אסון התאוששות העולם השלישי

אל תתנו להם לחם – על אסון התאוששות העולם השלישי
מאת: ד”ר אושי שהם קראוס

AdventuresIntoDarkness1001

 

תומאס מלתוס האנגלי, יליד המאה ה-18, הוא אחד מההוגים החביבים עלי. הוא אמר את מה שהאמין בו ולא התבייש. דוגמה גרועה מאוד לפוליטיקלי קורקט. בימינו חלק ממה שכתב נשמע כל כך בוטה עד שזה מפסיק להיות נורא והופך כמעט מצחיק. הנה ציטוט אהוב עלי בקשר לעניים: 

“אם פוחדים אנו מרעב, כי אז חובה עלינו לעודד בשקדנות את צורות ההרס האחרות של הטבע… תחת שנקנה לעניים הרגלי נקיון, עלינו לטפח בהם הרגלים מנוגדים בתכלית… עלינו לעשות את רחובות ערינו צרים יותר, לדחות בני אדם בתוך הבתים וליצור את התנאים לשיבתן של מגפות…

וזה עוד לא הכל: את הכפרים מלתוס ממליץ לבנות ליד ביצות ומקווי מים עומדים ומסריחים, ובכלל, כדאי לעודד התישבויות באזורי הביצות מוכי המחלות. תרופות? חובה להתנגד לכל מפתחי התרופות מצילות החיים (חיי עניים כמובן), ובמיוחד חובה להתנגד לכל ‘מבקשי הטובה’ לכאורה, אותם צדקניים המנסים לסייע לעניים, ולשפר את מצבם התברואתי. זהו טור קצר בעד משאבים ונגד עניים. טור, שלא יודע להחליט מתי הוא ציני ומתי רציני.

למה מלתוס רוצה את זה?
מלתוס, איש כנסיה. אדם רציני. מדוע הוא כותב דברים כאלה? ובכן, בניגוד לאופטימיסטים בני זמנו (מאה 18 ו-19) הוא פוחד מריבוי אוכלוסין, ממראות עוני קשים שיובילו למלחמות על משאבים, והעובדה הקשה שמטרידה אותו היא עובדת המחסור בו אין מספיק לכולם. ובמיוחד זה שה”כולם” הזה הולך וצומח, שכמות האנשים על כדה”א רק גוברת. לא כולם בזמנו חשבו ככה; בואו ניקח למשל את הסטטיסטיקאי האנגלי בן המאה ה-17 גרגורי קינג. ב-1696 הוא העריך את תושבי אנגליה בכמליון וחצי איש. לדעתו, האוכלוסיה תכפיל את עצמה שם רק בשנת 2300. שימו לב, כבר בימינו יש שם כ-50 מליון איש. הכפלה נוספת שתביא את המספר ל-20 מליון תתרחש לדעת קינג רק בשנת 3500. ובכן, קינג טעה.

לעומתו מלתוס, כך מתברר, ראה את העולם בעיניים מציאותיות יותר. אך זו איננה הסיבה לדאגה של מלתוס, הסיבה העקרית היא שהוא האמין שקצב גידול המשאבים (אוכל נניח) איטי הרבה יותר מקצב גידול האוכלוסיה. לכן, אם לא ננסה לעצור את הגידול הפראי שלנו החברה תקרוס עקב מתחים, קונפליקטים ומלחמות – תוצרי רעב.

סינים, אפריקאים והודים רוצים לחם
עד לפני חמישים שנה רבים התייחסו למלתוס כאל בדיחה. כאל איש פרימיטיבי. הוא לא צפה את ההתפתחות הטכנולוגית העצומה שעברה האנושות.  הוא לא חשב שיותר אנשים ויותר טכנולוגיה מביאים לצמיחה ופריחה. הוא לא שמע על בוטניקה מפותחת ועל חקלאות מודרנית. איש הזוי. אבל בכלל לא בטוח שהוא טעה, שימו לב לאסון הבא:
בימינו יש פחות ופחות סינים מוכי רעב, אבל לא רק זה, יש גם פחות הודים רעבים ויש גם פחות (קצת פחות) אפריקאים רעבים. נשמע טוב? טוב למי?! לנו (לי ולכם) זה כנראה פחות טוב. מתברר שכשסינים יוצאים ממעגל הרעב הם רוצים לחם, וכשהרבה אנשים רוצים לחם, המחיר שלו עולה. כשמחיר הלחם עולה אנחנו משלמים יותר ויש כאלה שזה יותר מדי בשבילם. אנשים כאלה יוצאים לרחובות ועושים מהומות, כמו למשל במצרים. אז מה, אתם בטוחים שאתם נגד רעב באפריקה?

אנרגיה
יש שיטענו שדוגמת גרעיני החיטה אינה דוגמה טובה. יש מומחים שטוענים שאפשר כבר להאכיל את רוב תושבי העולם, והבעיה היא ספקולנטים של מוצרי מזון שמשחקים בהיצעים וביקושים. ייתכן, אבל זו דרך טובה להציג את זרם המחשבה המכונה “ניאו מלתוסיאניזם” – חוקרים בני ימינו שחושבים שמלתוס צדק. נושא חשוב שבו עוסקים הנאו מלתוסיאנים הוא שאלת משאבי האנרגיה של האנושות, אסביר.

היום ברור לכולנו שיש כמות מסוימת וסופית של אנרגיה פוסילית (אנרגיה בנויית מאובנים – נפט, פחם ועוד) בעולמנו. ברור גם שהמשאבים הולכים ופוחתים, ושהמירוץ הוא בין התעשיות שמנצלות את הדלק הזה, שעליו כל הכלכלה שלנו מבוססת, לבין מדענים ששואפים (חולמים? הוזים?) למצוא תחליפים מספיקים. מי יגיע ראשון לקו הגמר? גם כאן שאלת החלוקה הצודקת שבין הצפון העשיר לדרום העני רלבנטית. נניח שאנחנו רוצים לחלק בצורה הוגנת את משאבי האנרגיה של העולם, שאנחנו רוצים הגינות בסיסית. ננסה לחשוב, אם כך, מה יקרה לעולם אם רק מחצית מהסינים הבוגרים ינטשו את האופניים ויעברו למכונית.

מה יקרה לעתודות הדלק של המערב אם התעשיה בסין תמשיך להתפתח? מה יקרה למחיר הדלק?
בהנתן חלוקה צודקת של כמות האנרגיה לפי ראש, לכל תושב כדור הארץ באשר הוא, ספק אם מי מאיתנו יוכל להגיע במשך יותר משבוע מהבית לעבודה. אנחנו פשוט נבזבז בחודש את המכסה שהוקצתה לנו לחיים שלמים. תעשיות שלמות, כלי רכב וכלכלה ענקית המבוססת על ניצול משאבים ועל ניצול הצד השני של העולם תשותק. אז מה צריך אדם חושב לרצות? חלוקה שווה? הנה עוד סיבה לא לחשוב יותר מדי.

ד”ר אושי שהם קראוס, פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר. רשימת ההרצאות המעודכנת שהוא מעביר לקבוצות ולחברות.

חזרה לחדשות ועדכונים

אשמח שיצרו איתי קשר