ב-10 לנובמבר התקיים יום הקרטוקונוס (מחלת קרנית) הבינלאומי. הסיבה המובילה והמרכזית להשתלת קרנית בעולם המערבי. אורח החיים המודרני (זיהום אוויר, ישיבה ממושכת מול מחשב, היעדר שינה, שימוש בעדשות מגע, דלקות עיניים אלרגיות) גרם לעלייה עצומה בהיקף המחלה שהפכה למגפה (אפידמיה). בהולנד לדוגמא עלה היקפה בשנים האחרונות פי 10. שכיחות המחלה בישראל כ -2.34% (פי עשר ממה שהיה נהוג לחשוב לפי הספרות הרפואית). מהם הטיפולים החדשניים בתחום, מדוע הגילוי המוקדם הוא כה חשוב, ומה קורה למי שממשיך לשפשף בעיניים. כל התשובות מול העיניים…
הילדים חוזרים מהגן עם דלקת עיניים ולא מפסיקים לשפשף? יושבים שעות מול המחשב? אם אתם לא מעוניינים בניתוח להשתלת קרנית חודרנית, כדאי שתתחילו להיזהר! סימני מחלת הקרטוקונוס הם ירידה הדרגתית בראיה, עייפות בעיניים, החלפה תכופה של המשקפיים וכאבי ראש. חלק מהחולים מאובחנים כסובלים מעין עצלה.
הכול מתחיל בגילוי מוקדם– לכו להיבדק! יום הקרטוקונוס הבינלאומי השנה, נועד להעלאת המודעות לחשיבות האבחון והגילוי המוקדם. כמומחה בתחום, החלום הגדול שלי הוא להפוך את פרוצדורת האבחון להליך חובה בכל בתי הספר, וכחלק מסל הבריאות. למה? כי כאשר המחלה מאובחנת בשלביה המוקדמים, ניתן לטפל בה באמצעים חדשניים ומתונים (שעליהם אפרט בהמשך), בלי להזדקק לניתוח השתלת קרנית, ועדשות מגע מיוחדות . בעבר יכולנו לאבחן את המחלה רק דרך הסימנים הקליניים שלה (שינוי ברפלקס האור, בליטה או הצטלקות של הקרנית). עד שהגיע מכשיר הטופוגראפיה שהיווה פריצת דרך בתהליך האבחון, בכך שהוא מצליח לאבחן את המחלה גם כשאינה בצורתה הקלינית הקלאסית, כלומר הצורה הסמויה שהיא צורה התחלתית של המחלה.
אל תשפשפו בעיניים – רוב המטופלים שלי אומרים “אני? מה פתאום, בחיים אני לא משפשף בעיניים !” אבל למעשה רבים משפשפים, רק שרובנו לא שמים לב לכך… שפשוף קשור מאוד להתפתחות ולהחמרה של המחלה, ויכול להגביר את הלחץ התוך עיני עד פי עשר. לכן מאוד חשוב לא לתת לילדים (וגם לעצמכם) לשפשף את העיניים, ולנסות לטפל בסיבה שהיא הגירוי בלחמית. במקרה והטיפול אינו עוזר מספיק, כאשר מדובר במחלה כרונית, חשוב לחנך את הילדים כבר מגיל צעיר לא לשפשף, ובמקום זאת לעודד אותם לשטוף את העיניים במים קרים, או לטפטף תחליפי דמעות ללא חומר משמר. רצוי להשתמש בתחליפי דמעות קרים, או כאלו בהם החומר המשמר מתפרק בזמן יציאת הטיפה מהבקבוק. בנוסף, במהלך השינה הקפידו לא לישון עם העין “מחוצה” בתוך הכרית.
כאמור, לאבחון המוקדם של המחלה ולזיהוי התקדמותה חשיבות ממדרגה ראשונה. אז למה אתם מחכים? קחו את הילדים שלכם ואת עצמכם ולכו להיבדק. לא מחר, היום !
דר’ עאדל ברבארה, מנהל המרכז הארצי לטיפול בקרטוקונוס, מנהל המרכז הרפואי לתיקון ראייה בלייזר –iVISION (היחיד בצפון הארץ המבצע ניתוחי תיקון ראייה בלייזר), יו”ר החוג לניתוחי רפרקציה (תיקון ראייה) בישראל (2010-2014), והעורך הראשי של המגזין הבינלאומי על קרטוקונוס. בנוסף, היה הראשון בישראל שהשתיל טבעות בחולי קרטוקונוס.
