מאת: אינה ברקוביץ’
חג הקציר של משפחת מונה
בלאנש הושדה–מונה, ערמת שחת, 1891. שמן על בד. מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה.
החודש נחגוג כולנו את חג השבועות. המועד של חג זה, בשונה מחגי ישראל אחרים, אינו מצוין כיום בלוח השנה במקרא, אלא נקבע ביחס לעונה החקלאית ולתחילת הקציר:
“מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַה’ אֱלֹהֶיךָ, מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן, כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ” (דברים, ט”ז, ט’-י’).
במהלך שבועות הקציר שקדמו לחג, היו החקלאים בימי קדם קוצרים את היבולים באמצעות חרמש ומקבצים אותם לאלומות. האלומות נערמו לערמות בצורת חרוט במטרה לייבש את גרגרי התבואה, ממש כפי שמתואר בציור ערמת שחת של בלאנש הושדה–מונה, אשר מוצג באגף האמנות של מוזיאון הכט.
ייתכן שהציור הזה נראה לכם מוכר, ואולי אף נתקלתם בציורים דומים במוזיאונים גדולים ברחבי העולם. הסיבה לכך היא, שציור זה מזכיר מאוד סדרת ציורים של האמן האימפרסיוניסטי הצרפתי הידוע קלוד מונה. מונה החל לצייר ערמות שחת בסוף קיץ 1890 ויצר סדרה של 25 עבודות. הוא תיעד את ערמות השחת, שהונחו במיוחד עבורו בשדה ליד ביתו, בשעות שונות של היום ובעונות שונות של השנה. התיאור של אותו אובייקט בתנאי תאורה שונים, איפשר לו להנציח את הרגע החולף ולתעד את האופן בו אור וצל משנים את הנראות של מרקמים בטבע.
קלוד מונה, ערמת שחת, אפקט של שלג בבוקר, 1891. שמן על בד. המוזיאון לאמנויות יפות, בוסטון.
רבים מהציורים בסדרה ערמות שחת של קלוד מונה מזכירים מאוד את הציור של בלאנש הושדה–מונה. הציור ערמת שחת, אפקט של שלג בבוקר, המוצג במוזיאון לאמנויות יפות בבוסטון, זהה כמעט לחלוטין לציורה של הושדה–מונה, שבמוזיאון הכט. אך הדמיון הרב בין שתי העבודות אינו נובע מכך שהושדה–מונה הייתה זייפנית מיומנת. מדובר באמנית מוכשרת בזכות עצמה, שקשורה לקלוד מונה בקשר משפחתי סבוך במיוחד.
בלאנש הושדה–מונה הייתה בתו החורגת של קלוד מונה וגם כלתו. ב-1877, בלאנש בת ה-12 עברה להתגורר בבית משפחת מונה יחד עם הוריה. ברבות השנים קלוד מונה התאהב באימה של בלאנש וב-1892, לאחר מותם של בני זוגם, השניים נישאו. חמש שנים מאוחר יותר בלאנש נישאה לבנו הבכור של קלוד מונה וכך הושלם החיבור הייחודי בין שתי המשפחות.
החיים לצדו של אמן דגול הטביעו חותם עמוק על יצירתה של הושדה–מונה. כילדה היא נהגה לצאת עמו לאוויר הפתוח כדי לצייר, וכך הפכה לשולייתו ולתלמידתו. היא עזרה למונה להציב את כן הציור ואת הקנבס מול הנוף ולאחר מכן מיקמה את כן הציור שלה לידו. השניים ציירו את מה שראו מולם, כאשר התלמידה הצעירה מחקה את תנועות היד הבטוחות ואת משיכות המכחול הזריזות של המאסטר. כתוצאה מכך, לעתים קשה להבדיל בין ציוריה המוקדמים של בלאנש הושדה–מונה לבין אלה של קלוד מונה. בבגרותה, הושדה–מונה החלה לבחור בעצמה את נושאי עבודתה ופיתחה סגנון מעט שונה מזה של מונה, כפי שניתן לראות בציור נוסף שלה מאוסף הכט – עצי צפצפה.
בלאנש הושדה–מונה, עצי צפצפה, שמן על בד. מוזיאון הכט, אוניברסיטת חיפה.
