שימור אוספים במוזאונים למען הדורות הבאים

למרבית מוסדות התרבות בישראל אין מעבדות שימור, אך הם נעזרים במשמרים עצמאיים כאשר הם זקוקים לשימור ושיקום חומריהם. מרסלה סקלי, כמשמרת עצמאית עובדת מול מוסדות תרבות שונים, כגון מוזיאונים, ארכיונים וספריות ומייעצת להם על תנאי השימור הנאותים, בין אם מדובר בבקשה לייעוץ כללי לשימור האוספים או ייעוץ פרטני בתצוגה מסוימת (כמו בדיקה של עוצמת התאורה בתערוכה).

חוק המוזיאונים מחייב את הנהלות המוזיאונים המוכרים: “לשמר את המוצגים ולדאוג להחזקתם ולהצגתם לציבור בצורה נאותה”. אך מה הכוונה בשימור, החזקה והצגה נאותים? הכוונה לא מתייחסת לשיקום (רסטורציה) של פריטים ספציפיים לפני תצוגה בלבד אלא מדובר באסטרטגיית שימור לתווך הארוך, או במילים אחרות – שימור מונע (preventive conservation).

פעמים רבות מוזאונים מקבלים תרומות של חומרים חשובים, שלמרות שנמצאים במצב שימור ירוד מאוד, הם חשובים מכיוון שמדובר בחומרים בעלי ערך היסטורי, אסתטי או אומנותי ממדרגה ראשונה. סקלי מטפלת בחומרים כתובים על נייר (או קלף) – כגון ספרים, כרזות, כתובות, כתבי יד וכיו”ב.

כך למשל הגיעו לידיה פריטים לשיקום ממוזיאון היכל שלמה לאמנות יהודית ע”ש וולפסון, ירושלים. בין שאר הפריטים היפיפים והמעניינים מתוך האוספים שהתקבלו, הגיעה אליה תעודת פטירה צרפתית מהמאה ה-19. בתעודה היה כיתוב בדפוס, איורים מודפסים וכן כתיבה בכתב יד. היא הייתה מגולגלת סביב עצמה והיה קשה לפתוח אותה. כמו כן היא הייתה קרועה במקומות שונים והיו לה חלקים חסרים. לדבריה של סקלי, תעודה זו טופלה בעבר, על כך העידו הדבקות שונות של סלוטייפ, דבק פלסטי לבן ואף מה שנראה כדבק מגע, כדי להחזיק קרעים ולמלא חסרים בחתיכות נייר אחר.

מרסלה 3הפריטים שייכים למוזיאון היכל שלמה לאמנות יהודית ע”ש וולפסון, ירושלים

השיקום כלל הפרדה מכנית של נייר הדבק באמצעים שונים. במרבית המקומות בהם היה דבק נוצרה שכבה עבה וקשה על הנייר המקורי (בעיקר בחלק האחורי). אחרי הניקוי והוצאת הדבקים בוצע יישור תחת לחץ תוך כדי החדרת לחות מבוקרת. לאחר מכן בוצעה הדבקה של גב הפריט עם נייר יפני דק (lining). בחלקים הקדמיים נוסף נייר יפני עבה יותר, שהודבק ברובו אל הנייר היפני מאחור. הנייר היפני נצבע באזורי הקיפולים, בהם הצבע ירד. בעת החזרת התעודה המשוקמת בתוך עוטפן שימור שסקלי בנתה למידותיה, צוות המוזיאון התרגש במיוחד, שכן במצבה הקודם לא ניתן היה להציגה למבקרים ואף לא לחוקרים. השיקום החזיר את התעודה לחיים.

במקרה אחר טיפלה סקלי בספר השייך לבית בוריס שץ, מייסד בצלאל, בירושלים. מדובר היה במילון בן יהודה בעברית/רוסית/יידיש, אשר בתחילתו כתובה הקדשה בדיו וחתומה ע”י חמדה בן יהודה. הכריכה תפקדה באופן חלקי בלבד, לא הייתה שדרה וכן לוחות הכריכה לא היו מחוברים לספר. הקונטרס הראשון וכן עמודים אחרים ניתקו לחלוטין מהגוף והתפירה הייתה רופפת ברוב הספר. חלק מהדפים היו עם קרעים וקיפולים.

 

שימור אומנות

שימור אומנות

הפריטים שייכים לבית בוריס שץ

הטיפול כלל ניקוי ושיקום הדפים שהיו זקוקים לכך, תפירה של הדפים שיצאו ממקומם בחזרה אל גוף הספר וכן חיזוק התפירה לכל אורכו. כמו כן שוקמה הכריכה ונבנתה שדרה חדשה, שכוסתה בבד שצבעה סקלי, בצבע הדומה לבד הכיסוי המקורי. בתום התהליך המילון הוחזר למנהל העיזבון של בוריס שץ, כספר שלם, שיכול להיות בשימוש.

מרסלה סקלי עוסקת בשימור מונע כבר שנים רבות, תוך כדי השתתפות מתמשכת בפורומים מקצועיים בינלאומיים הדנים בתנאים הנאותים לשימור פריטים שונים ואוספים. בפורומים דנים בסוג ועוצמת התאורה, תנאי הטמפרטורה והלחות היחסית המטיבים עם כל חומר וחומר. כמו כן השתתפה סקלי בקורסים ספציפיים העוסקים בשימור תצלומים ואחסון במוזיאונים, כולל בחירת הרהיטים לאחסון, מיקומם בחלל, חומרים לקופסאות וריפודים וכיו”ב. זהו תחום רחב, הכולל בקרה אחרי מזיקים וידע בשיטות ניקיון חללי המחסנים וחדרי התצוגה.

חלק מהפעילות של מרסלה סקלי כולל השתתפות כמומחית שימור בוועדות איכות והכרה מטעם משרד התרבות לבדיקת המוזיאונים המוכרים.
ועדות אלה מכנסות מומחים בתחומים שונים שתפקידם העיקרי הוא לסייר בין המוזיאונים ולבקר את תחומי האוצרות, החינוך, הרישום, השימור ועוד.
במהלך הביקור, סקלי, אחראית מטעם הועדה על השימור, מתמקדת באופן התצוגה והאחסון של הפריטים.
בסיום הביקור, נדרשת סקלי, כמו כל חבר בוועדה, לכתוב דו”ח בו היא מפרטת את התרשמותה ממצב השימור של הפריטים, והמלצות לשיפור תנאי השימור כאשר יש צורך בכך.

לעבודת השימור תפקיד מרכזי בשימור המורשת התרבותית ברמה הלאומית, הקהילתית והאישית. מרסלה סקלי רואה את עבודתה כשליחות לשמר את האוספים למעננו ולמען הדורות הבאים.

 פרטים נוספים ותמונות מייצגות ניתן למצוא בלחיצה כאן>>

חזרה לחדשות ועדכונים

אני רוצה להשאיר פרטים ושיצרו איתי קשר