מאת: עמית רודלפסון.
ב-30 לדצמבר יקבל שמוליק עצמון את הפרס הראשון של שרת התרבות עבור תרומתו לשימור ולחיזוק תרבות היידיש בישראל.
גם היום, בגיל 85, שמוליק עצמון מלא מרץ ורעיונות חדשים.
לפני שלושה חודשים הועלתה בפסטיבל זינגר בוורשה, גרסתה הפולנית של ההצגה “אהבה אחרונה” של תיאטרון יידישפיל, בבימויו של שמוליק עצמון, שגם שיחק לראשונה בחייו בשפה הפולנית בתפקיד הראשי, וזכה במהלך הפסטיבל בפרס הצטיינות על פועלו לשימור וקידום תרבות היידיש בעולם. בכך סגר מעגל וחזר למחוזות ילדותו בפולין שם נולד וגדל, הפעם מעל הבמה כמחייה השפה היידית.
מאז שנת 2006 – בה הוצגה לראשונה “אהבה אחרונה” בישראל ביידיש, הועלתה ההצגה בארבעה פסטיבלים בינלאומיים באוקראינה, בפולין, בגרמניה ובקנדה, והוצגה בשלושים מדינות (!). שמוליק עצמון, שחקן תיאטרון ובמאי ישראלי, הוא מייסדו של תיאטרון יידישפיל, נשיאו בהווה ומנהלו האמנותי בעבר. עצמון נולד בשנת 1929 בבילגוריי שבפולין, שרד את השואה תוך רעב וטלטולים בבריחה מהגרמנים בברית המועצות ולאחר נדודים באירופה ופעילות בפלמ”ח, עלה לישראל בשנת 1948 ולחם במלחמת העצמאות בקרבות לטרון. בין השנים 1968-1959 ייסד וניהל את תיאטרון זווית כתיאטרון אוונגרד ישראלי, בשנים 1968-1993 שיחק בתיאטרון “הבימה”, וב-1969 ייסד את הסדנה למחזה המקורי.
ב-1987 הקים את מפעלו הגדול ביותר – תיאטרון יידישפיל, כמוסד המשמר את השפה ואת התרבות היידית, ונמנה היום בין תיאטרוני הרפרטואר הבולטים בישראל. בזכות כוח התמדתו, נחישותו וכישוריו התיאטרון היידי בישראל חי ובועט, ממלא אולמות באנשים המתענגים על יופייה וחינה של היידיש, על ההומור, הכאב וחוכמת החיים שבה, ומשמש שגריר תרבותי של מדינת ישראל בעולם.
בימים אלו נתבשר עצמון על פרס נוסף בו זכה לאור פעילותו – הפרס הראשון של שרת התרבות עבור תרומתו לשימור ולחיזוק תרבות היידיש בישראל.
“אני רואה את עצמי כשליח ציבור קטן במפעל תרבותי ענק, מן המעלה הראשונה, הקשור לזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי, ולהחייאתה של שפה בה דיברו, יצרו, שיחקו ושרו מיליוני יהודים לאורכן של אלף שנים ואשר הגיעה לשיא תפארתה במאה ה- 19 ובראשית המאה ה- 20, אומר שמוליק עצמון. “הכוח שמניע אותי הוא שכפי שזכתה השפה העברית לתקומה עם תחילת התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל, כן אסור לשכוח את התרבות העשירה שהצורר הנאצי ניסה לכלותה”.
עצמון זכה למספר פרסי הוקרה על מפעל חייו בתיאטרון: פרס “שייבר לספרות ואמנות”, פרס “מאיר מרגלית לאמנות התיאטרון, פרס מפעל חיים מטעם התיאטרון הישראלי, תואר “דוקטור לשם כבוד” מטעם אונ’ בר אילן והמכללה האקדמית נתניה, ועוד .
“סוד קסמה של היידיש, בהיותה שפה בלי ארץ שכבשה לעצמה מקום כל כך חשוב, טמון בצבעוניות ובציוריות שבה, הדימויים הרבים, ההומור והביטויים העסיסיים שלעיתים קרובות אין להם אח ורע באף שפה אחרת”, אומר עצמון. “אין ספק, כי המקום המרכזי בו יכולה היידיש לזהור במלוא תפארתה וגדולתה ולתקשר עם הקהל דרך הטקסטים השנונים, המצחיקים וקורעי הלב, השירים הנפלאים שממיסים את הנשמה והדמויות האנושיות כל כך, לטוב ולרע, הוא במת התיאטרון. שם קם לתחייה עולם שלם, צבעוני, מלא בחוכמת חיים, עגום משהו, אך גם משעשע. אותו עולם שנמוג בעשן המשרפות לפני 67 שנים”.
