ילדים נופלים כל הזמן, נראה כאילו מדובר בחלק מתהליך הלמידה שלהם על העולם ועל הסכנות הטמונות בו. אפילו אם ממש נשתדל להיות שם בשבילם בכל נפילה ומכה כדי למנוע אותה, לא נצליח במאת האחוזים, ולכן חשוב לדעת כהורים באילו כלים להשתמש כשהילד שלנו כבר חווה נפילה או מכה
נקודה חשובה בזמן נפילה או מכה היא לא לרחם על הילד שלנו באותו הרגע (ואם בכל זאת קשה לכם ואתם מרחמים, לפחות אל תאמרו לו את זה) ובטח ובטח שלא לומר לו משפטים כמו: “מסכן שלי”. הרחמים אינם בריאים לילד עצמו – כשהוא חווה רחמים הוא לומד שכדאי לו לייצר עוד סיטואציות ולקבל עוד רחמים וחוזר חלילה.
דוגמא כיצד להתנהג בזמן נפילה או מכה:
- כשהילד בוכה כתוצאה מהמכה, להרים אותו ולחבק אותו עד שהוא נרגע. אחרי שישנה רגיעה קלה בבכי, שאלו את הילד – מה קרה? ספר לי והראה לי ( שחזרו עם הילד במדויק מה קרה-רצוי לחזור על האירוע מספר פעמים) . שאלו את הילד לאן התכוונת ללכת? או מה התכוונת לעשות לפני שנפלת? ותנו לו לסיים את מחזור הפעולה אותו התכוון לעשות לפני הנפילה. מהר מאוד תבחינו שהילד פסק מלבכות ושהמכה כבר לא מפריעה לו כל-כך.
נקודה חשובה היא להתעניין באמת במה שקרה ברגע הנפילה או המכה, כלומר ממש לבקש מהילד שלנו לתאר לנו במילותיו מה ואיך זה קרה? אפילו אם הייתם נוכחים וראיתם כל מה שקרה, הניחו לילד שלכם לתאר את האירוע – לתיאור עצמו יש ערך תרפויטי. חשוב לטפל בסיטואציה מבלי לשים על הילד תיוגים ומבלי לתת לו הרגשה שלילית, שהוא טועה בכך שנפל.
דוגמאות מה לא לומר לילד שלכם: “אני אמרתי לך שאתה תיפול”, “את משתוללת”, “אתה פרא אדם”, וכו’… אלו הערכות שלא ממש מטפלות בסיטואציה ולא עושות לילד/ה טוב.
מה כן לעשות בזמן שהילד מספר ואיך להגיב?
להישאר רגועים ולתת לילד תקשורת חוזרת שקיבלנו ואנו מבינים את מה שהוא מסביר. לדוגמא (אחרי שהילד סיפר): “אוקי, הבנתי שנפלת פה, אתה רוצה להראות לי שוב איך זה קרה?”
בקשו מהילד להראות לכם שוב ושוב מה קרה, עד שאתם רואים על הילד סימנים חיוביים שהוא כבר אינו בוכה, מחייך קלות או מדבר נמרצות. אצל פעוטות שעדיין אינם מדברים, ההורה צריך לעשות את כל הפעולה יחד עם הפעוט ולהסביר לו מה קרה.
בהצלחה, ומי ייתן ולא יחוו עוללינו מכות ונפילות אף פעם….