חברה

 

האם זהו חוק טבע כי המעמד הבינוני נעלם?
היעלמותו של מעמד הביניים, או לפחות צמצומו, הוא נושא רלבנטי ומדובר בכל כלי התקשורת. לא מעט פוליטיקאים פונים אל אנשי מעמד הביניים במטרה לבקש את קולותיהם. הם מבטיחים לעזור, אבל אולי מעמד הביניים הוא פיקציה? אולי הוא מנוגד לטבע כלכלה? אבל רק רגע, האם לכלכלה בכלל יש "טבע"? ואם כן, האם נגזר עלינו לשבת בחיבוק ידיים אל מולו או לנסות ולשנות אותו? הפעם אפנה לדבר על תחום מיוחד ומפתיע בכלכלה – "כלכלה אבולוציונית"

מאת: ד"ר אושי שהם קראוס

 

מה היא כלכלה אבולוציונית
בכדי להסביר מהי כלכלה אבולוציונית, אתחיל במה היא לא; ובכן, היא שונה ואולי מנוגדת לגמרי לכלכלה הקלאסית של שלוש מאות השנים האחרונות. היא איננה מתבססת על דמותו המופשטת של האדם הכלכלי – ה"הומו-אקונומיקוס". (עליו כתבתי כאן).

בכלכלה ה"רגילה", האדם הוא מעין יצור מופשט שאינו תלוי בזמן. הוא שווה בתכונותיו לאחרים אך אינו משתנה עם חלוף הזמן. לעומת זאת, הכלכלה האבולוציונת מניחה הנחות שונות לגמרי – קודם כל יש היסטוריה, אנו חיים במציאות אשר הזמן הינו חלק ממנה ולכן, בעת שכלכלנים בונים מודלים כלכליים עליהם לבנות מודלים שמתפתחים בזמן, וזה אומר בעצם כמה דברים:

הראשון הוא שכל "סוכן" (ככה קוראים בשפה מקצועית לאדם שפועל בכלכלה, כלומר, לכל אחד מאיתנו) הינו יצור משתנה ומתפתח, ותכונותיו יכולות להשתנות עם הזמן. הנה, אני "סוכן" כלכלי, אני אדם שפועל במערכת הכלכלית, אך הכשרונות והיכולות שלי אינם אחידים – הזמן הוא גורם שמשפיע עליהם. בגיל 22 ניקיתי דירות, אחר כך עבדתי כמוכר בחנות של ספרים משומשים, לאחר מכן תרגלתי באוניברסיטה והתחלתי להמציא משחקים לימודיים המוניים – וכעת אני גם דוקטור ומרצה.

יכולת ההשתכרות שלי התפתחה מאז גיל 22 ומשלב מסוים היא תתחיל גם לצנוח. אחת הנקודות המעניינות ביותר בנוגע לכלכלה ההתפתחותית היא שגם המערכת הכלכלית עצמה לא סטטית (לא יציבה או דורכת במקום), המערכת משתנה עם הזמן. היא מתפתחת.

החברה של המאה ה-19 אינה החברה של המאה ה-21; הטכנולוגיה שונה, האמונות הדתיות, האידיאולוגיות וצורות המשטר השתנו חלקית – ולכן, ייתכן וגם חוקי הכלכלה צריכים להשתנות.

הנה, יכול להיות שחוקי כלכלה שכלכלנים החשיבו תמיד לאוניברסליים (לקיימים תמיד ובכל מקום) בעצם משתנים עם הזמן. אולי, למשל, הכלכלן השנוא על השמאל – מילטון פרידמן, "צדק בזמן מסוים" וטועה היום, ואולי הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס התאים לזמן מסוים אך לא לימינו אנו. אך אני מרגיש עדיין תיאורטי מדי. הדרך הטובה ביותר להדגים את עניין זה הינה באמצעות תיאור ניסוי שנערך בכלכלה האבולוציונית.

על ערימות סוכר
בשנת 1995 ביצעו שני חוקרים במכון "ברוקינג" בוושינגטון די. סי שבארצות הברית ניסוי מרתק. ג'ושוע אפשטיין ורוברט אקסטל, הפכו אותנו להדמיות מחשב קטנות בתוך שדות סוכר דימיוניים – וכך עשו: הם יצרו תכנת מחשב שמדמה חברה פשוטה מאוד, ניתן לדמות אותה לחברה של רועי צאן, אנשים שנודדים עם העדרים שלהם בעקבות מקורות מזון ומחיה. מדובר במעין לוח גדול (מופשט, בשכרון של המחשב), מעין לוח שחמט ענקי ובו המוני קואורדינטות (נקודות ציון קטנות). על הלוח פוזרו כמויות "סוכר", כלומר, הוגדר בתוכנה כי לכל נקודה כמות מספרית של "סוכר" הנמצאת בה. הסוכר מסמל, כמובן, כמות מזון שיש בנקודה ושיכול להזין את היצורים הממוחשבים שלנו. הסוכר פוזר בשני קצוות הלוח השונות, בצורת שני הרים, כלומר, כשתי ערימות סוכר גבוהות. לאחר מכן פוזרו על הלוח כמה מאות "יצורים" ממוחשבים, כלומר תוכנות קטנטנות. כל יצור כזה יכול לעשות את הדברים האלה:

  • *ללכת צעד אחד ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה – כמו מלך בשחמט. הוא (סוכן, בן אדם) כמובן יכול לעבור לנקודה (משבצת), רק אם היא פנויה מיצורים אחרים.
  • *להציץ על סביבתו (לאותם כיוונים: ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה) בהתאם לכישורי ראייתו, כך שיכול לראות היכן הסוכר נמצא.
  • *לעלות על נקודת סוכר, לאכול ולצבור אותה.

המעבר מנקודה לנקודה (כמאמץ "פיזי") עולה ליצור בכמות סוכר, כלומר, לכל יצור יש רמת סוכר משתנה התלויה ביכולתו להגיע למקומות המכילים סוכר ולאכול אותו. אתם איתי?
אספר זאת בצורת סרטון אנימציה – יצור עומד במקום מסוים ויש לו שלוש נקודות של סוכר, כל תזוזה שלו ממשבצת למשבצת אחרת עולה לו נקודת סוכר אחת (כתוצה ממאמץ התזוזה). כאשר הוא מסתכל לאחור ורואה משבצת בלי סוכר. הוא "מבין" (באופן ממוחשב ומתוכנת) שלא כדאי לו ללכת לשם. לעומת זאת, הוא רואה מימין ערימה של 4 נקודות סוכר ואליה מכוון עצמו וזז. בואו נעשה חשבון – היו לו שלוש נקודות סוכר. המעבר לנקודה מימין עלה נקודה ויש לו שתי נקודות סוכר, אבל בנקודה הזאת הוא צבר עוד ארבע ולכן יש לו כעת שש נקודות סוכר, אך שימו לב – כעת הוא בעל רזרבה כלכלית, חסכון לימי משבר כלכלי עתידיים.

כולנו אותו דבר?
אבל עכשיו  מגיעה הפואנטה, כמו שאמרנו קודם, הכלכלה ההתפתחותית מניחה שהאנשים אינם שווים, אינם מופשטים, שלכל אחד יש יכולות שונות ותכונות שונות. לכן, כל יצור כזה מקבל באופן אקראי (על ידי התוכנה) תכונות מקריות שונות. מתוכם יש כאלה בעלי מזל היכולים לראות למרחק של ארבע נקודות (כך שקל להם יותר לאתר ערימות סוכר רחוקות ולדעת לאן כדאי להם ללכת) ויש חסרי מזל היכולים לראות רק נקודה אחת הלאה. נשמע לכם מוכר?

יש אנשים שנולדו לרופא מנתח בניו יורק ויש שנולדו למנקה רחובות בהודו, לאחרונים יש יכולת מאוד מצומצת להתקדם כלכלית. יש גם הבדל במטבוליזם; במערכת העיכול. יש יצורים ברי מזל שלא צורכים הרבה סוכר כך שכל מעבר מנקודה לנקודה עולה להם נקודת סוכר אחת בלבד ואילו אחרים "אוכלים הרבה" ולכן הם צריכים שתי נקודות, שלוש ואולי ארבע לשם אותו מעבר. מה שאומר שהם צורכים יותר ומבזבזים יותר. מה זה אומר? ובכן, יצור שהיו לו רק שתי נקודות סוכר ולרוע מזלו זז פעמיים לנקודות ריקות, איבד את כל הסוכר שלו ולא יכול לזוז יותר. אין לא כוח לזוז גם אם מימינו ממתין הר סוכר של 10 נקודות. הוא מת מרעב ויוצא מן המשחק. אכזרי, אך יש דבר נוסף – היצורים מפוזרים בצורה אקראית על הלוח כל שיש ברי מזל שנפלו בדיוק על נקודה שנמצאת על הר סוכר ופשוט טוחנים אנרגיה בלי לזוז ואילו אחרים נודדים במדבר בסודן. (כלומר במרחבי נקודות שוממות ללא סוכר).

אם כן מה קרה בניסוי?
החוקרים שלנו הפעילו את התוכנות והכלכלה התחילה לזוז; בהתחלה היצורים פוזרו אקראית על הלוח, אך לאט לאט התחילו להתקרב לעבר הרי הסוכר, מה שהביא לכך שמעטים התעשרו מאוד ונוצרה שכבה יאפית של מעמד עליון; מעין עשירון עליון. כמו כן, רבים מתו ברעב, היו הרבה מאוד עניים והמעמד הבינוני הלך ונשחק.

אז מה זה אומר לנו?
מה אפשר ללמוד ממשחק כזה? האם אלה חוקי טבע? האם נגזר על מעמד הביניים להיעלם? אולי זה שמעמד ביניים היא בכלל קיים במשך עשרות שנים במאה ה-20 מ זה רק שלב בהתפתחות האנושית? אולי טועים כל אלה שמדברים על אידיאל השוויון. יכול להיות שככה זה צריך להיות – מעט עשירים וצבא של עניים, אך גם אם אלה חוקי טבע, מי אמר שאנחנו צריכים לקבל אותם? הרי גם למות זה חוק טבע ואנחנו מנסים להרפא בעזרת המדע ולחיות יותר ויותר. אך אין זה הסוף, המודל של שני החוקרים שלנו ממשיך להתפתח והופך מורכב יותר ויותר, מורכב ופסימי – ההמשך יבוא….

ועוד רגע של תשומת לב
הספר שעליו אני ממליץ ללימוד נושא זה הוא ספרו המרתק של פרופסור אריק ביינהוקר (מנהל המכון לחדשנות כלכלית שהקים המיליארדר ג'ורג' סורוס); The Origin of Wealthמי שמסוגל לקרוא חמש מאות עמודים של מדע פופולרי קולח באנגלית סבירה – יותר ממוזמן.

 

ד"ר אושי שהם קראוס, פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר. הנה רשימת ההרצאות המעודכנת שהוא מעביר לקבוצות ולחברות – ועוד דבר: אתם מוזמנים להאזין לתכנית הרדיו השבועית שלו 'קצה הקרחון על חברה וכלכלה' ביום רביעי לאחר חדשות 12 ברשת א' של קול ישראל.

חזרה לחדשות ועדכונים