תופעת
ה”שיימינג” ברשת (שזכתה כבר לביטוי הלא מחמיא “לינצ’טרנט”) הולכת ותופסת תאוצה. אם בתחילת הדרך היה נדמה שהיא מהווה כלי בידי האזרח הקטן והנרמס אל מול התאגיד המרושע והדורסני, צצה והופיעה לה תופעה כלל לא תמימה, שכל מטרתה היא פגיעה בזדון, המובילה לפגיעה כלכלית בעסק שנבנה בעמל רב. קשה לבנות מוניטין, אך קל להרוס אותו ביום אחד.
לקוח מאוכזב שסבור שהשירות שקיבל לא מספק, סכסוך עם ספק על רקע מוסר תשלומים או איכות המוצר, יריב עסקי שמעוניין “לחסל” את התחרות בשוק או עובד נקמני –אלו הם רק חלק מהמקרים בהם מועלים, למרבה הצער, סטטוסים פוגעניים כנגד בתי עסק, חברות, מנהלים ונותני שירותים.
בגלל הוויראליות שברשת האינטרנט ויכולת השיתוף, עלולים פרסומים שליליים, כמאמר הקלישאה, “להתפשט כאש בשדה קוצים, ולגרום לנזקים קשים.
הקלות הבלתי נסבלת שבה מעלה גולש סטטוס פוגעני כנגד עסק או אדם, ועושה לו “שיימינג” כלשון הציבור (שפירושה המילולי “ביוש” באינטרנט), יוצרת מצב מתמשך של לינצ’ים ציבוריים וגזירת דין ללא משפט.
לפני מספר חודשים סערה הרשת לאחר שנטען שברמן בבר תל אביבי מוכר אמר לחיילות במדים שאינן רצויות וכי בבר לא “אוהבים את הצבא”, ובעקבות כך נקראו ברשת קריאות להחרמת הבר. בדיעבד התברר כי הדברים נאמרו בבדיחות הדעת שלא הובנה כהלכה, אולם הנזק התדמיתי נעשה, והשפל בלקוחות, לפחות בטווח הקצר, היה תוצאה בלתי נמנעת.
במקרה נוסף, פורסם פוסט בפייסבוק בו נטען כי בעל מכולת באזור הדרום לא החזיר עודף כנדרש. בעל המכולת הכחיש את הנאמר, הגיש תביעת דיבה וזכה בסך של 10,000 ₪. אך האם הוא החזיר את כבודו האבוד לאחר שהוכפש קבל עם ועדה? במקרה אחר, שהובא לשולחני, פורסם כי מוסד מוכר ומצליח בתחום ההוראה “נסגר”, על אף שלא היו דברים מעולם. מובן, כי פרסומים שכאלה עלולים לגרום, ואף גורמים בפועל, לנזק תדמיתי חסר תקדים לאותו מוסד, אשר נקט בצעדים משפטיים מתאימים כנגד המכפישים.
באירוע נוסף, נעשה ניסיון “חיסול ” לגן ילדים, ע”י הפצת שמועות זדוניות בידי עובדת שפוטרה, לפיהן בגן הילדים נוקטים באלימות כלפי הילדים ומזניחים אותם, או פרסום הכולל סטטוס פוגעני כנגד מוסך, בו נטען כי הוא פועל ברמאות כלפי הלקוחות.
היכולת לרכוש סטטוסים על ידי בעלי מקצוע, כדי לפגוע בעסק או אדם, הופכת את רשת האינטרנט לנפיצה במיוחד עבור בעלי עסקים, קטנים וגדולים כאחד, ואף עבור חברות גדולות. קשה לבנות מוניטין, אך קל להרוס אותו ביום אחד, ולהסתתר מאחורי גבו של אזרח מן השורה, שהעלה סטטוס נקמני.
אך לבעיה החריפה הזו קיימות תרופות משפטיות. נפגעים רבים מהשנים האחרונות פנו לבתי המשפט ומצאו סעד לפגיעה, פיצויים ראויים ובמיוחד הכרה מחודשת בשמם הטוב.
כל אדם או בעל עסק הרואה עצמו מוכפש, יכול לפנות בבקשה לסעד זמני לבית המשפט ולדרוש את הסרת הפרסום המכפיש. בית המשפט יכול להורות על מתן צו שיורה למפרסם להסיר את הפרסום באופן מידי. כמו כן, ניתן לפנות לאתר המאחסן (פייסבוק, האתר המאחסן את הפורום וכיו”ב) כדי לדרוש את הסרת הפרסום ועוד.
ניתן כמובן להגיש גם תביעת פיצויים מכוח חוק איסור לשון הרע, בגין הסטטוס או הפרסום הפוגעני, ולהיפרע כספית מהמפרסם. זהו תהליך ארוך יותר, אך לעיתים קרובות משתלם.
כיום הולכת ומשתרשת ההכרה של בתי המשפט שפגיעה באמצעות האינטרנט עלולה להיות הרסנית, ובעקבות כך ניתן להבחין בעלייה עקבית של סכומי הפיצויים בגין פרסומים מכפישים ברשת.
בצד היתרונות שהביאה הרשת, היא גרמה לקיומן של תופעות שליליות, אולם בפעולות נכונות, משפטית ושיווקית כאחד, ניתן למגר תופעות אלו.
*עו”ד שלומי וינברג מכהן כיו”ר ועדת לשון הרע במחוז ת”א והמרכז בלשכת עורכי הדין. משרדו עוסק בתחום לשון הרע, ובפרט בתחום לשון הרע באינטרנט.
http://www.shlomiweinberg.co.il/
התמונה נקלחה מאתר האינטרנט של עו”ד שלומי וינברג.
