קיבוץ רמת הכובש ביקש להרחיב את שטחו בכ-60 בתים עבור בני המשק. בתחילה תוכנן הקיבוץ ע”י אדריכל אחר, אך כאשר הוזמן אדריכל אבי שטרנפלד לבחון את התכניות, שם לב שהרחבת הקיבוץ תוכננה כאילו מדובר בשכונה בתוך עיר, הכוללת בתים עם רכבים חונים ולצידם כבישים עמוסים. ומיד שאל את עצמו האם אדם הבא להתגורר בקיבוץ מעוניין בשכונה בעלת אופי עירוני, עמוסת כבישים ורכבים? לפיכך הציע תכנון שונה (בעזרת תכנית בינוי חדשה), המשפיע על מערכת היחסים הפנים קיבוצית, בין האזרחים הוותיקים לצעירים, ובין הקיבוץ הישן לחדש. תכנון המטשטש את הגבולות בין המרחבים הפרטיים והציבורים, ומחזיר את אופיו ומאפייניו של הקיבוץ הקלאסי.
לאחר שתכנן כאלף בתים בעשרות קיבוצים ומושבים, הפך ‘אבי שטרנפלד אדריכלים’ למשרד המוביל את המהפכה האדריכלית בהתיישבות הקיבוצית והכפרית. בפרויקט הרחבת קיבוץ רמת הכובש, הציע המשרד תכנון שונה השומר על אותו מספר בתים, אך מעביר את כל הרכבים לחנייה מרוכזת, המרוחקת מקסימום חמישים מטר מהבית המרוחק ביותר. כך פונו כל שטחי המרחבים ציבוריים, כמו בקיבוץ הישן והטוב. בהמשך תוכננה מערכת של שבילים העוברת בתוך שדרות עצים, ומתחברת אל מערך השבילים הקיים של הקיבוץ. בדרך זו במעבר בין הבתים החדשים ללב הקיבוץ, אין צורך לעבור שום כביש, אלא המעבר הוא דרך אזורים מגוננים המובילים מהקיבוץ הישן אל החדש, ומחברים אותם לכדי מקשה אחת. תכנון ייחודי זה משפיע גם על מערכת היחסים הפנים קיבוצית, ומתמודד עם אחת ה”רעות החולות” של הקיבוצים המודרניים, הקשורה לפערים הכלכליים והחברתיים בין התושבים הצעירים לוותיקים, העשירים והעניים, ובין הקיבוץ החדש לישן.
“כבר מהחינוך האדריכלי שקיבלתי בבצלאל למדתי שתכנון אדריכלי אינו עוסק רק בקירות יפים, אלא בהשפעה על תחושות של אנשים ועל האופן בו הם חיים”, אומר אדריכל אבי שטרנפלד. “פרויקט הרחבת קיבוץ רמת הכובש ממחיש את ההשפעה הישירה והממשית של התכנון האדריכלי על אורחות החיים ותפיסות העולם בתוך הקהילה הקיבוצית. כשמסתכלים על התוצאה הסופית, ניתן להבחין בטשטוש המוחלט שיצר הפרויקט בין השטחים הפרטיים והציבוריים, כשלמעשה כמעט לא ברור היכן מסתיים הדשא של הבית ומתחיל הדשא של הקיבוץ. כשלא סוגרים את הבתים בתוך גדרות, מטשטש הגבול בין הפרטי לציבורי, כפי שצריך להתקיים בקיבוץ אמיתי. כי אחרי הכול, האנשים שהחליטו לגור כאן, לא סתם בחרו ביישוב קיבוצי”.
בשלב הבא, בעזרת שיטת התכנון הייחודית שפיתח המשרד, הכוללת ספר שינויים מובנה, התפנה המשרד לתכנן את טיפוסי הבתים, בהתאמה אופטימלית לצרכי כל אחד מהדיירים. “כשאתה בונה שכונה בקיבוץ, אתה לא יודע מי משתמש הקצה – זוג בלי ילדים או עם ילדים, או שהילדים כבר עזבו את הקן. לכן יצרנו שני אבי טיפוס של בתים – בית חד קומתי ודו קומתי. הבית הדו קומתי בקיבוץ שונה מבית דו קומתי בעיר, בכך שבעיר כל חדרי השינה ממוקמים לרוב בקומה השנייה, ובקומה הראשונה ממוקמים הסלון, המטבח והאזורים הציבוריים. בקיבוץ לעומת זאת, כאשר סביר שההורים יגורו בבית עד יומם האחרון, לרוב חדרי השינה ממוקמים בקומת הקרקע, ולכן התכנון הקיבוצי שונה מהותית מהתכנון העירוני. בעזרת שיטת התכנון
הייחודית שפיתחנו, יצרנו ספר שינויים מובנים בתוך הבית טרם רכישתו, כך שכל אחד מהלקוחות בוחר את סוג הבית המתאים עבורו. למשל, האם הלקוח מעדיף חדר הורים גדול ומפנק (מאסטר בד רום), על חשבון הורדת חדר אחר בבית וכו’. ע”י מתן אפשרויות אלו, הלקוח בוחר בין בית חד קומתי לדו קומתי, ומחליט לגבי סדרה שלמה של שינויים, החוסכים זמן רב של עיצוב, תכנון והתאמה בין יועצים, ומציגים ללקוח ספר שינויים הכולל את כל האפשרויות כיצד יראה ביתו העתידי, עוד לפני תחילת תהליך הבנייה”.
בימים אלו הסתיימה בנייתו של שלב א’ בפרויקט (36 בתים) והחלה בנייתו של שלב ב’.
משרד ‘אבי שטרנפלד אדריכלים’ מתמחה לאורך שנים בתכנון בתים צמודי קרקע והרחבות בקיבוצים וישובים כפריים וקהילתיים מכל רחבי הארץ, בהם תוכננו כאלף בתים פרטיים באיכות הגבוהה ביותר. זאת על סמך ניסיונו של המשרד בתכנון בתי יוקרה, אותו הוא מממש בקיבוצים ובישובים הקהילתיים, תוך שמירה על האיכות והסטנדרטים הגבוהים ביותר, אך בתקציבים מהודקים ונגישים, כיאה לבתים בקיבוצים.
בין היתר תכנן המשרד בתים צמודי קרקע והרחבות בקיבוצים – העוגן (60 בתים), רבדים (80 בתים), רמת הכובש (60 בתים), גליל ים (40 בתים), דביר (40 בתים), תלמי אליעזר (20 בתים), אשכולות (200 בתים), בית הכרם (40 בתים), רמות ב”ש (47 בתים), כפר תבור (100 בתים) ועוד. בנוסף זכה המשרד בתחרויות תכנון לשכונות מגורים בת 121 בתים לאנשי קבע בעומר, ובתחרות תכנון להרחבת היישוב מגדל (36 בתים).