סם של חיים
צילומים באדיבות: בוריס ורבויוב ואוסקר טרדלר
מה דוחף מלחין צעיר, חולה עגבת, שימיו ספורים, לכתוב מוזיקה תוססת לכלי שכבר אין מנגנים בו? קשה לדעת. ובכל זאת, שוברט, בן ה-33, כותב שלושה חודשים לפני מותו מעגבת, מוסיקה יפהפייה ומלאת חיים, הנקראת “ארפג’יונה” – כשם כלי הנגינה, שהיה מין תערובת של גיטרה וכינור ונגנו בו בקשת כמו על צ’לו. כלי שהיה קיים רק כעשר שנים וניתן למצוא אותו רק במוזיאון בוינה.
לשון אחר: כלי מת.
ספק רב, אם שוברט עצמו שמע אי פעם בחייו הקצרים צלילי ארפג’יונה כלשהו.
התשובה לשאלה נמצאת אולי בדברי שוברט עצמו. כשרציתי לשיר על אהבה, אמר, שרתי על צער וכשרציתי לשיר על הצער, שירתי הפכה לשירת אהבה. או במילים פשוטות יותר: המוסיקה היא סם חיים. התרסה כנגד המוות.
ככה זה אצל מרבית האמנים: אור השמש בוהק פי כמה כשהוא חלק בלתי נפרד מהמודעות לחושך והמוסיקה תוססת ומלאת חיים יותר, כשחוט של עצב משוך עליה.
לכן, בחר אריה יאס, מנהל “קול המוסיקה” ומנחה התכנית “ממעמקים. דה פרופונדיס”, המנסה לעמוד על פלא היצירה הנובעת ממעמקי הנפש, לפתוח את התכנית, שתוקרן בערוץ 1 בשבת, בזמרת המופלאה, אלינוער מואב ובשיר מלא אור, המודע לחושך מסביב. שירו החמוץ-מתוק של נט קינג קול על ילד הטבע שיודע טוב מכולנו מה כוחה של אהבה כסם-חיים.
אלינוער שרה
בתכנית, הנקראת “מועדון לילה, בורדל, בית קפה וערפל על האגם”, מתארח צמד נגנים ישראלים ותיקים, שבחרו לקרוא לעצמם על שם אותו כלי נגינה נשכח, “דואו ארפג’יונה”. מיכה הרן, שהיה הצ´לן הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית במשך 35 שנה ומופיע גם הוא כסולן וכמנצח ברחבי העולם ויהודה שרייר, שייסד את מחלקת הגיטרה באקדמיה למוסיקה בת”א והיום באקדמיה בירושלים ומנגן עם מיטב התזמורות בארץ ובעולם.
“ממעמקים. דה פרופונדיס” היא כזכור תכנית ישראלית מקורית, ראשונה מסוגה בעולם בתחום המוסיקה, העוסקת במעשה היצירה ומשלבת אמנות פלסטית עם מוסיקה איכותית, מוסיקה מקורית של יוצרים ישראלים ומוסיקה קלאסית בלבוש צעיר. בכל תכנית משתתפים צייר או ציירת, המציירים את המוסיקאים או את המוסיקה והצופים רואים בו בזמן ידיים מנגנות מול ידיים מציירות.
כידוע, בחר איגוד השידור האירופי להביא בשידור חי תכנית מיוחדת בת שעתיים של “ממעמקים. דה פרופונדיס”, לכל מדינות העולם החברות באיגוד: מאוסטרליה וקוריאה ועד דרום אמריקה ואירופה.
השידור בפברואר הקרוב, מאולמות האבירים בעכו, נבחר להיכלל בסידרה היוקרתית: “מוסיקה ורוחניות”, בה נבחרו להשתתף 4 מדינות: אסטוניה, גרמניה, ישראל והבי.בי.סי הבריטית. השידור יועבר ברדיו, באינטרנט ובטלוויזיה ויעמוד אח”כ לרשות המדינות החברות באיגוד למשך שנה.
יתרה מזאת: כמחווה של אמון והערכה לאריה יאס, מוכן איגוד השידור האירופי לממן הזמנת 3 יצירות מוסיקליות קצרות אצל מלחינים ישראלים, שיבוצעו בתכנית בשידור חי בבכורה עולמית.
מיותר לציין, שזהו הישג חסר תקדים לישראל ולרשות השידור בכלל ולתכנית הרדיוויזיה “ממעמקים” ול”קול המוסיקה” וערוץ 1 בפרט. הישג שיכול לשמש מנוף שאין כמותו, להעלאת קרנה של ישראל בעולם כמדינה המובילה בתחומי המוסיקה והתרבות בעולם.
יאס, שחזר לפני כשבוע מכנס פראג של איגוד השידור האירופי, מספר על ההתעניינות הרבה שיש באירופה ובעולם בתכניות שהעלה מישראל. “זה לא יאומן”, מספר יאס. “הם הודיעו לי שבמחצית השנה מאז שהצעתי להם בסה”כ שש תכניות וקונצרטים ששודרו ב”קול המוסיקה”, עם התזמורת הסימפונית י-ם רשות השידור, הן כבר שודרו 30 פעמים ב-15 מדינות: קוריאה, רוסיה, ספרד, גרמניה, איטליה, צ’כיה, אוסטריה, הולנד, הונג קונג, אוסטרליה ועוד”.
פראג סמטנה
יאס גם מספר כי מנהל “אורפיאוס” ברוסיה, רומאן ברצ’נקו, היא התחנה המקבילה ל”קול המוסיקה”, חיפש מיד שיתוף פעולה בין התחנות. “הצעתי תכנית שתיקרא “שעה ממוסקבה”, שהוא עצמו יגיש בשידור חי, בשיחה ישירה עם עורכת מישראל ויביא ממיטב המוסיקה הרוסית ומהמתרחש אצלם והרעיון כבר עומד לצאת לפועל. סיפרתי שם גם על העונה החדשה של “אתנחתא”, שתיפתח ב-2.12 בקונצרט חגיגי עם הפנים לעתיד, בו ינצח רוני פורת על הסינפונייטה של באר שבע והציפיות גבוהות. אין לי אלא לצטט את אהוד בנאי שכתב פעם על כוחה של המוזיקה כסם חיים לכולנו: אולי תקפוץ אליי, יא דוד/ נפשי אגם שחור/ תביא איתך את הגיטרה/ כי באצבעותיך אור”.
רוני פורת
