ההיסטוריה חוזרת – האופנה משוחזרת / נעה ארבר

“מה שהיה הוא שיהיה” אמירה פופולרית ורלוונטית לחלוטין, ואין הכוונה למצב הפוליטי והחברתי העגום או לעתיד העלום, אלא לפרקים שונים בהיסטוריה שעוסקים במהפכות, בחדשנויות ובאירועים בלתי נשכחים שהתרחשו בעבר וממשיכים ללוות אותנו גם היום. האנרגיות הזורמות בעורקי האופנה מניעות את גלגליה היצירתיים ומעלות מן העבר ומנבכי הזיכרון עיצובים איקוניים שנשלפים, לא אחת, מפנתיאון האופנה, רעיונות וסגנונות שמוחזרים ומשוחזרים בחזות משודרגת, רלוונטית ומותאמת לתקופה.

  

קלי ווילסון ודוגמנית בשמלות מיני ומכנסונים לוהטים 1966 |  שמלת מיני ומכנסונים לוהטים 1966 ארכיון DUFFY

אחת התקופות שמרבים להיזכר ולדון בה, תקופה שהטביעה חותם בלתי נכחד ובלתי נשכח, ולא רק על האופנה אלא גם על החברה, על התרבות והאמנות היא עשור שנות ה-60 במאה שעברה. ה”סיקסטיז” כפי שהן זכורות, נחשבות לאחד העשורים המטלטלים את הדעת והמודעות, אך גם המניבים, המשמעותיים והחשובים מבין עשורי המאה ה-20. צעירים ויוצרים, בעלי דעה וחשיבה, שמאסו במלחמות הקרות והחמות, בעושק השיוויוניות החברתית ובתרבות המוכתבת, הם אלו שהובילו את אביב המהפכות ואת פריצות הדרך. הם שינו חשיבות, ניתבו תחומים יצירתיים וחברתיים למחוזות חדשים והובילו לחשיפתם של אמנים אוונגרדיים ואמנויות חדשניות. אלו היו שנים עתירות התרחשויות ותרחישים מדיניים שהשאירו חותם נצחי על הרוח, התרבות והאווירה בעולם. עשור של מלחמות ועימותים בינלאומיים, ביניהם מלחמת ויטנאם ומלחמת ששת הימים, וגם העשור שיזכר לדיראון עולם כמשפט שלמה בין המעצמות הגדולות, עימות שבעיקבותיו בותרה ברלין בחומה מפרידה. זו לא הייתה הפרדה סמלית בלבד בין חלקי העיר בין המעצמות והתרבויות שלהן אלא גם הפרדה כואבת בין אנשים ומשפחות. בנוסף תרשמנה הסיקסטיז כשנים עקובות מדם ששבעו מעשי רצח פוליטיים ביניהם רצח קנדי, מרטין לותר קינג והרצח של צ’ה גווארה. מנגד למדרג האמור הסיקסטיז היו שנותיהם היפות של המדע והרפואה:

כיבוש החלל ונחיתת האדם הראשון על הירח וגם מהפכת הגלולה: ההמצאה הרדיקאלית ופורצת הדרך למתירנות ולחופש מיני. אכן חוויות עצמתיות ומרשימות בקוטביותן שהדיהן מזינים, גם היום, את ההיסטוריה והתרבות האנושית.

   

אוטובוס במסע פרסום לתערוכה v&am | הביוגרפיה האישית של קוואנט

חופש ומתירנות היו מסממניה הבולטים של מהפכת הסיקסטיז שדגלה בחופש היצירה, בחרות רוחנית, בפתיחות חברתית ובהתנתקות ממשמעת ממסדית. תהליך שהוביל להתעוררות ולשיכרון חושים שאפפו את אווירת הפסטיבלים למוזיקה, אמנות, אהבה ושלום  שהתקיימו בוודסטוק והדריכו את מהפכני דור הצעירים שפעלו במוקדים תוססים ברחבי העולם. זו הייתה שעתם היפה של ילדי הפרחים בצפון אמריקה ושל צעירי “לונדון החוגגת”- SWINGING LONDON, שלא פסחה גם על סוגדי האמנויות הדווקאיות – הפופ ארט, אופ ארט, מינימליזם ולסגנונם הפרובוקטיבי האישי של רוי ליכטנשטיין, אנדי וורהול ודומיהם, שסגנונם הרדיקלי נחרט בתולדות האמנות החדשה והעכשווית. בין מובילי התרבות שזכו להעצמה והכרה מצויים גם מוזיקת הרוק, להקות זמר וקצב, להקת ה”ביטלס” וכוכביה המהפכניים פול מקרתני וג’ון לנון, זמרי המחאה ג’ון באאז ובוב דילן. בין מובילי המוזיקה החדשה היו גם סיימון וגרפונקל – כוכבי העשור והרוק הרציני והמשמעותי שדמויותיהם מוצגות “בהיכל התהילה של הרוקנ’רול”. אי אפשר להזכיר את מהפכות התרבות הללו מבלי להזכיר את ההשפעות ההדדיות שהיו בינן לבין האופנה ואת תרומתה של האופנה למהפכות הסיקסטיז, לקולנוע ולתיאטרון, בין נושאות הדגל באותן השנים נמנות איקונות תרבות וקולנוע השחקניות בריג’יט בארדו, קתרין דנב, רקל וולש, קלאודיה קרדינלה וג’ין פונדה, ולצדן דוגמניות העל, טוויגי, ורושקה, ג’ין שרימפטון ואחרות.

   

צילום דוגמניות באורכי מיני שונים בשנות ה-60 | רח’ קרנבי האופנתי בלונדון הארכיון הלאומי

ואכן, הרחק מהמלחמות, ממעבדות החלל, המדע ומבחנות הזרע, צמחה לה מהפכה אחרת משכונתה YOUTHQUAKE – רעידת אדמה שהוביל דור הצעירים למען הצעירים. מרד יצירתי שאחת מהוגותיו הייתה מעצבת האופנה מרי קוואנט, דמות חברתית ויצירתית, שהובילה מחאה סוציואקונומית מלווה באג’נדה שדוגלת בדמוקרטיזציה של האופנה שאינה מיועדת, לדעתה, לאנשים עשירים בלבד. “אין צידוק לקיומו של סנוביזם באופנה”, טענה קוואנט, שביצרה את עמדתה בטענה הצודקת האומרת שעיצובים נכונים בסגנונם ובמחירים הגיוניים והוגנים, ראויים שיהיו נחלתה של כל מלתחה ושל כל אדם מכל מגדר או מעמד חברתי. “דוכסיות וכתבניות כאחת מתגודדות סביב אותם פריטי הלבוש המצויים בחנויות שלנו”, התפארה קוואנט שהנחיתה, בשנות ה-60, את המרד הסוציואקונומי בכל הדר מובנו.

 

מרי קוואנט ובעלה אלכסנדר פלנקט גרין 1960 | אמן השער וידאל ששון וקוואנט בתסרוקת האיקונית שעיצב

מהפכות התרבות בשנות ה-60 היו אקט פוליטי אנטי ממסדי שהובילו צעירים שתמכו במצע המחאה של תרבות הנגד באירופה ובארה’ב. תופעה חברתית שהובילה אותם למרוד בקיימות ובמוסכמות ולדגול בשלום ובשוויון, באחווה ואהבה חופשית. הם הפגינו נגד מלחמת וייטנאם, נגד שלילת זכויות אנושיות וחברתיות, בעד העצמה נשית והדרת זכויותיהם של מעמדות ומגדרים בעלי נטיות מיניות אחרות.

 

  

טוניקת גשם מ-PVC | קוואנט ודוגמניות בהשקת סדרת הנעלה 1967

אומרים ששלשה מעצבים, שנל, דיור ומרי קוואנט, היו בני מזל להיוולד בזמן הנכון, במקום הנכון ועם הכישורים הנכונים. בניגוד לאחרים קוואנט לא עיצבה בגדים לשמם וגם לא לראווה, עיצוביה לא דמו לעיצובים של המעצבים העכשוויים וגם לא למהפכני דורה. עיצוביה לא דמו לעיצובים הרדיקאלים או הניסיוניים של יוז’י יממוטו, ריי קוואקובו או איסיי מיאקה, גם לא ליצירות הדרמטייות של ג’ון גליאנו, אלכסנדר מקווין או ויקטור ורולף. עיצוביה לא היו הזויים ולא עוררו את השאלה “מי ילבש אותם?” כמי שהקדימה את זמנה לקוואנט הייתה אג’נדה שבתמיכתה בנתה דעת קהל ורכשה חוג רחב של לקוחות. “אופנה אינה תחום שטותי, היא חלק מהחיים עצמם”. ואכן, נשים עלו לרגל לחנות שהקימה ב”קינגס רוד” בלונדון ורכשו את עיצוביה שגובו בחשיבה עניינית וחברתית שאיפשרה לה להעז ולשבור מוסכמות לטובת סגנון חדשני ונגיש. קוואנט היתה חלוצת אופנת האנטי של שנות ה-60 “דבר לא היה לפניה” מצהיר המוזיאון. אלא שקוואנט לא הייתה לבדה במערכה התרבותית/חברתית, היא אמנם מוכרת בתודעה האוניברסלית כמובילת מהפכת המיני החשובה אך יש טוענים שהמעצב הבריטי ג’ון בייטס הקדים אותה וגם אנדרה קוראז’ הצרפתי, מי שהוביל באותן השנים את מהפכת אופנת החלל, טוען לכתר ולכך שהמיני הראשון נברא בסדנאת העיצוב שלו. אלא שקוואנט ששחררה את הנשים ממראה ה”ניו-לוק” ומהצללית הבקבוקית המחוייטת שעיצב קריסטיאן דיור בעשור קודם, נחשבת למובילת התנועה שפשטה בבירות אופנה נוספות. קוואנט לא  תובעת זכות ראשונים למיני, היא עצמה טענה שלא היא שיצרה את המראה אלא צרכי הזמן והשקיקה לשחרור, שאפיינו את צעירי הדור החדש, הם שהכתיבו את האורך המינימלי. ואכן גורמים רבים הובילו למהפכה העולמית ועדים לכך, בין היתר, לקוחותיה הרבים, אנשי תרבות ואמנות שעלו לרגל ל-bazar לחנות הבוטיק שפתחה ב”קינגס רוד” בשלהי שנות החמישים. אך לא רק קוואנט, אמנים, יוצרים ומעצבים נוספים שפעלו  באותן השנים הצטרפו לגל התרבות החדשה. בין המובילים חשוב לציין את  תנועת הנגד של מעצבי העשור שביניהם אנדרה קוראז’ ופייר קארדן הצרפתיים, פאקו רבאן הספרדי ומעבר לאוקינוס המעצבת האמריקאית בטסי ג’ונסון, שעיצבו סגנון מהפכני משלהם.

 

   

דוגמנית לאחר קניות בבוטיק BAZAR של מרי קוואנט | הלבשה תחתונה של קוואנט 1965 צילום GETTY IMAGES

מרי קוואנט ממוצא וולשי, נולדה בלונדון בשנת 1934, לאחר שסיימה את לימודי הבסיס המשיכה ללמוד באקדמיה לאמנות “גולדסמיט קולג'” ולאחר מכן עבדה כמתמחה במותג לעיצוב כובעים. בשנת 1953 הכירה את אלכסנדר פלונקט גרין שהפך לבעלה ושותף לבוטיק “בזאר” שפתחו באזור צ’לסי שבלונדון. בגישתה הנועזת ובאנרגיות התוססות שלה, הייתה קוואנט סמל ומופת ללונדון החוגגת, העיר שבשנים שלאחר מכן זכתה בתואר בירת האופנה העולמית. ואכן ייחודה של קוואנט מצוי בכישוריה לאתגר את עצמה ואת עולם האופנה כנגד השמרנות הנפוצה, היא זרמה עם דעותיה הנחושות ורוחה הליברלית וחינכה את חוגי הדור הצעיר שניתן להתנהל ולהתלבש שונה מהמוכתב. היא לא פרצה גבולות ולא עיצבה רעיונות רדיקליים הזויים, סגנונה היה נקי, נוח ונגיש. “עיצבתי בגדים פשוטים ונוחים, באורכים הנחשקים שהכתיבו הצעירות, פריטי לבוש שהיו גם נוחים ואפשרו לנוע ולהתנועע, לקפוץ ולרוץ איתם”. בין ההמצאות הנועזות האחרות המיוחסות לקוואנט נחשב ה-PVC, חומר פלסטי שהפך לחומר גלם אופנתי ממנו עיצבה קוואנט מעילי פלסטיק ותיקים צבעוניים כמו גם שמלות ואפודות מעוטרות בצווארוני פלסטיק לבנים. היא אמנם קטמה את אורכי הבגדים אך עטפה את הרגליים החשופות בגרבונים צבעוניים מעוטרים בהדפסים ססגוניים שהעניקו לפריטי הלבוש חזות חדשנית נחשקת. רעיון שבמקרים רבים יוחס לקוואנט אך במציאות ג’ון בייטס הבריטי וקריסטובל בלנסייגה הספרדי עיצבו גרבונים מודפסים לפניה. בהמשך לחצאיות המיני עיצבה קוואנט באותו עשור מכנסונים לוהטים שבזכותם ובזכות המצאותיה האחרות הפכה לאיקונת האופנה הבריטית. בשנות ה-70 וה-80 התמקדה קוואנט בהלבשת הבית ובתכשירי איפור. בשנת 1988 עיצבה את עיצוב הפנים של מכונית המיני בשנת 2000, נמכר מותגה לחברה יפנית, המערבות שלה הלכה ודעכה  וכ-200 חנויות קוסמטיקה בלבד נותרו פזורות ברחבי יפן.

 

      

אפודת גולף ושרפן מבד פשתן | איור של קוואנט | שמלת סינר מיני 1967 ROKIT UK

בסל הפרסים והתארים בהם זכתה רשומים: 1963- פרס מעצבת השנה הבריטית, ב-1966 זכתה בתואר קצינת מסדר האימפריה הבריטית (OBE) על תרומתה הייחודית לתעשיית האופנה ובשנת 2015 הוענק לה התואר DBE)) אבירת מסדר האימפריה הבריטית בעבור שירותיה המגוונים לאופנה הבריטית. ב-1990 זכתה בנחלה בהיכל התהילה מטעם מועצת האופנה הבריטית. כמו כן זכתה ב-2006 בתואר דוקטורט לשם כבוד וב-2012 נבחרה לאחת מאיקונות התרבות הבריטית. בנוסף כתבה 5 ספרים : 2 ספרי ביוגרפיה, הצבעים של מרי קוואנט, קוואנט ואיפור, וספר על איפור ויופי.

 

 

   

 טוויגי ודוגמנית בשמלות כותונת שנות ה-60 MARY CLAIRE UK | שלש מערכות בשלשה אורכים 1964-1971

תרומתה הייחודית של מרי קוואנט ל”לונדון החוגגת” SWIRLING LONDON ולתרבות הלבוש באותו עשור תוצג החל מ-6 לאפריל 2019 ב”מוזיאון ויקטוריה ואלברט” V&A בלונדון. תערוכה רטרוספקטיבית, בינלאומית ראשונה, אודות “דיים מרי קוואנט”, שתחשוף את כישוריה ופעלוליה של הדמות האיקונית שדבקה בה רוח המרד שאפיינה את שנות השישים. התערוכה תכלול את כל מה שעיצבה ויצרה ל”מראה החדש” והפופולארי, בניגוד ל”ניו-לוק” העילי שעיצב  קריסטיאן דיור בשנות החמישים.

מרי קוואנט בוחרת בדים 1967

הצבת התערוכה ואיסוף המוצגים הייתה משימה מורכבת בפני עצמה, “אנחנו רוצים את קוואנט, עיזרו לנו להחיות את התערוכה” הכריז המוזיאון  שבצעד נועז פנה כבר ביוני האחרון, לציבור הרחב שהתבקש להשאיל למוזיאון פריטי לבוש נדירים שקוואנט עיצבה. 800 תשובות הגיעו לאוצרת התערוכה jenny lister שבחרה מתוכם כ-35 פריטים שיוצגו בתערוכה בליווי סיפוריהם האישים של רוכשי הבגדים, כמו גם צילומים של הדמויות בבגדים שרכשו. דגמים נוספים הושאלו מארכיונה של קוואנט כמו גם מאוסף המוזיאון עצמו, שברשותו המבחר הגדול ביותר בעולם של עיצוביה, החל בבגדים וכלה באביזרים, איורים, רישומים, תכשירי קוסמטיקה וצילומים שמרביתם עדיין לא הוצגו על במה אחרת.

צילום פרסום לתערוכה – דוגמניות העבר בדגמי התערוכה

 

התמונות באדיבות: מוזיאון V&A , GETTY IMAGES, PINTEREST

חזרה לחדשות ועדכונים

אני רוצה להשאיר פרטים ושיצרו איתי קשר