בשבחי הדד-ליין / אורלי אייזיק

עם יד על הלב, כמה מאיתנו מחכים ממש לרגע האחרון ולעתים קצת אחריו כדי להגיש את מה שיכולנו לעשות בדרך כלל הרבה קודם לכן?דד ליין

נהוג לחלק את המנהלים והאנשים בכלל לשלוש קטגוריות וכאן לא נחרוג מהשיטה:

–         אלו שמסיימים עבודה ברגע שקיבלו אותה

–         אלו שמתכננים בדיוק מתי יבצעו את המשימה ועומדים בדיוק בתכנון.

–         אלו שרמות התכנון שלהם גבוהות וגם רמות הביצוע, אלא שלעתים פתאום מגיע המועד האחרון

ניתן לשער שההתפלגות בין הקטגוריות אינה בהכרח סטטיסטית, ומי שלא מצא את  עצמו, אפילו לפעמים, בקטגוריה האחרונה שיקום…

ואכן דד-ליין, כמו תופעת טבע, מגיע פעם אחר פעם, גם שהוא נראה רחוק ולא מדאיג, גם שיש עוד המון זמן עד אליו ובכלל תמיד….

אם כך, לכאורה, ניתן לשאול לשם מה הקביעה השרירותית ומה בדיוק היא משרתת. אלא שבלי דד-ליין (או תאריך יעד בשמו המקומי), לא ברור אם היינו מסיימים משימות אי פעם או חשים תחושת סיפוק כה גדולה של מי שניצלו וקמו לתחייה (עד הדד-ליין הבא לפחות).

הדד-ליין הוא חשוב בדיוק כמו עצם התכנון, כמו עצם החשיבה וכמו כל שלב בדרך למטרה. לעתים, בעצם ההגדרה של אבני דרך אלו כבר התווינו את התהליך.

ובלי שיטה "לרמות" את הדד ליין אי אפשר, אז בחרתי לחלוק אתכם סוד שמונח אצלי במגרה הרבה שנים – אני רושמת ביומן (עדיין בפרינט) מועדי הגשה שבוע לפני הזמן (כן, לזייף זה אנושי…). נשמע פשוט? לא ממש, כי עדיין יש לבצע את הפעולות הבאות כדי שהשיטה תצליח.

  1. אני משכנעת עצמי שזה באמת המועד
  2. עם הזמן אני מתחילה להאמין בזה
  3. ואז עושה הכול כדי לדחות את הביצוע
  4. ורק אז מבצעת בלחץ
  5. ומודה לאל שזה היה רק תרגיל

אגב, גם מי שמבצע מיידית כל משימה, משדר רמות לחץ לא פחות גבוהות.  משום שההסבר הפנימי העומד מאחורי הביצוע המיידי הוא, בדרך כלל,  תרחישי זוועה הנמצאים במוחנו שאולי לא יאפשרו לנו לסיים בזמן, ולכן אנו מעדיפים להקדים את המאוחר.

קיימים כמובן גם אנשים חרוצים, יעילים ומושלמים, אבל הפעם עסקנו בכל השאר… ובינינו, חוץ מעל הדד ליין, על מה עוד אפשר לומר בכזו נחרצות שאם הוא לא היה קיים היה צריך להמציא אותו?

אורלי אייזיק, 0523-539539 http://www.orlyeizik.com

חזרה לחדשות ועדכונים