הפתעות הינן הקוד שמלווה את הצגת אוספי הלבוש העונתיים של קסטרו. גם על האוסף שהוצג לחורף שרתה אווירת סודיות מסקרנת, רק הערה קטנה בהזמנה, המבקשת להופיע בבגדי ג’ינס, עשוייה הייתה להסגיר את התכניות. אלא שרשת הסודיות ההדוקה לא חשפה את סיפור האירוע הבלתי צפוי שהוקדש לפולחן הג’ינס. גם הפעם קסטרו לא עסקה בעוד תצוגה, אחת מתוך רבות, שמתנהלת על מסלול שיגרתי, קסטרו בחרה להציג את הקולקציה במיצג רב חושי המאפשר לראות וגם לשמוע על הכבוד וההערכה שהמותג רוחש לג’ינס ולכל מה שמעצבי קסטרו השכילו לשדך לו.
מרחבי ההנגר בנמל תל-אביב הוקפו בשתי קומות של פיגומים עליהם ניצבו הדוגמניות והדוגמנים בבגדי הקולקציה ולפניהם הוצבה קשת של מושבים שבמרכזה פסנתר, מתכונת מקובלת לאולם קונצרטים. ואכן “תזמורת רעננה”, התזמורת כולה עם שלומי שבן על קלידי הפסנתר וקרין בן יוסף עם שרביט הניצוח לבשו בגדי ג’ינס כהוקרה ל- “JEANS SYMPHONY” כשמו של האוסף החדש של קסטרו. המונח איננו חדש בתחום המוזיקה, גם לתזמורת הפילהרמונית ישנה סידרת קונצרטים בשם “פילהרמונית בג’ינס” המיועדת לעניין קהל של צעירים, צעירים מהקהל המקובל, להאזין למוסיקה קלאסית. אלא שבעוד שהפילהרמונית בג’ינס אינה מעידה על גיל מאזיניה, שוחריה של קסטרו הם צעירים לובשי ג’ינס, שקסטרו בחרה להשמיע להם את צליליה החדשים, צלילי רוקנרול משולבים בצלילים קלאסיים כפי שהם באים לידי ביטוי באופיו של האוסף החדש. ואמנם, כפי שמשתקף מהאוסף של קסטרו, יצאו מעצביה למסע הרפתקאות בעולמו של הג’ינס המיתולוגי, והעונה, אף יותר מבעבר, היריעה התרחבה וגבולות העיצוב נמתחו.
תמונה מתוך האירוע, צילום: אבי ולדמן
האוסף החדש משדרג ומדגיש רעיונות ומוטיבים קודמים, מקדם את המראה ההרוס, מעצים את השיפשופים וההדהיות, קורע באריגים חלונות גדולים ומסוגננים, מרחיב את מגוון מכנסי הסקיני ומעטר את שוליו בקצוות פרומים. אוסף מגוון ומאוזן שכולל מבחר שונה של בגדי ג’ינס, אך גם קבוצות אחרות בעיצובים שאולים ממקורות השראה שונים ומנוגדים. פריטים ספורטיביים, מחוייטים ורומנטיים שמאפשרים להרחיב את יריעת הסטיילינג ולשלב בין הקבוצות השונות. למזג את בגדי הג’ינס בינם לבין עצמם וגם עם פריטים בעלי אופי שונה לחלוטין. לשדך בין נושאי העיצוב, הדגמים, המרקמים, והבדים השונים. בין מחוייט לרומנטי ולספורטיבי, בין סגנון רוקנרול תוסס לסגנון קלאסי, או כפי שבקסטרו מגדירים את התהליך “סימפוניה לג’ינס”.
הג’ינס הוא תופעה אניגמטית, שלמרות מערכת העינויים והחבטות שהם מנת חלקו ושמטבעם היו אמורים להשחית ולקרוע לו את הצורה, הוא לא נכנע לעינויים, גם נצחיותם של האריגים הכחולים לא נפגמת. רק תהליכי ההתעללות וטכניקות היישון והבלייה צוברים תנופה, כמו גם התיאוריות על פשר ההיתרים שמוענקים לג’ינס ולסטטוס המשתדרג שלו. אם בעבר לובשי ג’ינס היו מנועים מלהיכנס למקומות רשמיים ונמנעים ללבוש אותו למקומות או אירועים מעונבים, כיום כל הדלתות פתוחות בפניו לרווחה. ואכן אין תופעה, בהיסטוריה של האופנה, שהיא יציבה יותר מתופעת הג’ינס ואין מהפכה גדולה ומשמעותית יותר ממנה. מהפכת האופנה היחידה שמזה למעלה מ-150 שנה איננה נכחדת וגם לא נשכחת אלא מתעלה ועולה לשלבים גבוהים ומשפיעים. מאז שיצא ממכרות הזהב והפחם עבר הג’ינס נתיב הישרדות ארוך ויצירתי שהוביל אותו אל מסלולי האופנה ועד למרומי סדנאות האופנה העילית. מי היה מדמיין שיום יבוא והג’ינס יצליח להשתחרר מהתדמית הנחותה של בגדי כורים, מכונאים ונגרים ויהפוך למוצר אופנה פופולארי ואפילו יוקרתי. אחד ממוצרי האופנה הבסיסיים והחשובים לצידם של חולצת טי, כותנת לבנה, שימלה קטנה שחורה ונעלי ספורט. אלא שהג’ינס הוא הרבה יותר מפריט לבוש בסיסי או אחד מיסודותיה של המלתחה המודרנית, הג’ינס הינו אחד מפריטי האופנה היותר מאתגרים שככל שהוא מתיישן ומתבלה, מוכה, מרוט ומרוטש, מכורח הזמן או הטכנולוגיות שהופכות אותו לכזה, הוא נשאר סמל ליצירה אתגרית שמובילה את סצנת האופנה העולמית.
מעצבי קסטרו נחתו למסע יצירתי לא פשוט, הם שאלו השראות ממקורות שונים, ממגמות, מסגרות וסגנונות שמאפיינים את אופנות העשורים הקודמים והעכשוויים. רעיונות שהטביעו, על אוספי הנשים והגברים, חותם קוסמופוליטי רווי בזהויות תרבותיות, תואם לאסתטיקה ולתכתיבי האופנה הבינלואמיים. הם יצרו סימפוניה לג’ינס ולא רק לו אלא לכל הסגנונות והמגמות, החומרים והגוונים, ההצטלבויות, ההתנגשויות והמפגשים האפשריים וההזויים שעולם האופנה עשוי להגות. החל ממכנסי ג’ינס קלאסיים וכלה בכותנות, בחצאיות, שמלות, מקטורנים ומעילים. ראוי לציין שרעיון הצגת הקולקציה היה טוב, מקורי ומזמין, חבל שהבמה עליה הוצגו הדגמים הייתה רחוקה ולא איפשרה לראות או לבחון אותם היטב. מי שיחשוק בדגמים של קסטרו יאלץ לבחון את טיבם בחנויות.