ממצאים מחפירות קולט בשבטה (1933-1936; 1938) נחשפים לראשונה
אם תעלומות מסתוריות ובלשיות מרגשות אתכם, אתם חייבים להקשיב לסיפור הבא ! בשנות ה-30 של המאה ה-20 ביצע הארכאולוג האריס דנסקומב קולט, את החפירה הגדולה ביותר בשבטה מאז ועד היום, אשר ממצאיה לא נחשפו מעולם. הם נותרו במזוודתו של קולט, שנשכחה ברציף נמל חיפה. מאז, כמו בסיפור בלשי אמיתי, עברו הממצאים גלגולים רבים, ובתערוכת ‘המזוודה שנשכחה’ הם נחשפים לראשונה בפני הקהל והקהילה המדעית.
התערוכת ‘המזוודה שנשכחה’ מתקיימת במוזיאון הכט-אונ’ חיפה. אוצרים: דר’ יותם טפר ופרופ’ גיא בר-עוז. התערוכה תפתח במסגרת יום עיון (10:00-17:00) בו יציגו מומחים, לראשונה בפני הקהילה המדעית והציבור הרחב, את ממצאי חפירותיו של קולט, ואת תוצאות מחקרם הארכיאולוגי פורץ הדרך (בראשות פרופ’ גיא בר-עוז ודר’ יותם טפר) על קריסת החברה הביזנטית בנגב, הנערך מטעם מכון זינמן לארכאולוגיה ובתמיכת רשות הטבע והגנים הלאומיים.
אוהבים סיפור בלשי טוב? חקר העבר מעניין אתכם? אם כן, תערוכת ‘המזוודה שנשכחה’ במוזיאון הכט- אונ’ חיפה, היא בדיוק בשבילכם!! אז איך הכול התחיל? בשנות השלושים של המאה ה-20 חפרה משלחת ארכאולוגית בראשותו של האריס דנסקומב קולט חפירות רחבות היקף בשבטה מטעם אוניברסיטת ניו יורק ובית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים. במהלך ארבע עונות (1933-1936; 1938) נחשפו באתר מבני ציבור, בתים פרטיים, מתקני מלאכה, רחובות ושני מאגרי מים ציבוריים. אך החפירות בשבטה הופסקו באופן פתאומי ותוצאותיהן לא פורסמו מעולם. מה היו מניעיו של קולט לחפור בשבטה? מדוע הופסקה החפירה, מה עלה בגורלם של הממצאים משבטה ומדוע לא פורסמו? רוב שאלות אלו נותרו ללא מענה. הממצאים ששרדו מחפירות קולט נשמרו במרתפי מוזיאון רוקפלר ולא פורסמו מעולם. עיון מחודש במסמכי הארכיון המדעי של רשות העתיקות במוזיאון, היווה את הבסיס למחקרם של דר’ יותם טפר ומיכאל פלג, מטעם מכון זינמן לארכיאולוגיה, אוניברסיטת חיפה ורשות העתיקות, אשר האיר באור חדש שלוש פרשיות מסתוריות הקשורות להיעלמות הממצאים:
הפרשה הראשונה — שרֵפת מחנה המשלחת בשבטה. אחד ההסברים לסופה של החפירה בשבטה הוא שרֵפה מסתורית שפרצה בבית משלחת קולט. הדעה הרווחת היא, שבזמן מאורעות 1938 נשרפו דוחו”ת החפירה, היומנים ושאר הניירות, ולכן מעולם לא פורסם דו”ח סופי של החפירה. מכיוון שבארכיון המדעי ברוקפלר נמצאו מסמכים הנוגעים לאותה השרפה, ניתן כעת לבחון מחדש את פרטי הפרשה, הנחשפים בתערוכה החדשה ‘המזוודה שנשכחה’. בנוסף, ניתן לצפות בתערוכה בספר האורחים העתיק מבית ההארחה של קולט, ששרד את השרפה.
הפרשה השנייה – חוזה החלוקה של ממצאי החפירות בשבטה. בתקופת המנדט הבריטי היה מקובל שלאחר החפירה נעשית חלוקה של הממצאים בין המוסד הזר שחפר לבין הרשות השלטת, ובמקרה שלנו ניתנה הסמכות למחלקת העתיקות המנדטורית. בארכיון המדעי במוזיאון רוקפלר בירושלים נחשפו מכתבים שנשלחו מאגף העתיקות המנדטורי אל קולט, ובהם דרישה להחזיר ממצאים ארכאולוגיים שהוציא מהארץ לרישום ובדיקה. מכאן העדות הנחשפת בתערוכה החדשה, שממצאים משבטה הוצאו במהלך תקופת המנדט הבריטי בארץ, אך מעולם לא הוחזרו.
הפרשה השלישית – המזוודה שנשכחה: אחד הנושאים המרתקים שעלו במחקר קשור להתכתבות בין בית המכס המנדטורי בנמל חיפה לבין מחלקת העתיקות, בעניין מזוודה שנשכחה בנמל ובה ממצאים ארכיאולוגיים. במסמך מה־ 29 באפריל 1938 מתועדת פנייה של בית המכס המנדטורי בחיפה אל מנהל מחלקת העתיקות המנדטורי בירושלים, הארכיאולוג רוברט ויליאם האמילטון. בפנייה מדובר בתיבה או מזוודה שנמצאה בנמל חיפה ומכילה עתיקות, תמונות ומסמכים של משלחת חפירות קולט. במזוודה שנשכחה בנמל חיפה נמצאו מסמכים, צילומים וממצאים ארכיאולוגיים מחפירות קולט בשבטה, הנחשפים לראשונה בתערוכה החדשה.
בתערוכה ‘המזוודה שנשכחה’ יוצגו כ-140 פריטים מגוונים הכוללים תכשיטים, כלי זכוכית, חפצי מתכת, כלי עצם ועץ מעוטרים, אוסטרקאות ושברי טייח. בתערוכה יוצגו גם מסמכים וצילומים חשובים שהותיר אחריו קולט ונמצאו בארכיון שבמוזיאון רוקפלר. את התצוגה אוצרים ד”ר יותם טפר ופרופ’ גיא בר-עוז, שבמסגרת פרויקט נרחב העוסק בחקר התמוטטות החברה הביזנטית בנגב, איתרו את הפריטים הנדירים בארכיון המנדטורי ברוקפלר. גיליון כתב העת השנתי של מוזיאון הכט-אונ’ חיפה (מכמנים 28) יוקדש אף הוא לנושא.
“חוויית הגילוי של הממצאים החדשים הייתה מטלטלת”, אומר פרופ’ גיא בר-עוז, ראש הפרויקט לחקר קריסת החברה הביזנטית בנגב. “בתערוכה אנו מתחקים אחר ‘דור הנפילים’ של הארכיאולוגיה מהתקופה המנדטורית, שהיא אחת התקופות הקסומות והמסתוריות של המחקר הארכיאולוגי. בגלל שמדובר בפרשייה כה עלומה, המלווה בהמון תהיות וסימני שאלה, השתדלנו להציג את הממצאים והעובדות, ופחות לעסוק בספקולציות ובפרשנויות, אותן אנו משאירים לדמיונם המפותח של המבקרים…”.
“ההתרגשות בפרסום של פריטים וממצאים שטרם נחשפו, היא באמת יוצאת דופן, וחוויית הגילוי היא מסעירה, גם כאשר מדובר בחיפוש במחסנים ובארכיונים, ופחות בחפירה מתחת לאדמה”, אומר דר’ יותם טפר, מנהל החפירות החדשות בשבטה. “סיפור הצגת הפריטים מהמזוודה שנשכחה הוא בחציו ארכיאולוגי ומדעי ובחציו בלשי. מהמחקר שערכנו אנו יודעים שהייתה מזוודה שנשכחה ובה ממצאים מחפירותיו של קולט בשבטה. נחשפנו למסמכים המעידים על כך ומצאנו ממצאים מחפירות קולט שנשמרו במוזיאון רוקפלר. אך החיבור בין הממצאים למזוודה הוא עדיין נסיבתי ונתון לפרשנות. יחד עם זאת, ובהנחה שמקורם של הפריטים שנשכחו בנמל חיפה הינו משבטה, ממצאי המחקר שערכנו מאפשרים לנו להבין טוב יותר את הקונטקסט של הממצא הארכיאולוגי. כלומר לאתר את מיקומם של חלק מהפריטים הקטנים בבתים הפרטיים ובמבני הציבור של שבטה, אחד מהאתרים הארכיאולוגיים המעניינים והשמורים בארץ ישראל. אתר שהוכרז בשנת 2005 כאתר מורשת עולם מטעם אונסקו”.