לקט ענק של דגמי אופנת חורף 2018-19 חולפים לפני על מסך המחשב, פריטי לבוש מעשיים ודמיוניים שמעוררים תהיות ובמיוחד שאלות. האמנם אלו הדגמים אותם נלבש החורף, אם בכלל? האמנם הוגי רעיונות האופנה הקוטביים חולמים אך לא בהכרח חומלים אל האנשים להם מיועדים עיצוביהם? והאמנם האוספים והסיפורים היצירתים אמורים, ולפני הכל, להרשים ולהפתיע ורק לאחר מכן לתת תשובות הוגנות ורלוונטיות? ואכן, בזה אחר זה חולפים אוספי המעצבים המוצגים בבירות האופנה, סולידיים, אלגנטיים ואסתטיים אך גם נועזים ומורכבים. מה שבולט בעונות האחרונה הוא הסטיילינג, שאופקיו הולכים ומתפרשים אל מחוזות בלתי צפויים. מה חדש ומה ישן, מה נכון ומה שגוי במצעד הארוך של דגמים יצירתיים ומהפכניים, אך גם שפויים ונגישים, שמוצגים באירועי האופנה ברחבי הגלובוס?
פקטורי 54 –ורסאצ’ה
ואכן מה ניתן להסיק ממכלול העיצובים המגוון ובעיקר מהנועזים הראוותניים והמוזרים? האמנם אוספי המעצבים משקפים צרכנות אמינה ורלוונטית או מהתלת והזוייה ?והאם טרנדים הם עדיין מונח רלוונטי? תלוי את מי שואלים. מנקודת ראותם של חזאי התחזיות עידן החזאות לא תם. “פרומוסטיל”, WGSN, VIEW, “ביזנס אוף פאשון”, לי אדלקורט ומשרדים רבים אחרים – ותיקים ומבוססים – שמאמינים במלאכתם המזינה והמפרה ועוד למפרע, בנו, במהלך עשרות שנים, מערכות חזאות עיסקית ועתידית, שאוצרות טרנדים בתחומי עיצוב שונים. ואם כך הדבר האמנם מורי דרך אלו, עדיין נחשבים לתנ’ך של המעצבים, אלו שמקדימים בכמה שנים לעקוב ולסמן את בשורות העיצוב ואמורים גם לחזות את ההשפעות שלהן על העיצוב בכלל והאופנה בפרט? פעם, כל מי שנהג לעקוב אחר תחזיות הטרנדים ונשמע להן נחשב ל- “IN”, מי שהקדים אותן נחשב לנועז ומי שאיחר לעקוב אחריהן היה “OUT”, או PASSER – בצרפתית, מי או מה שחלף זמנו.
ימין: זימרמן שמאל: ויקטוריה בקהאם
היום החזון והדמיון גוברים על החזאות, וההתייחסות לטרנדים כבר איננה תופעה סוחפת. כאוס הינו מונח מתאים יותר לגיבוב הסגנונות המאפיין תחומי עיצוב שונים ובמיוחד את מסלולי האופנה. ג’ינס בלוי ומוטש והדפסים מנומרים כבר אינם טרנד, זו מגפה. אסתטית? צריך לשאול הומלסים ופרות בעדר, שלכולן חברבורות דומות. תנאי העיצוב החדשים מנשלים את הטרנדים ממשמעותם המקובלת ומתעלים אותם לשדרת עיצוב ליברלי, עיצוב שמטיף לסובלנות, לדבר האחר גם אם הוא חריג, לחופש הבחירה ביפה אך גם במכוער ובהרשאה לאהוב מה שלא כולם בהכרח אוהבים. מגמה שמובילה לקריסת גבולות ומוסכמות ולקבלת סטיילינג חדש, טעון וכאוטי, לכאורה, נטול שיקול דעת או אבחנה בין שילובי צבעים, מרקמים, הדפסים וסגנונות, שפעם נחשבו כמנוכרים זה לזה, והיום כאפשריים. מה שהיה ונחשב בעבר לפרי אסור הופך למקובל ונכון, תהליך של פיוס והתפייסות שמאפשר לנהל שיח יצירתי בין קיטובים. זו למעשה המגמה הכי רדיקאלית שדוחקת ומשנה טרנדים נפוצים לחומרי גלם או כרעיונות לנושאים ותכנים. תפישה שמזכירה חלומות אוטופיים על כמיהה לסובלנות, לפיוס בין עמים וחברות, מגדרים ומגזרים, דתות ודעות. מצב של הסכמה שמאפשר לכל מעצב, אמן או יוצר לנתב את עיצוביו למסלול יצירתי אישי בהתאם לציפיותיו, טעמו, סגנונו ודימיונו. קחו למשל ולדוגמה את מה שמתרחש בעולמו של הג’ינס ובמיוחד תופעת הג’ינס המעונה, הקרוע והמרוטש, כמו גם ההדפסים המנומרים והדפסי החיות למיניהן שמציפים כל אגן כרוי. קשה לדמיין מי יהיה מוכן ללבוש פריט לבוש מנומר שדומים לו מודפסים על אריזות ואביזרים, על הלבשה תחתונה ועליונה, בגדי יום ובגדי ערב, בגדי קיץ ובגדי חורף, הן באופנה העממית, באופנה העילית ובהלבשת הבית. יתכן שאני תוהה או שמא מטעה, אך מי, לדוגמה, היה בוחר לשבת על ספה מנומרת בלבוש מנומר, ושדמותו תתנדף גם אם לא תטרף? אולם, אם לי אדלקורט, האורים והתומים של החזאות העתידית, מופיעה במעיל מנומר, שלא ניתן להתעלם מנוכחותו, מי אני שאלין על הטרנד הנפוץ שהפך לכל כך נחפץ?
פקטורי 54 – מארני
במציאות העכשווית המתפתחת ופתוחה למהפך רדיקאלי כל אותם רעיונות נפיצים כמו גם חולצות הטי הלבנות, השמלה השחורה הקטנה, הגזרות, המרקמים, ההדפסים וצבעי היסוד הקלאסיים כבר אינם נחשבים לטרנדים. היום שורה על סדנאות העיצוב אווירה של מרדנות, אולי זרה, אך משכרת, כזו שאפשר לאהוב או להתבאס ממנה. התופעה מובנת וברורה ובעיקר בתקופה החווה סערות פוליטיות, חברתיות, וטכנולוגיות, שגם מתייחסת לחדש ולמשתנה במרחב הסביבתי, התרבותי והאמנותי. ואכן אין משאבי השראה טובים ונדיבים יותר, שמאפשרים לכל אחד להתמקד בנישה יצירתית אישית שמשקפת נטיות ואהבות, דמיונות ויצרים יצירתיים.
פקטורי 54 – איזבל מאראן
כל הניסיונות לסנן ולדלות, מתוך המבחר האדיר של רעיונות את מגמות האופנה המועדפות ואת אלו שכדאי שיתאכסנו במלתחות החורף, לא הניבו תשובות ברורות. ואמנם המשימה איננה קלה ולו בגלל שהאוספים השונים והמכלול הבלתי נתפש של רעיונות, שייתכן ותתנדפנה כבר בעונה הקרובה, מטעים ומבלבלים. אך זה לא מה שמפתיע, מפתיעה יותר הרשימה הלא מבוטלת של מגמות שורדות שאולי היו מקוריות פעם כאשר נוצרו ותאמו לרוח התרבות והאווירה, היו סמל לתקופה או לתופעה חברתית שנטמעו בזכרון הקולקטיבי והיצירתי של מעצבי האופנה. כיום, כאשר אופקי היצירה רחבים ונועזים החזאות כבר איננה המרכיב הדומיננטי בבניית קולקציות. ואם נחזור לנושא הג’ינס, הוא אכן נחשב לטרנד כאשר יצא ממחילות כורי הפחם והזהב והפך למושג שצבר נוכחות בתחומי אופנה שונים. גי’נס בחזות בלתי מעונבת; מכנסי ג’ינס עם מקטורן מחוייט ואיכותי, מקטורן אלגנטי עם חולצת טי וללא עניבה, או חצאית מגונדרת ואלגנטית עם חולצה טי פושטית, הינם רעיונות שהתקבלו בחיוך בחוגי האופנה בכלל והעילית גם כן. אבל לא מדובר במכנסי ג’ינס ממותגים אלא בג’ינס לשמלות ערב מהודרות שעוצבו מבדי דנים או דמויי דנים, כפי שעיצב ג’וניה ווטנבה ל”קום דה גרסון”, או מערכת לכלה, המורכבת מחצאית מקסי מבדי דנים ועליונית תחרה, כפי שעיצבו, בשנות ה-90 למאה שעברה, קיית ורטי ואלן קלבר למותג האיטלקי “ביבלוס”. חולצות טי לא ירדו ולא תרדנה מבמת האופנה, בשל חיוניותן, אך הן כבר לא טרנד ולא רק לוח מודעות לפלקטים נושאי אמירות מסחריות, חברתיות, פוליטיות או הומוריסטיות, אלא במה יצירתית לעיטורים, ריקמות הדפסים ושיבוצים אמנותיים. ברוח ספורטיבית דומה, מכתיבים המעצבים רעיונות שאולים מאופנת הרחוב. כיום כבר לא נחוץ לארוז בתיק נעלי עקב לערב ולצאת מהבית עם נעלי התעמלות, אופנת הרחוב שפולשת גם לערוצי הלבוש היוקרתי, מאפשרת את השילוב הקיצוני שבין סניקרס ונעליים צבאיות לבגדי ערב, עם חליפות קריירה ומערכות רומנטיות. רעיונות שנחשבים להתנהלות אופנתית ראוייה ומלמדים שלא האייטם אלא הסטיילינג – המה והכיצד הם הטרנד. כאשר דולצ’ה וגבנה, ג’יאני ורסאצ’ה ורוברטו קוואלי טרפו את הדפסי חיות הספארי ובמיוחד את הדפס המנומרים, הם יצרו טרנד. אך כאשר הטרנד הפך לזרם בלתי נשלט שכל העדר נסחף אחריו המצב ניראה ונשמע תמוה, לעוס ומאוס.
פקטורי 54 – Red Valentino
כיום החזאות העכשווית איננה עוסקת בטרנדים אלא מנסה לטפח גרויים ולהעשיר את דמיונם של מעצבים בחוויות וסקרים שהם מלקטים ברחבי העולם, החל באופנת הרחוב וכלה במקורות השראה אמנותים ותרבותיים. מידע עתיר רעיונות שמלמד שכל האפשרויות פתוחות ומה שבעבר נחשב לחסר טעם עשוי להיות, בסטיילינג הנכון, למותר ואפשרי. עיצובי בגדי העונות אינם שייכים לעונה מוגדרת אלא זולגים מעונה אחת לאחרת ומאפשרים ללבוש שמלת שמש קייצית כשרפן מעל אפודת צמר עבה. או חצאית מיני עם מעיל צמר כבד וצווארון פרווה. צבעים בהירים אינם בהכרח צבעי קיץ וצבעים חמים וכהים אינם צבעי חורף בלבד. סגנונות, צבעים ומרקמים מתחנפים אלו אל אלו וחוברים לקלידוסקופ ססגוני של צורות וצבעים. האמנם האופנה המהירה הזו ומטעמיה הפופולריים ואלו הניסיוניים יעמדו במבחן הזמן והעין, בדומה לאופנת האוכל המהיר? מתוך אוספי המעצבים ובתי האופנה בארץ ובחו’ל נבחרו מספר דגמים שמשקפים את מהותו של מבוך הטרנדים.
פקטורי 54 – Jaquemus
לפני כ-15 שנים הושקה FACTOTY 54, מתוך שאיפה ליצור מרחב קניות קונספטואלי, שיעניק חוויות קניה נעימות ואישיות. עם השנים גדלו הציפיות, התחומים והמתחמים התרחבו גם למרכזים עירוניים נוספים שהפכו לאכסנייה הגדולה ביותר בארץ ולרשת שמונה שש חנויות ייחודיות שמאכסנות, אוספים מרשימים של מותגים ומעצבי אופנה, ולא בהכרח את אלו המצויים בצמרת המובילה של בתי האופנה בעולם. בעת שפקטורי 54 הושקה המודעות בארץ לאופנה בינלאומית בכלל ועילית בפרט הייתה בשיאה, וההתחרות על מותגים הייתה בעיצומה וטוב שכך. רשת אל-שרד ובעליה יפעת ורוני אירני לא נבהלו ואפילו התאתגרו להעמיק ולסרוק את שוק המעצבים ומותגי היוקרה. הם שקדו להתמקד במותגי על שזהותם אינה שגרתית ואכן כיום מתאכסנים תחת גגות בתי האופנה שהקימו למעלה מ-30 מותגי אופנה ותיקים וכאלה שרבים עדיין לא שמעו עליהם אך הערכים היצרתיים שלהם מעוררים עניין וסקרנות, הן בנוכחות הייחודית שלהם, הנראות, הנגישות והרלוונטיות שהם מספקים לקהלים רחבים ושונים.
פקטורי 54 – אמור Dolce & Gabbana
כבר שנים ארוכות שאופנה עילית מתאכסנת בכיכר המדינה, מקדש אכסניות היוקרה של המדינה. היום, לאחר שפקטורי 54 רכשה 75% מ”אמור”, אחד מבתי האופנה הבולטים בכיכר, הפכה הרשת לאימפרייה מובילה של אופנה מיובאת. מירי חבס ודנה אונגר, בעלות אמור, לא נטשו את המותג שהקימו הן תמשכנה לנהל את החנות המורחבת ולהזין בכישוריהן, טעמן וסגנונן, את קניינות המותגים שייבאו עד כה לחנות המקורית.
אחד הנתונים שמבדיל חנות אחת מאחרת הוא קניינות נבונה ומתוחכמת, משימה לא פשוטה שדורשת לא רק ידע והתמצאות אלא גם יכולת לבחור את הדגמים הנכונים, למבחן ובעיקר לדמיין כיצד כל מותג מתפקד בפני עצמו, כיצד הוא משתלב במערכת הכללית וגם כיצד כל מותג חובר לאחרים ומשלים אותם. המבחר המגוון שפקטורי 54 מספקת לצרכניה עונה על ציפיותיהם של קהלים, טעמים וסגנונות שונים ובעיקר נותן תשובה ומענה ראויים לתסמונת הטרנדים המביכה.
ימין: Acne אמצע: Tory Burch שמאל: Vetements
על מנת להבהיר את מהות “מבוך הטרנדים”, נבחרו, מתוך אוספי המעצבים בארץ ובחו’ל, צילומים תעודיים, באדיבותם של בתי האופנה ומשרדי היחצנות.
צילומים : P.R
