–
מה משותף לחוזה שכירות בקולוניה יהודית בארגנטינה מתחילת המאה ה-20, לכרזה של מופע אמנותי בישראל משנת 1944 ולספר מחזור מווינה של תחילת המאה ה-19? שלושתם חלק מסיפורים בעלי ערך היסטורי פרטי, את שלושתם הספיק הזמן לשחוק ולפורר ואת שלושתם הצליחה לשמר מרסלה סקלי, יחד עם הסיפורים הכרוכים בהם.
סקלי מתמחה בשימור ספרים, כתבי יד, עבודות המודפסות על נייר ובמתן יעוץ לשימור מונע, “לכל לקוח ולכל פריט סיפור אישי משלו”, מספרת סקלי, “לא פעם מתגלים סיפורים מרגשים במיוחד באמצעות המסמכים, לא רק באמצעות מה שכתוב בהם, אלא גם דרך הסמליות של כל קיפול וכתם, קרע ובלאי, כמו ששפת גוף מספרת עלינו יותר ממילים לעיתים. מאוד מספק לטפל בפריט שניזוק עם הזמן ולהביא אותו למצב שמיש ושלם. מגיעים אליי לקוחות מכל קצוות הארץ – אנשים פרטיים ומוסדות כגון מוזיאונים וארכיונים. אנשים פרטיים למשל, לא פעם נתקלים בכתובות, חוזי שכירות, הגדות פסח, מכתבים, תצלומים, ספרים וספרי מחזור, יומנים ומסמכים שונים המהווים חלק חשוב מההיסטוריה הפרטית שלהם. באמצעות השימור ניתן להעביר את הפריטים היקרים לנו לדורות הבאים ובכך לתת חיים והמשכיות למורשת הפרטית של כל אחד מאתנו, לשמור על צבעי העבר מפני הזמן המעכל”.
באילו סיפורים אישיים ומעניינים נתקלת בזמן האחרון?
“לא מזמן הגיע אליי לקוח עם שני תצלומים ישנים, כתובה וכרזה מקופלת, מוכתמת ומלאה בחסרים וקרעים. הכרזה עסקה בהזמנה למופע אמנותי בארץ בסוף 1944. בין האמנים המשתתפים הוצגה ילדה שתוארה בכרזה כ”ילדת פלא”. מסתבר שזו הייתה סבתו של הלקוח, שתכנן לשקם ולמסגר את הכרזה לקראת יום ההולדת של סבו. הוא רצה לרגש ולתת את המתנה הטובה ביותר שיכל לחשוב עליה. הכרזה כאמור הייתה זקוקה לשיקום מלא, כאשר התהליך כלל צילומים לפני טיפול, שטיפה במים על מנת לנקות ולחזק את הנייר המתפורר, שיקום באמצעות טכניקה של הדבקת נייר יפני דק לאורך כל גב הכרזה, צביעתו כדומה למקור לשם הדבקה, מילוי חסרים, ויישור. את הכרזה צילמתי לאורך הטיפול ובסופו ולאחר מכן הוגש ללקוח דוח מילולי וצילומי מפורט יחד עם הכרזה המשוקמת והישרה, כמוכנה למסגור מקצועי.”
–
–
“לקוח אחר, בעל אוסף גדול של ספרים, הגיע אליי עם ספר מחזור מווינה מתחילת המאה ה-19. הספר היה יחסית במצב טוב, אם כי הכריכה תפקדה באופן חלקי. מסיבה זו חלק מהקונטרסים (גיליונות מקופלים של נייר) יצאו ממקומם. לאחר בדיקת אפשרויות שונות לשיקום עם הלקוח, הוחלט ליצור כריכה חדשה לגמרי. במהלך השיקום תפרתי את הקונטרסים הרופפים בחזרה לגוף הספר ושיקמתי דפים שהיו זקוקים לכך. בסוף התהליך הלקוח קיבל ספר שמיש לחלוטין. אותו לקוח הבין שאילו היה לוקח את הספר לכריכייה הוא היה מסתכן בשימוש בחומרים בעלי איכות ירודה, מה שהיה מקצר משמעותית את חיי הספר.”
–
–
סיפור מרגש במיוחד פגשתי כאשר הגיעה אליי לקוחה עם חוזה שכירות מתחילת המאה ה-20 בין אחד ממיישבי הקולוניות היהודיות בארגנטינה אליה הגיעה משפחתה בתחילת המאה ה-20, לבין הברון הירש. בין הפריטים גם תכנית הנדסית פנימית של בית הכנסת “תפארת ישראל” משנת 1931, כולל מקומות הישיבה ביישוב מוניגוטס (Monigotes), שבמחוז מוזסוויל. חלקים מהתכנית נאכלו ע”י מזיק שהשאיר אותה עם חסרים ניכרים. נזקי לחות יצרו גלים בנייר ואף שינו את צורתו. מהלך השיקום כלל ניקוי יבש, שיקום החסרים בנייר יפני ויישור מינימלי, שכן לא ניתן היה להחדיר לחות עקב רגישות הדיו. הסתבר כי אביה של הלקוחה היה המהנדס שתכנן ובנה את בית הכנסת, וחתימתו מופיעה בתוכנית. במהלך השנים, החלו התושבים היהודיים לעזוב את העיירה והצפות חוזרות ונשנות הביאו לפגיעה ביסודות בית הכנסת. בשנות ה-60 של המאה הקודמת כל המשפחה עלתה לארץ והשאירה את תכנית בית הכנסת במקום. בשנת 1995 הלקוחה שלי נסעה לביקור במקום וקיבלה את תכנית בית הכנסת מזקן יהודי, אחרון היהודים בעיירה, שהיה אחראי על בית הכנסת הסגור ובית הקברות היהודי. לפני כשנתיים חגגה העיירה 120 שנה. מושל המחוז הכריז על העיירה כאתר מורשת ובניגוד לתכנונים בחר לשמר את בית הכנסת. הוא קיבל תקציב לביצוע עבודות רסטורציה של המבנה וב-23 במרץ הקרוב יתקיים טקס חניכתו מחדש של בית הכנסת. לקוחתי הוזמנה לטקס כאורחת כבוד. , מכיוון שכבר סיימתי את מלאכת השיקום, המלצתי ללקוחה לעשות העתק דיגיטלי איכותי, עליו ניתן היה לעשות דברים שלא ניתן לעשות במקור, כמו להעצים את הכתב והחתימה של אביה. הלקוחה תיסע בגאווה ותגיש לבית הכנסת במתנה את ההעתק אשר יתלה במקום בו היה תלוי במקור, כפי שהיא זוכרת.
–
–
האם פונים אלייך גם כאשר אין צורך בשיקום משמעותי?
לעיתים קורה שהפריט במצב טוב, אך הוא זקוק לאמצעי אחסון שישמר אותו לזמן רב. במקרים האלה אני בונה קופסאות ועטפני שימור המותאמים במדויק למידות הפריט. מדובר באמצעי אחסון מחומרים איכותיים וביניהם בדי כריכה וניירות לא חומציים בעובי שונה.
האם ואיך שימור מתחבר לעולם האמנות?
מפעם לפעם פונים אליי אמנים המעוניינים לאחסן או להציג את עבודותיהם באמצעים איכותיים ומיוחדים. במקרים האלה אני בונה כריכות וקופסאות מיוחדות שיעצימו ואף ישמרו את היופי והייחוד של עבודת האמנות. בין פריטים אלה נכללים ספרים וקופסאות שנרכשו לאוספיהן של ספריות מכובדות ביותר, כגון ספריית הקונגרס וספריית אוניברסיטת ייל, שניהם בארה”ב.
ומה לגבי מוזאונים ומוסדות שזקוקים לשימור?
מוזיאונים וארכיונים מאחסנים את אוספיהם ומודעים לחשיבות השימור, בין אם לצורך תצוגה לקהל הרחב ובין אם באחסון האוספים בצורה נאותה. לא פעם הם מוסרים לי פריטים שלהם לצורך שיקום ושימור. מוסדות המעוניינים לבדוק ולהקפיד על התנאים הסביבתיים בהם מוחזקים אוספיהם או לבצע בדיקות לקראת תצוגה. לעתים פונים אליי לקבלת ייעוץ בשימור מונע, כלומר שימור למען מניעת נזקים העלולים להיגרם מהסביבה. במסגרת הייעוץ אני בודקת את רמות הטמפרטורה והלחות היחסית, רמות התאורה, אמצעי האחסון/תצוגה, רהיטים, מיקום המחסנים/תערוכה, הנחת הפריטים במדפים ועוד. לאחר מכן אני כותבת דוח מפורט עם הממצאים, אותו אני מגישה למוסד. הדוח נועד לתאר את המצוי ולקבל המלצות להתמודדות עם המצב הנתון המיוחד לכל מקום.
מהו שימור בעצם?
בקווים כללים, פעולת השימור באה להתגבר על נזקי הזמן והחומר ולקיים את הפריטים לטווח ארוך וכמה שיותר קרוב למקור. השימור כולל בדיקה, תיעוד וייצוב ומשלב בתוכו ידע מדעי ופרקטי, בשילוב עם מיומנות ידנית. זהו מושג רחב, הכולל בתוכו גם שיקום, שמטרתו להביא את הפריט למצב הקרוב ביותר שניתן למקור וגם שימור מונע, השואף למזער את נזקי הסביבה. קיים מכלול של מיומנויות ספציפיות לתחומים שונים, לכן משמרים לרוב מתמחים בסוג מסוים של פריטים, כגון נייר וספרים, עבודות אמנות על נייר, ציורים, אדריכלות, חפצים, טקסטיל ועוד.
כמשמרת פעילה, אני עובדת על פי אתיקה מקצועית, המכתיבה את הפעולות שלי ואת החומרים בהם אשתמש בעת העבודה. כך למשל, הדבקים שיבואו במגע עם הנייר יהיו דבקים הפיכים, שניתן להסירם בקלות יחסית אם יהיה צורך בכך. אם יש שימוש בניירות חדשים להשלמת הפריטים או לעוטפני שימור, אלה ניירות איכותיים, ללא חומצה. אני חשה כבוד וגאווה על כך שאני מסוגלת לתת המשכיות לניירות וספרים שאילו לא היו מטופלים – קרוב לוודאי שהיו אובדים לעד.
–
–
פרטים נוספים ותמונות מייצגות ניתן למצוא בלחיצה כאן>>
