מאת: עמית רוט*
מי שמסתובב היום בתל אביב, לא יכול להתעלם מבנייני הזכוכית שצצים מכל עבר. לטכנולוגיה הזאת קוראים ‘קירות מסך’, והיא מהווה את הפתרון המיטבי לבנייה עמידה יותר, שמירה על איכות הסביבה, מניעת רעש, ומראה הייטקיסטי מודרני, כיאה למטרופולין בן זמננו.
קשיי הבנייה איתם מתמודדת תל אביב בימינו, אינם שונים מהותית מהקשיים העומדים בפני שאר האזורים האורבאניים במדינות המערביות המתועשות, רק שאצלנו הבעיות חריפות אף יותר.
ראשית, הבניינים ישנים מאוד, מה שטומן בחובו בעיה כפולה – אי עמידות בפני רעידות אדמה שעלולה להוביל לאסון בקנה מידה עצום (שכיאה לישראלים טובים כולנו מדחיקים ומאמינים שיהיה בסדר…), ומראה ארכאי ומוזנח, שאינו מתיישב עם התדמית התל אביבית ומיצובה כעיר מערבית מודרנית.
שנית, השימוש המאסיבי במזגנים כהתמודדות עם החום הכבד, בשילוב עם הוצאות חשמל אדירות לצורך הארת המבנים, מובילים לבזבוז עצום של חשמל ואנרגיה שמהווה מפגע אקולוגי של ממש.
בנוסף, תל אביב היא עיר צפופה ורועשת. רוב מגדלי המשרדים והמגורים סובלים ממפגע זה יותר ויותר, דרך תנועת מכוניות, רכבות, מטוסים, מפעלים וסביבה מרובת אנשים. הדבר פוגע גם באיכות העבודה במשרדים/מפעלים ולא פחות מכך באיכות חייהם של התושבים. והבעיה האחרונה קשורה לקצב הבניה בתל אביב שהוא איטי מאוד – בניין שלוקח לבנות בתל אביב שנתיים, לוקח בסין חודשיים…
מה זה קיר מסך?
קיר מסך הוא פתרון פונקציונאלי מתקדם לעיצוב בתים ומבנים תוך שימור תנאי מיזוג, אוורור
וטמפרטורה במבנה. מדובר בחיפוי חיצוני העוטף את הבניין ומשמש לו כקיר אל החוץ. משום שהוא תלוי ו”מודבק” על שלד הבניין ואינו מכיל רכיבים קונסטרוקטיביים נהוג לכנות אותו ‘קיר מסך’. הקיר אינו נושא את משקל הבניין כלל, ולכן ניתן לייצרו מחומרים קלים מאוד (כמו זכוכית) וכך להפוך אותו לשקוף.
היתרון הבולט ביותר של קיר המסך הוא כמובן האור – כשמשתמשים בלוחות זכוכית נוצר בתוך המבנה אור טבעי, גם באזורים הפנימיים יותר של הבניין, וכך ניתן לחסוך חשמל רב לצרכי תאורה.
משיקולי אנרגיה ושימור, מחברים אל קירות המסך אלמנטים של הצללה העשויים אלומיניום. ניתן לשלב בקירות מסך דלתות אלומיניום, חלונות אלומיניום לאוורור החלל הפנימי, פתחי יציאה לעשן ואלמנטים דומים.
תכנון קיר מסך, הרכיבים והעוגנים שלו למבנה, מגנים באופן אופטימאלי מפני רעידות אדמה, וכמובן גם מפני נזקי מים ורוח. ההתמודדות עם נזקי הרוח, בעיקר בבניינים גבוהים, מהווה אתגר ארכיטקטוני לא פשוט. צורת המבנה והמבנים האחרים בסביבתו יוצרים מנהרות רוח בהם יכולים משבי רוח להגיע למהירויות של מעל מאה
קמ”ש. קיר המסך מהווה “מפרש ענק” וכדי שלא יתפרקו לוחות הזכוכית ויעופו החוצה מהקיר, עליו להיות בנוי לעומסים אלה.
קיר המסך הוא עמיד יותר משאר סוגי הקירות, ומחזיק מעמד שנים רבות יותר. האלומיניום שממנו הוא עשוי נחשב כאל מתכת בעלת כושר עמידות לאורך שנים. בניגוד לברזל ולמתכת הוא אינו סובל מקורוזיה או מחלודה שהורסת אותו וכך עמידותו נשמרת. האלומיניום היא מתכת חזקה וקלת משקל, שניתן לצבוע אותה במגוון צבעים ולצפות אותה בשכבת מגן של ציפוי הקרוי אנודייז – גם הצבע וגם האנודייז עמידים לאורך זמן רב יותר – הציפוי הופך לחלק מהמתכת בלי להוסיף לה עוד עובי (כאילו הוא חלק ממנה). כל אלה יוצרים עמידות רבה לאורך שנים והגנה כנגד פגעי הטבע והאקלים שקיימים בארץ.
קירות המסך האקוסטיים, המעוצבים ברמת אטימות גבוהה ביותר, מהווים גם פתרון מצוין כנגד נזקי רעש, והם בעלי יכולת הנחתת רעשים של 50db (דציבלים) ומעלה.
מעבר לרעש, כאשר קיר המסך מורכב מזכוכית בידודית, אנו נהנים גם מאלמנט הפחתת הטמפרטורה. מעבר הטמפרטורה מחוץ לבניין לתוכו הופכת לקטנה יותר, וכך יש צורך בפחות חשמל ואנרגיה לטובת קירור הבניין או חימומו, דרך מזגנים או אמצעים אחרים.
שיטת הבניה המשלבת קירות מסך היא מהירה יותר, משום שאנו באים עם שלד אלומיניום הבנוי מ”שדות” מוכנים המתחברים לשלד הבניין, ובשלב המתקדם יותר עם פלטות זכוכית ומזגגים אותם ישר בתוך שלד האלומיניום. הדבר מקצר את זמני ההרכבה של הבניין – אלמנטים מוכנים מראש המורכבים לתוך הבניין. את קיר המסך ניתן להרכיב ברצף לאחר השלמת שלד הבניין, כך שהרכבתו אינה מעכבת את המשך ביצוע המבנה. ברמה האסתטית, מעבר למראה ההייטקיסטי המרשים, אפשרויות העיצוב המגוונות שמספק קיר המסך לארכיטקטים, משיגות תוצאות מרשימות הרבה יותר.
אז אחרי שמנינו את כל היתרונות שבקיר המסך, אי אפשר שלא לקנח בחיסרון… כמו שכולנו יודעים, החלונות צוברים הרבה לכלוך, וכשהחלון מלוכלך קשה לפספס. מי שנהנה מכך במיוחד הם אנשי הניקיון שנאלצים לבצע סנפלינג גם בשעות העבודה ולא רק בזמנם הפנוי. לא מומלץ לסובלים מפחד גבהים…
*הכותב הוא מנהל הפיתוח של חברת אלובין מקבוצת אריה סגל, המפתחת, מתכננת, מייצרת ומשווקת מערכות אלומיניום לבניין, מזה חמישים שנה.
