה והוציאו מחוץ לחוק, בזמן שאותו ארזו באריזה יפה ושיווקית והכריזו עליו כפתרון המושלם. משרד המשפטים בישראל קבע שמתילפנידאט הוא סם בפקודת הסמים המסוכנים, ומנהל המזון והתרופות בארה"ב קבע שהריטלין הוא חומר בדרגת סיכון 2, לצד חומרים כמו קוקאין, אקסטזי, אופיום ועוד. מיותר לציין שהדברים הללו לא עמדו בדרכה של ארה"ב להיות, נכון להיום, מס' 1 בעולם ברישום ריטלין לילדים ביחס לכמות האוכלוסייה. 

ומה לגבי ישראל? טוב, אז כנראה שהחלום האמריקאי חדר לעצמותינו עד שהתחלנו להיות גם אנחנו בצלמו של הדוד סם, גם אם על חשבון ילדינו, והגענו למקום השני בעולם ברישום הסם לילדים. איך קרה שהגענו למצב בו אנו מסממים את ילדינו באופן לא מודע ולא מנסה לדעת, ובמקביל מאמינים בקדמה בה אנו כביכול נמצאים? מה גורם לנו להתעלם ולא לרצות לחקור את הנושא לעומק, בעיקר לאחר ששמענו על תופעות הלוואי האפשריות ועל העובדה שמדובר בסם מסוכן? ובכן, התשובה פשוטה: שיווק ויחסי ציבור. או יותר מדויק – שיווק ויחסי ציבור מאסיביים עם תקציבים דמיוניים. קח כל שירות או מוצר, אפילו הפרעה מומצאת וסם מסוכן, שווק אותו עם מספיק ממון ויעילות לקהל הלקוחות המתאים והשתמש באנשי מקצוע שגם להם שיווקת לפני כן. מה שיקרה הוא שקרוב לוודאי תגרום לקהל היעד שלך להאמין באמת המוצרית ששיווקת לו, והוא אפילו לא יבדוק אותך. 

בשביל להעביר לציבור את הנתונים המדויקים בנושא כתבתי מדריך שנקרא 'מגיפת הריטלין – איך תמנע מילדך להידבק ב-5 צעדים', המדריך הוא סיכום מתומצת, פשוט, ולא מצונזר, פרי 7 שנות מחקר בנושא.

להורדת המדריך המלא ללא עלות לחצו כאן>>

חזרה לחדשות ועדכונים