מאת: סרג׳ תירוש, מייסד חממת START וקרן ההשקעות הבינלאומית Art Vantage
אם לשפוט על פי המחזורים בבתי המכירות הפומביות הגדולים כריסטיס וסות’ביס בעת האחרונה, שוק האמנות ממשיך לנוע צפונה עם מחזורים שהולכים ותופחים ושיאי מחיר הנקבעים חדשות לבקרים. אך האם מדובר בגן עדן למשקיעים?
מלחמה במזרח התיכון, קריסה כלכלית ברוסיה ואוקראינה, מהומות בשוק האנרגיה העולמית, סימנים להידוק החגורה בהיקף ההוצאות בכלכלה האמריקאית, חשש הולך וגובר ממיתון באירופה והאטה גורפת בכלכלת המדינות המתפתחות. נראה כי כל אלה לא משפיעים על התיאבון הגובר מצד משקיעים מערביים ומזרחיים כאחד, ליצירות אמנות אייקוניות.
אז למה שוק ההון מעניש את המניות הסחירות בעולם האמנות?
במהלך 2014 מדד SASI (Skate’s Art Stock Index) של המניות הסחירות בעולם האמנות ירד בכ-26%. סותביס, שמרכיבה כ-40% ממדד ה SASI מיתנה את הירידות כשירדה רק 18.8%.
ננסה להבין.
מצד אחד, שוק המכירות הפומביות ממשיך לשבור שיאים בקטגוריות האמנות המודרנית והעכשווית. לדוגמא, בסדרת מכירות מאי בניו-יורק, צפוים מספר שיאים חדשים, כולל אולי לעבודה היקרה ביותר במכירה פומבית. במכירת האימפרסיוניזם של כריסטיס ב 11 במאי ציור של פיקאסו עם הערכה גבוהה של $140 מיליון ופסל של ג׳יאקומטי בהערכה גבוהה של $130 מיליון מאיימים על התואר שבנתיים עוד מוחזק על ידי הטריפטיך של פרנסיס בייקון, “Three studies of Lucian Freud” שנמכר ב-142 מיליון דולר בכריסטיס ניו-יורק בנובמבר 2013.
מצד שני, שוק ההון ובעלי המניות ממש לא מרוצים – ומצביעים ברגליים. בתקופה האחרונה שני בתי המכירות הגדולים נכנעו ללחץ הגובר ועברו טלטלה גדולה בהנהלה הבכירה. ויליאם רופרכט, מנכ”ל סות’ביס, פרש מתפקידו בנובמבר האחרון לאחר שהחזיק בו 14 שנה. רק שנים עשר יום לאחר מכן, הגיע תורו של מנכ”ל כריסטיס, סטיבן מורפי לפנות את מקומו לטובת פטרישיה בארביזט, ששנים רבות הינה דמות מרכזית באימפריה הגלובלית של בעל הבית, פרנסואה פינו. בסות’ביס מינו במרץ האחרון את טאד סמיט׳, לשעבר מנכ״ל מדיסון סקוויר גארדנס, למנכ״ל החדש.
הטלטלה נבעה ללא ספק מאי שביעות הולכת וגוברת מצד בעלי המניות בבתי המכירות, שעומדים כבר זמן רב מול דילמה מאוד גדולה: מצד אחד תוצאות הטופ-ליין נפלאות ומעבר לכל הציפיות, ומצד שני הבוטום-ליין הוא של רווחיות נשחקת.
ההסבר טמון במודלים עסקיים בעייתיים ומיושנים.
בצד ההכנסות, הכח הגובר בצידם של המוכרים, בעליהם של היצירות הנחשקות ביותר, פוגם בעמלות. התחרות הגדולה מאלצת את בתי המכירות לדחוף את ההערכות מעלה, לתת למוכרים נתח מעמלת הקונה, ולפעמים אף לספק הבטחת מכירה (Guarantee) במחיר מינימלי המוסכם מראש. הבטחה זו עלולה להשאיר את בתי המכירות עם יצירות רבות במלאי ומאות מיליוני דולרים פחות בחשבון הבנק. והרי אלה עסקי תיווך עם הון עצמי מוגבל. אז מה עושים? מקטינים את הסיכון על ידי גיוס צד שלישי שלוקח על עצמו את ה”גרנטי” למוכר, ובתמורה זוכה לחלק מעמלת בית המכירות, דבר המקטין עוד את הרווחיות.
ובצד ההוצאות, תחרות גדולה בשוק גואה יוצרים לחץ להעלות שכר עובדים בכירים ולהשקיע יותר בפרסום ומיתוג.
כאמור, בעלי המניות, שרואים מכירות נוסקות בקצב מסחרר שאינו בר קיימא בטווח הארוך, ולצד זה רווחיות קטנה וסיכון גובר, דרשו לרענן את המודלים ולשם כך הביאו הנהלות חדשות.
השינוי כבר החל. נראה שיש דגש גדול על הגדלת נתחן של המכירות המקוונות, ועל התרחבות מהירה לעבר שווקים מתפתחים כמו סין והודו. אבל ההנהלות עוד צעירות, והיד נטויה. בינתיים נבלמו הירידות אך השוק נראה אדיש – סותביס ללא שינוי מתחילת 2015 וללא מגמה.
אולי האפשרות הסבירה שנראה בקרוב מכירה ראשונה החוצה את רף המיליארד דולר, לצד האופטימיות סביב צעדיהם הראשונים של המנהלים החדשים, יביאו סוף סוף לשינוי מגמה אמיתי. נעדכן בהמשך.
