השראה בטעם מתוק – אדריכלות בתחום המזון
מאת: שחר לולב, שותף במשרד האדריכלים “SO Architecture”
נֵירוֹן קְלאוּדִיוּס קיסר, האחרון משושלת הקיסרים הרומים היה ידוע כראוותן וכנהנתן שבקיסרי רומא. מספרים עליו כי במרתפי ארמונו המפואר אוכסנו גושי קרח ענקיים שהובאו מהאלפים ואליהם הוספו מיצי פירות ודבש, לשם הכנת מה שכונה ברומית “הקינוח המתוק”, אשר הוגש ברוב פאר והדר לאורחי הקיסר. מאז ימי רומא, בתהליך אבולוציוני מתוק במיוחד, הלכה והתפתחה לה הגלידה. מרומא עברה הגלידה אל הצרפתים שהוסיפו לה חלב וקירבו אותה לגלידה המוכרת; בשנת 1843 הומצאה בארה”ב מכונת הגלידה הביתית הראשונה אשר סללה את הדרך ליצירת המרקם העשיר והקרמי אותו אנו מכירים היום.
בשנת 2008, יד המזל שיחקה לי ולשותפי למשרד האדריכלים ‘SO Architecture’, עודד רוזנקיאר, ונפגשו עם בעלי המותג הגלידה הצעיר “לג’נדה” – אורי פינקלשטיין ודודו מינה. משם החלה דרך של שיתוף פעולה פורה בבניית רשת הגלידריות שלהם, המפעילה בימים אלה מעל לחמישה עשר סניפים ונקודות מכירה ברחבי הארץ. הסניף הראשון של הרשת נפתח ברמת ישי שבצפון ותחתיו הוגדרה שפה עיצובית חדשה אותה בנינו. מאז נפתחים באופן עקבי 2-3 סניפים חדשים מדי שנה, והרשת ממשיכה לגדול ולהתפתח.
בניית קונספט עיצובי לרשתות קמעונאית, ורשת גלידריות בפרט, אינה משימה קלה כלל ועיקר. ראשית, יש להגדיר את ייחודיות המותג וליצור שפה אחידה בין כל סניפי הרשת. בנוסף יש לתת דגש על הסטנדרטיזציה של הבנייה וכן, ליצור גמישות תכנונית לצורכי התאמה להיקפי ומערכי מכירה שונים. בניית המותג, נעשתה בשיתוף הגרפיקאים של סטודיו יותם בצלאל ומאז הסטודיו מלווה את הרשת ביצירת המיתוג הגראפי.
הרעיון המרכזי בבניית עיצוב החלל של מבני המותג לג’נדה הכיל שלושה מרכיבים: שימוש בחומרים שונים שישקפו את מגוון הטעמים, שימוש בתבליטים וטקסטורות שישקפו את מרקם הגלידה וחופשיות מוחלטת בעיצוב הגיאומטרי הכללי, כשם שלגלסייה (שף המתמחה ביצירת גלידות) חופש מוחלט ביצירת כל טעם גלידה העולה על דעתו. שלושת עקרונות אלה של מגוון החומרים, הטקסטורות המשתנות, והחופש עיצובי, מאפשרים לנו להתאים כל אחת מחנויות הרשת אל סביבתה האורבנית, ועם זאת, לשמור על קו אחיד וברור הקושר את כלל הסניפים. עוגן מרכזי העובר כחוט השני בין הסניפים השונים הוא הדלפק ומערך המכירה וההגשה. דלפקי חנויות הרשת גדולים מאוד ומציעים מגוון גדול וססגוני של גלידות ויוגורטים. הם מקבלים רקע ניטרלי ונקי מבחינת העיצוב והצבע, כך שהמוצר עצמו יהיה זה הקופץ לעיני הלקוח.
בתל אביב – יפו מחזיקה רשת לג’נדה שני סניפים הממוקמים במרכז ההתרחשות העירונית. סניף רוטשילד ממוקם במרכז השדרה ושואב השראה ממיקומו היוקרתי. החומרים והגימור בסניף זה הם מהאיכות הטובה ביותר וזאת על מנת ליצור תחושה של חלל יוקרתי, מזמין וייחודי תוך התבדלות משאר בתי העסק הסמוכים לו. חלק הארי של החנות מורכב ממטבח ודלפק מכירה המחוברים ע”י אלמנט מרכזי מעץ מחופה בפורמייקה, על גביה הוטמעה הגרפיקה הייחודית של סטודיו יותם בצלאל. לטובת חיפוי גג השירות וחללי האחסון העליונים נעשה שימוש בעץ אלון יוקרתי ובחלקו העליון של המטבח נשתלה צמחיה המכניסה רעננות וחום לחלל. הרצפה והקיר האחורי נצבעו בגוון ורוד מסטיק דמוי בטון אשר מייצר קונטרסט ודגש חזק אל מול האזורים הצבועים לבן. חזית הזכוכית אשר פונה אל הרחוב מורכבת מפרופילי ברזל דקים אשר מייצרים תחושה פתוחה ומזמינה של חלל החנות. השולחנות המוצבים בחזית עוצבו בצורת ענן ונצבעו ורוד בכדי לבדל אותם משולחנות הישיבה האחרים בשדרה. גופי התאורה בחלל הם מינימליסטים ועדינים בכדי לא להתחרות בעיצוב של דלפק המכירה אשר מהווה את מרכז החלל.
סניף יפו לעומתו שואב מהסביבה הקסומה של הנמל והעיר העתיקה של יפו. כמו יפו גם החלל של החנות הינו חלל ארכיטקטוני ללא קישוטים וללא העמדת פנים. עיצוב הפנים של החנות יונק השראה מסביבתו בדומה למבנה מחסן אחד הנותן פרשנות מודרנית למבנה האותנטי הישן בחומר וגיאומטריה חדשים. הריצוף והדלפק בנויים ממקשה אחת של בטון חשוף אדריכלי בדומה לשובר הגלים. הגלריה מורכבת מאריג נירוסטה אוורירי בהשראת רשתות הדייגים הפזורות על המזח. עיצוב הפנים של הגלידרייה מזמין, אוורירי, ומפתיע כיאה לגלידה והיוגורט הייחודיים למותג לג’נדה תוך כדי שהוא מאפשר סגנונות ישיבה למגוון אנשים.
בימים אלה אנו שוקדים ב-SO architecture על עיצובו של סניף חדש לרשת שיפתח בכיכר דיזנגוף בתל אביב. עיצובו של הסניף שואב השראה מסביבתו הבנויה בסגנון הבינלאומי, תוך ביצוע “טוויסט” המעביר את קווי העיצוב ממודרניסטיים, להיפר-מודרניסטיים.
