“החיים הם ריקוד” – ספרה החדש של חני שטרנברג

חני שטרנברג היא משוררת, סופרת, עורכת ואמנית. עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה ושני ספרי פרוזה. “החיים הם ריקוד” הוא ספר הפרוזה השלישי שלה. שטרנברג היא יוזמת כתב העת הספרותי “מקף”, אותו ערכה והוציאה לאור בין השנים 2012–2015, ובו פרסמה שירים, תרגומים, מסות וראיונות. לצד כתב העת פעלה “הוצאת מקף” בה ראו אור ספריה “קפקא ואני” ו”אפשר לקרוא לזה אושר”. בוגרת לימודי תנועה ומחול באקדמיה למוזיקה ע”ש רובין בירושלים, כוריאוגרפית שעבודותיה הוצגו בפסטיבל עכו וזכו לביקורות נלהבות, ומורה לתנועה ומחול ולערבית. 

דרך דמויותיה העמוקות והמטלטלות מתכתבת חני שטרנברג עם חייה שלה. המוטיבים העוברים כחוט השני ביצירתה, הם היותה בת להורים שורדי  שואה, מחלתה של אמה, חוויות הנטישה ותחושות הזרות בילדותה, המעברים בחייה בין עולמות הריקוד, הספרות והשירה, והתמודדותה כאישה ואם המפלסת את דרכה האישית והמקצועית בעולם הנשלט על ידי גברים. בחלק מהסיפורים מנסה הגיבורה לברוח מגורלה, אך דווקא כשמסתיימת הבריחה, היא חוזרת להווייתה ולהכרות אמיתית ואותנטית עם עצמה, ללא הסתרות וללא מסיכות. דמויותיה עסוקות גם בחיפוש אחר קשרי משפחה אבודים, כמעין טיול שורשים, כפי שעשתה שטרנברג לאחרונה בעצמה, כדי להתחקות אחר עברם של הוריה 

חני שטנברג

אחד מסיפוריה המקוריים בספר  ‘קיטי שלי’, הוא המשך יומנה של אנה פראנק, אשר למעשה לא נרצחה בשואה אלא עלתה לארץ ישראלונתקלה בקשיים הן בחיי נישואיה והן בפרסום יומנה. דרך תיאור התאקלמותה של אנה פראנק בא”י, מרמזת שטרנברג על היחס המשפיל שחוו שורדי השואה בתקופת האתוס של הצבר הציוני החזק, שראה בשורדים את מי שהלכו כצאן לטבח” 

הסיפור הראשון בספר  ‘הבית’, מתאר אישה בת הדור השני לשואה מיוון, הנשואה לגבר מסודר, ומתאהבת לפתע באמן מבוגר ונוטשת למענו את בעלה ובתה.  

הסיפור “כפר שלם” מהדהד את הביטוי “צריך כפר שלם כדי לגדל ילד”, תחושה שעלתה בשטרנברג בבגרותה כשהבינה כמה הרבה אנשים דאגו לגידולה בשל חסרונה של אמה.   

“ב’החיים הם ריקוד’, הלכתי לראשונה אל סיפוריהם של אחרים”, אומרת חני שטרנברג. הגיבורה היא בדרך כלל מישהי אחרת עם סיפור חיים שונה משלי, אבל החוויה תמיד קשורה אליי. הסגנון שלי הוא מאוד ענייני ומינימליסטי. כקוראת אני לא אוהבת תיאורים מיותרים, אלא עלילה שסוחפת וכובשת, כמו אצל בשביס זינגר שהוא סופר שאני מאוד אוהבת ומעריכהלטעמי כתיבה טובה לא נותנת לך להרפות ממנה. היא לוכדת אותך לפעמים בעל כורחך, מרתקת וסוחפת, ללא תיאורים ארכניים וללא בלבולי מוח מיותרים. כסופרת שהיא גם משוררת, אני שואפת לכתיבה מתומצתת ומדויקתאשר שואבת את הקורא לתוכה, וגורמת לו לחוות ולחיות את המסופר”. 

חזרה לחדשות ועדכונים

אשמח שיצרו איתי קשר