יום המשפחה שלי

מאת: נורית קידר

דימוי נוריתחגים זו מילת הקסם שלי.
יש את החגים שאני הכי אוהבת ויש חגים שאני פחות אוהבת.
אני פחות אוהבת את ל'ג בעומר ושבועות.
שני חגים אני ממש אוהבת הם ראש השנה ואת פסח.

בראש השנה קונים לי שמלה לבנה מתנפנפת, נעלי בובה לבנות וסרטים לשיער. בפסח קונים לי שמלה צבעונית פרחוני, נעלי בובה צבעוניות וסרטים אדומים וורודים לשיער.

גם הקיבוץ מתחדש לחג האביב; פרפרים, חיפושיות, עצים מלבלבים, מדשאות ירוקות ושפע של פרחים בכל הצבעים: חרציות, פרגים, תורמוסים, רקפות, אירוסים, חמציצים ונוריות. אפילו פקעות הצבעונים בגינה שלנו החלו ללבלב. אבל רגע, כמעט שכחתי את חג יום המשפחה.

יום המשפחה הוא חג של כל המשפחה. לכל ילד בגן יש סבים, סבתות, דודים, בני דודים, אחים ואחיות. איך אפשר שכל ילד יזמין את כל המשפחה לחגוג בגן?
תמי הגננת שאלה אותנו "ילדים חמודים, אתם מבינים שאי אפשר להזמין את כל המשפחה, מה אתם מציעים?" יעלי הציעה שנזמין רק את האחים. תמי ענתה ש"לא לכל הילדים יש אחים, ויש אחים שהם תינוקות ולא יוכלו להגיע לבד".

ברק הציע ש"נזמין את האבות כי הם לא מכירים את הגן שלנו", תמי ענתה ש"האמהות לא יסכימו ואפילו יעלבו". הצבעתי אני והצעתי שנזמין את סבא או את סבתא, תמי אמרה: "עומר זה רעיון נפלא, סבא או סבתא יגיעו בבוקר, יגלגלו איתכם את הבצק לחלת השבת, יאכלו איתכם ארוחת בוקר, ישחקו אתכם ויקשיבו לשעת סיפור". שמחתי שתמי אהבה את ההצעה שלי אבל אז לא ידעתי מה לעשות, איך אחליט את מי להזמין? את סבא או את סבתא? אם אזמין את סבתא, סבא מאד ייעלב, ואם אזמין את סבא, סבתא תעשה פרצוף חמוץ. סומסום הכלבה החכמה שלי עזרה לי להחליט. הלכתי לסבא ואמרתי לו שהחלטתי להזמין את סבתא. סבא לא נעלב ואמר: "עומר אני אהיה איתך בארוחת ערב וסבתא תהיה איתך בארוחת בוקר".

הבטחתי לסבתא שהיא מוזמנת ליום המשפחה בגן: "סבתא, ב-7:30 בבוקר תבואי לקחת אותי לגן, יהיה לנו כיף ביחד". אחר כך התחרטתי: "אמא, אני רוצה שסבא יבוא לגן" אמא הסתכלה אלי בהפתעה: "עומר, סבתא מאד מתרגשת למחר בבוקר, הבטחות מקיימים ולא משנים כל רגע". אוף… איזה חיים קשים.

בחגיגת יום המשפחה שאלה תמי: "עומר מה את הכי אוהבת לעשות בבית של סבתא?"  אפילו לא הייתי צריכה לחשוב: "לצייר ולהדביק יצירות, לשחק עם מעיין הבת דודה הכי חברה שלי ולישון במיטה של סבתא".

חזרה לחדשות ועדכונים