ניהול משברים בתחום המסחרי – עסקי

מאת: עו"ד עופר פיק*

b2fdf4b5-6bf7-4859-a4c2-c3b61fa11f90

 

ניהול משברים בעולם העסקי מנקודת ראותו של עורך הדין המנהל משברים, היא תורה מקיפה ומורכבת, שתחילתה בעריכת ההסכם, עבור להתנהלות עסקית נכונה במסגרת המשפטית שנוצרה (ההסכם), המשך בניהול המשבר עם פריצתו בטרם ההליך המשפטי וכלה בניהול ההליכים המשפטיים.

 

בטרם אנו צוללים לנושא מרתק זה, עלינו להגדיר מהו "משבר עסקי/מסחרי". לצרכי מאמרנו, מדובר בשתי תקופות שונות על ציר הזמן –  ניהול "המשבר" לפני פריצתו ולאחר פריצתו.

ניהול "המשבר" לפני פריצתו – כל התקשרות בעולם העסקי היא פוטנציאל להתפרצותו של משבר, ולכן אנו רואים בכל התקשרות עסקית "משבר" שיש לנהל אותו, בתקווה שלא יפרוץ. תפקידו של עורך הדין המלווה את המתקשר בשלב החוזי ולאחריו, לגרום לאותו מתקשר לעמוד בעמדה טובה יותר, במועד בו יפרוץ המשבר. תחילתו של כל קשר עסקי הינו חוזה בין שני צדדים עסקיים. בשלב החוזי המשימה החשובה מכולן הינה תיאום ציפיות. ככל שתיאום הציפיות בין המתקשרים החוזיים יהיה מפורט ומדויק יותר, כך הסיכוי לפריצתו של משבר ביניהם יהיה קטן יותר. אחד משני תפקידיו המרכזים של עורך הדין בשלב עריכת החוזה הינו לעורר את המתקשרים החוזיים להתעמת עם שאלות שהם צפויים להידרש אליהן בהמשך דרכם העסקית המשותפת, במסגרת "תיאום הציפיות" שהינו הבסיס לכל התקשרות עסקית. התפקיד המרכזי השני של עורך הדין בשלב עריכת החוזה, הינו, כמובן, ניסוח ההבנות וההסכמות בין המתקשרים, באופן שיביא לידי ביטוי, בפירוט, בדיוק ובבהירות מרביים, את ציפיות הצדדים, קרי את הסכמותיהם. תפקיד זה אף כולל את ניסוח מנגנוני ההגנה, הסעדים, התרופות וההיפרדות של המתקשרים, האחד כלפי משנהו.  כמובן שטובתו של המתקשר המיוצג על ידי עורך הדין היא זו אשר  אמורה לשמש כנר לרגליו של עורך הדין. כאמור, לאופן ניהול המשא ומתן, לדיוק שבתיאום הציפיות ולידע והיכולת שבניסוח הסכמות הצדדים ומנגנוני ההגנה על המתקשר החוזי, השפעה מכרעת על ההתמודדות עם המשבר, היה ויפרוץ. לאחר חתימתו של החוזה, לעיתים קרובות אנו נדרשים ללוות את המתקשר העסקי בייעוץ והכוונה המערבים ידע משפטי נרחב וניסיון רב, על מנת שמעשיו ופעולותיו במסגרת ההתקשרות העסקית יבוצעו באופן שבו היה ויפרוץ משבר, המעשים והפעולות שנעשו ובוצעו על ידו במהלך הקשר העסקי, יעמידו את המתקשר החוזי המיוצג על ידינו בעמדה עדיפה על הצד השני עם פרוץ המשבר.

ניהול "המשבר" לאחר פריצתו – ניהול המשבר לאחר פריצתו, מתחלק לשלוש תקופות: לאחר פריצת המשבר ובטרם נקיטת ההליכים המשפטיים, לקראת ההליך המשפטי, וניהולם של ההליכים המשפטיים עצמם:

בטרם נקיטת הליכים משפטיים – עם פרוץ המשבר (הכוונה אינה לפרוץ המשבר פומבית או פורמאלית, אלא עוד קודם לכן, שכבר מהתנהלותם של הצדדים, האחד כלפי משנהו, עולה כי קיים משבר ביניהם, שתחילתו בדרך כלל במשבר אמון), על הצד החוזי להיות במצב בו הוא יהיה הצד היוזם, הצד המפתיע ולא הצד המופתע. ניהולו של משבר שמתהווה, טרם פריצתו "הפומבית" ולאחריה, הינו קריטי בין אם יימצא פתרון למשבר ללא צורך בנקיטת הליכים משפטיים ובין אם יינקטו הליכים משפטיים. ישנן דרכים רבות ומגוונות לנהל משבר עסקי, כל עניין לפי נסיבותיו המיוחדות, וככל שניהולו של המשבר יהיה מקצועי ומדויק יותר, כך גדלים הסיכויים לדחוק את הצד השני לסיים את הסכסוך בתנאים הנוחים יותר לצד המיוצג על ידי משרדנו.

 

לקראת ההליך המשפטילשאלת עיתוי נקיטתו של ההליך המשפטי נודעת, במקרים לא מעטים, חשיבות רבה ביותר וישנם אף מקרים שלשאלה זו השלכה מכרעת על אופן סיומו של המשבר. בחירת סוגי ההליכים המשפטיים שיש לנקוט ומסגרתם, יתוו את הדרך לניצחון בהליך המשפטי כולו. אנו רואים חשיבות עצומה בזיהוי סוג ההליך המשפטי שיש לנקוט ומסגרתו (לדוג': הגשת תביעה לסעד הצהרתי ובמסגרתה בקשה לצו מניעה/צו עשה זמניים). ככל ותבחר בסוגי ההליכים המתאימים ביותר לנסיבות המקרה והעניין, כך יגדלו הסיכויים לניצחון בסכסוך כולו, בין אם בדרך של פשרה ובין אם בפסק דין, לאחר ניהול הליכי בית המשפט עד למתן פסק דין. לעיתים, ישמש ההליך המשפטי עצמו כ"כלי" בניהול המשבר ולא כמוצא אחרון של "אין ברירה". היכולת לעשות שימוש בהליך המשפטי ככלי בניהול משברים נסמכת על ידע משפטי רחב וניסיון רב ומגוון בניהול משברים בתחום המסחרי. שימוש זה אמור להיעשות במשורה ובקפידה רבה.

 

ניהולו של ההליך המשפטי – ניהולו של ההליך המשפטי הוא ניהולו של משבר על פי כללים מוגדרים ובמגרש משחקים, שמצטרף אליו שחקן משמעותי ביותר, אשר הוא זה שיכריע בתוצאות "המשחק" – בית המשפט. כאשר אנו נכנסים בשערי בית המשפט, מידת השליטה של הצד המתדיין על התוצאה קטנה משמעותית, באשר נכנס לתמונה, כאמור, גורם חדש, שלעיתים רבות בלתי צפוי, והוא כבוד השופט/ת. ניהול ההליך המשפטי בדרך מקצועית, יעילה, תוך הכרת סדרי הדין בבית המשפט על בוריים, ולאור מטרות ברורות ומוגדרות, תגביר מאוד את הסיכוי לצפות את תוצאות ההתדיינות בכל שלב ושלב של ההליך המשפטי, ובכך להגביר את השליטה בתוצאתו. אנו רואים חשיבות רבה בעריכת הערכות מחודשות לאור ההתפתחויות בהליך המשפטי, ובניהול התהליכים המשפטיים, שהינם ארוכים ובירוקרטיים, וכן בשליטה באותם תהליכים, אשר מהווים כולם הכנה לשיאו של ההליך המשפטי שהינו שלב שמיעת העדים וחקירתם. אולם, לעיתים ההליך המשפטי לא מגיע לשלב שמיעת העדויות. תביעות רבות מסתיימות לפני כן, בדרך של פשרה, אם במסגרת הדיונים בפני השופט ואם בהליך הגישור. כל שלב משלבי ההליכים המשפטיים הוא שלב בעל חשיבות ובכל שלב שכזה, מן הראוי לבצע הערכה ולפעול באופן בו גם דיון על פשרה, בין הצדדים עצמם, בין בנוכחות השופט ובין בהליכי הגישור, יערך כאשר נעשו פעולות ניתוח והכנה כמו גם תיאום ציפיות פנימי מוקדם, באופן בו הלקוח וכמובן אנו, כמי שמייצגים את האינטרס של הלקוח, ננהל את הליכי הפשרה באופן המיטבי ונשיג את התוצאה הטובה ביותר שניתן להשיג בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה. במקרה בו הצדדים לא הגיעו להסדר פשרה ביניהם, ויש לנהל את שלב שמיעת העדים, הרי שבעיניו של כל עורך דין העוסק בליטיגציה, זהו השלב המכריע של ההליך המשפטי כולו.

על הליך חקירתם של העדים ושלב הסיכומים במשפט במאמר הבא…

 

*עו"ד עופר פיק, מייסד משרד פיק-פלג ושות', הוא מומחה בניהול משברים, בהובלת מהלכים אסטרטגיים ובניהול סכסוכים מסחריים בבית המשפט.

 לאתר עו"ד פיק

 

 

חזרה לחדשות ועדכונים