מסתבר שאין חדש תחת השמש!
בתצוגה “מלאכת הרופא” במוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה מגלים הממצאים הארכיאולוגיים כי מגיפות הפילו חללים רבים מאז ומתמיד, וכמו היום, הרופאים בעת העתיקה היו בעלי התפקיד החשוב ביותר בעתות שכאלה. יש אף סברה כי מקור השם ‘דבר’ (מגפה, נגף) הוא בגלל שכולם מדברים בו…
כיום, כאשר מגפת הקורונה משתוללת במדינות רבות וגם אצלנו, כשהחיים של כולנו מושבתים והעולם עוצר מלכת, מעניין לחזור אחורה בזמן ולמצוא, כי מגיפות קטלניות ליוו את האנושות משחר ימיה וכך גם הרצון, הצורך והיכולת למצוא מרפא למחלות ולמכאובים.
מזווית קצת אחרת, מוצגת במוזיאון הכט שבאוניברסיטת חיפה תצוגה מרתקת “מלאכת הרופא”, המקבלת משמעות נוספת בימים אלה. הממצאים בתצוגה, המשולבת בתערוכה “תעשיות ומלאכות קדומות”, ממחישים את תפקידו של הרופא בימי קדם, כבעל מלאכה לכל דבר.
התצוגה מדגימה כיצד גם בעת העתיקה, לא חסרו מחלות ותחלואים שונים ומשונים, שלהם הותאמו דרכי הריפוי שהיו מקובלות אז – החל משיטות הרפואה הקונבנציונלית, שכללו שימוש במכשירים רפואיים שונים ואף ניתוחים, ועד תרופות טבעיות, שנרקחו ממינרלים, צמחים ועשבי מרפא והיו נפוצות בשימוש עוד בתקופת המקרא, תלמוד וחז”ל. רק בתנ”ך מוזכרים כ-120 מיני צמחים ששימשו כצמחי מרפא, כמו לענה, קצח, כמון ובצל. מעניין כי גם היום, לצד הרפואה המערבית המודרנית, משגשגת הרפואה האלטרנטיבית, המבוססת על רפואה מונעת ו’תרופות’ טבעיות.
אחד המוצגים המעניינים בתצוגה הוא העתק של ספר נדיר אותו כתב דיוסקורידס, רופא יווני בצבאו של טיטוס מהמאה הראשונה לספירה. בספר הצבעוני והמאויר ניתן למצוא הנחיות מדויקות לרקיחת יותר מ-600 תרופות לצד המחלות והתחלואים להם הן הועילו.
בין שלל המוצגים הארכיאולוגיים בתערוכה – מכלי חרס, מתכת וזכוכית שהכילו משחות ותרופות, עשבי מרפא ושיקויים למיניהם – המעידים כי גם לרופאים הקדומים היו ‘מזוודות רופא’ עמוסות כל טוב… בתקופה הרומית הרופאים כבר הצטיידו במכשירים רפואיים, שנראים כמובן פרימיטיביים יחסית למכשור המודרני המשוכלל שלנו היום, אך כנראה הועילו לא מעט, כמו סכיני מנתחים מברזל, מחטי מתכת, מלקחיים, כוסות רוח ועוד. לא להאמין, אבל בין הישגיה של הרפואה הקדומה היו ניתוחי טְרֶפַּנַצְיָה, שבמהלכם נעשה קידוח בעצם הגולגולת לטיפול בלחץ תוך-גולגלתי, כפי שמעידות הגולגולות העתיקות המוצגות בתערוכה.
בימים אלה של בהלת הקורונה, אנו מצווים לשטוף ידיים היטב מספר פעמים ביום ולהדר בג’ל אלכוהולי לחיטוי הידיים. אך מעניין לדעת, כי שמירה על היגיינה (על שם היגיאה, אלת הבריאות במיתולוגיה היוונית) מוזכרת כבר במצוות התורה (ענייני נגעים, טומאה וטהרה, וכן חוקי הכשרות) אשר הביאו בעקיפין להתפתחותם של מנהגים היגייניים, שתרמו במלחמה במחלות מדבקות (!!!). הספרות הרפואית הקלאסית הקדישה להיגיינה מקום נכבד, והממצאים הארכיאולוגיים כגון אמבטיות, אסלות וחלקים של מערכות ביוב, הינם עדות מהימנה למודעות הציבור להיגיינה בעת העתיקה, אשר הגיעה לשיאה בתקופה הרומית. אחד הפריטים בתצוגה ללא ספק יגרום לכם לחייך: אסלה מכובדת עשויה אבן, שנמצאה בחפירות בעיר דוד בירושלים, המעידה על יושביה, תרתי משמע…
כאמור, מגיפות קטלניות השתוללו במשך מאות אלפי שנים ברחבי העולם וגבו קורבנות רבים. המקרא וחז”ל דיברו על מחלת ה’דבר’, כאשר הכוונה הייתה לכל מחלה מדבקת שגורמת למוות של מספר אנשים מאותו גורם, בסמיכות של זמן ומקום. ה’דבר’ היה שם נרדף למגיפה הנגרמת על ידי חיידק, המלווה, בין היתר, בחום גבוה, צמרמורות, כאבי ראש ועוד, שללא טיפול גורמת לתמותה רבה מאד. על פי המקרא, המחלה הועברה בין בני אדם הנמצאים בצפיפות ובמקומות סגורים והייתה יכולה לעבור מעיר לעיר, אפילו בין ערים שנהר חוצה אותן… נשמע לכם מוכר?
אל דאגה, אין ספק כי הרפואה של היום התקדמה רבות, וכולנו תקווה כי תימצא לקורונה תרופה במהרה. אם זאת, בל נשכח כי הרפואה של היום מבוססת על הרפואה העתיקה, כפי שניתן להתרשם בתצוגה המרתקת של “מלאכת הרופא” במוזיאון הכט.