תארו לכם מקרה: אוצר אמנות ניגש לכתב יד נדיר ומבקש מאחראי השימור לאחסן אותו עד לתצוגה הבאה. המשמר לוקח את כתב היד, מכניס לתוך שקית ניילון, עולה על סולם ושם אותו במדף העליון של הארון שבחדר.
סביר להניח שנחרדתם מהתיאור הדמיוני הזה, הרי בכל זאת מדובר בכתב יד נדיר, אחסון מסוג זה לא נשמע הגיוני. כשמדובר בפריטים נדירים השייכים למוזיאון זה ברור לנו כי חשוב לשמר ולאחסן אותם באופן ראוי, אך מה עם האוצרות פרטיים שלנו? המכתבים, התעודות, התצלומים, כל אותם פריטים שמלווים אותנו ואת משפחתנו במשך שנים? האם נטיב עימם אם נשמור אותם בניילון ונשכח מהם בבוידעם?
הבוידעם הוא בעצם המוזאון הפרטי שלנו וכך אנו צריכים להתייחס לאותם פריטים החשובים לנו וקרובים לליבנו.
היבט נוסף לחשיבות השימור, הוא השימור של יצירות אומנות. בתהליך היצירה כל אמן משקיע משאבים רבים בזמן, מיומנות ידנית, מחשבה ואף משאבים כלכליים עבור חומרים, הדפסות וכיו”ב. על כן טבעי שהוא יחפש את האמצעי הטוב ביותר להבטיח שהעבודה תישמר ותוצג בצורה הנכונה.
דוגמה טובה לעניין הוא שיתוף פעולה פורה בין מרסלה סקלי, משמרת מקצועית המתמחה בשימור חומרי נייר וספרים, לבין האמנית אנדי ארנוביץ (Andi Arnovitz). אחד הפרויקטים של ארנוביץ היה יומן מסע כתוב ומאויר מנסיעה להודו. עבור יומן זה בנתה סקלי כריכה מעור העוטפת את הדפים, שנתפרו לכריכה בתפירה דקורטיבית הנראית מבחוץ. צורת הכריכה היא כשל צורה של יומן דרכים, אותו ניתן לקחת בתיק ולפתוח בכל עת על מנת לרשום את הרשמים מבחוץ.
בשיתוף פעולה אחר ביניהן, היה צורך לבנות כריכה מיוחדת לספר הדפסים של ארנוביץ על שיר, שתוכל להיפתח ולעמוד כך שהיא תראה את צורת הכוכב שנוצרת בפתיחה המלאה של הדפים. גם במקרה הזה, הדפים הודפסו ואף נחתכו בלייזר בהדפס אומנותי י-ם, אותו יסד ומנהל יאיר מדינה. עבור אותו הפרויקט בנתה סקלי כריכה וקופסה מיוחדת לספר, שהלמו את ההדפסה והמבנה. הספר הצליח מאוד ועותקים ממנו נרכשו לאוספים של ספריית אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת הקונגרס שבארה”ב.
סקלי יוצרת קופסאות שימור מיוחדות אשר מגנות על תוכנם מפני נזקי אבק, תאורה, מזיקים ואף תנודות בתנאי מזג האוויר. היא יוצרת אמצעים שונים ומגוונים לשימור ואחסון בהתאם לסוג הפריט אותו צריך לשמר: אחסון בתוך חומר שקוף או סוגי עוטפנים שונים במקרה של מסמכים בודדים, או קופסאות שימור שמיועדות לאחסן פריטים בעלי נפח כגון ספרים או קבוצה של מסמכים.
דוגמה נוספת לפיתוח אישי של קופסה מעוצבת שמטרתה כפולה – גם להכיל הדפסים שונים שיצרה האמנית אנדי ארנוביץ וגם שתהיה אפשרות להצגתם. האתגר היה לא קטן, מכיוון שמלבד העובדה שהקופסה הייתה צריכה לשמר את החומרים, היא הייתה צריכה להיות סגורה מכל הצדדים, מה שמונע את האפשרות לראות דרכה. בסופו של דבר עיצבה ויצרה סקלי קופסה שבחלקה העליון זכוכית, כך ניתן יהיה לראות את ההדפס גם כאשר הקופסה סגורה. מצדה השני עוצבה קופסה קטנה יותר שתחמה ושמרה על שאר ההדפסים בזמן שהם לא מוצגים דרך הזכוכית. הפרויקט הצליח מאוד ועותקים של קופסה נרכשו ממוסדות ואספנים פרטיים, כולל ספריית אוניברסיטת ייל שבארה”ב.
- צילום: מרסלה סקלי
בניית כריכה, קופסה או עוטפן מוצלחים דורשים מיומנות ידנית והבנה של התנהגות החומרים שמהם הם נוצרו ואלו שיהיו מאוחסנים בהם. כל פרויקט שונה ממשנהו ומיוחד בדרכו שלו, בין אם מדובר בספר לשימור או יצירת ספר חדש, סוג התפירה הנדרשת או הרצויה, סוג הקופסה או העוטפן. כפי שניתן לראות, תהליך יצירת אמצעי האחסון מטפל לא רק בהיבט הפרקטי אלא גם מוסיף ערך אסטטי לפריט.
לצילומים ומידע נוסף לחץ כאן
