מאת: עו”ד זיו אנג’ל (*)
מעשי שוד מתוחכמים של יצירות אומנות מגלריות ומוזיאונים נמצאים כבר עשרות שנים במרכזם של סרטים וספרים שהציתו את דמיונם של מיליוני צופים וקוראים בכל רחבי העולם. בשבועיים האחרונים טכנולוגיה חדשה מסעירה את שווקי האומנות והמוזיקה בעולם, עד כדי כך שנראה שמעולם לא הייתה סנסציה אומנותית כזו וזינוק כה גדול במחיריהם של יצירות, ובוודאי יצירות דיגיטליות.אותה הטכנולוגיה עשויה להקטין משמעותית את הסחר באומנות גנובה.
הטכנולוגיה שהביאה לנסיקה של מחירי “אומנות מקורית” מוטמעת בקבצי קוד ותוכנה מסוג בלוקצ’יין ונקראת – NFT non fungible tokens ) ).מדובר בשורת קוד תוכנה שהיא חד פעמית ובלתי ניתנת לזיוף.כך, מי שמחזיק ביצירת NFTמחזיק בקובץ דיגיטלי חד פעמי וייחודי ושאינו ניתן להעתקה או לשכפול.
לא במקרה הטכנולוגיה שמאחורי, ה-NFTהיא גם זו שעליה מבוססהביטקויין, אותו מטבע וירטואלי אשר ערכו גדל מדי שנה, וזאת למורת רוחם של הספקנים.אותו מטבע נסחר כיום בכ-48 אלף דולר, ומייחסים את הצלחתו, בין היתר בגלל שלא ניתן לזייף או להעתיק אותו. יתכן בהחלט שהצמיחה של הפופולאריות של ה-NFT תצמח באותו האופן.
רק לפני שבוע האמן מייק וינקלמן, המכונה”ביפל”, מכר יצירה שלו בפורמטNFT בסכום עתק של 69.3 מיליון דולר. מדובר באחד הערכים הגבוהים ביותר בו נמכרה יצירה של אמן חי אי פעם. קראתם נכו. העובדה שמכירת היצירה הדיגיטלית התקיימה בבית המכירות הידוע כריסטי’סמבהירה היטב את גודל התופעה: הNFT – כבש את שוק האמנות, וזאת לאחר שבארבעת השנים האחרונות הטכנולוגיה הזו הייתה נחלתם של מומחים ויודעי דבר בלבד.
לאחרונה, הצטרפו לחגיגה המכירות הדיגיטלית גם מנכ”ל טוויטר כשהציע את הציוץ הראשון שלו כיצירת NFTוזאת במכירה פומבית למטרות צדקה. הציוץ שלו זכהלהצעות מחיר של יותר משני מיליון דולר. רק בימים האחרונים התבשרנו כי להקת הרוק “קינגס אוף ליון”נכנסה לספרי ההיסטוריה כלהקת הרוק הראשונה שמוציאה אלבום שכולו ניתן לרכישה ב-NFT. ואלו ממש לא היחידים.ב-2020 נמכרו יצירות NFT בשווי של יותר מ-250 מיליון דולר וב-2021, תוך שלושה חודשים גם השיא הזה נשבר.
קשה להעריך כעת אם מדובר בטרנד חולף או בועה שתתנפץ, אבל בכל מה שקשור לענייני זכויות יוצרים בכלל והבטחת המקוריות של יצירות אומנות שונות בפרט, ה-NFTהוא בעל פוטנציאל לשנות את המציאות ואת חוקי המשחק (וסרטי הקולנוע) מהקצה לקצה.
בכל אחד מסרטי “שודדי האומנות” למיניהם, ממש לקראת הסוף מתקיים המפגש בין השודדים לחובב האומנות שהזמין ושילם על השוד המתוחכם. אז גם הקונה עושה כל שביכולתו לוודא שהיצירה שהוא רוכש היא מקורית.
עידן ה-NFT, ובאם יותאם לכך, יביא עימו בשורה של ממש ליוצרים, גלריות ומוזיאונים. אלו יוכלו בקלות רבה לבדוק את מקוריות היצירות ולדרוש הצגה של קובץ NFT או דומה לו אשר יבטיח שהיצירה אינה גנובה או מועתקת.
כלומר, במציאות החדשה, גנבי האומנות והסוחרים באומנות גנובה לא יוכלו להציג אישור על מקוריותה משום שהאישור לא תלוי על הקיר ואף אינו קיים באופן פיזי, אלא שמור בפורמט דיגיטלי שלא ניתן לגנוב.
הסערה בעולם האומנות עם תחילת הטמעת יצירות בטכנולוגיית בלוקציין היא צעד ראשון להבטחת מקוריות של יצירות אומנות שונות. אם הטכנולוגיה לא תנוצל לרעה, לא ירחק היום בו מכירה של אומנות פיזית תחייב העברת קובץ בלוקציין כנלווה לו במקום תעודת המקוריות הנהוגה היום, מהלךשייפגע קשות בסחר באומנות גנובה ובזיופים ויצמצם את הפשיעה האומנותית כולה.