אדריכלות

אנה טיכו והרב קוק נפגשים במתחם מגורים חדשני
יצירתיות אדריכלית משכילה לשלב בין הקלאסיקה הירושלמית והאדריכלות מודרנית במתחם המגורים החדש ברח הרב קוק בירושלים. את הפרוייקט תכננה הארדיכלית דורית הוק ואילו עיצוב הפנים המרהיב של המקום הוא פרי יצירתם של משרד האדריכלים גל & מצליח

ברחוב הרב קוק בירושלים, בין בית הרב קוק לבין בית אנה טיכו, מסתיימת בימים אלה בנייתו של  מתחם מגורים חדשני, יוקרתי ובעיצוב מיוחד, המשלב בין ההיסטוריה של ירושלים לבין בניה בקידמת הטכנולוגיה העיצובית. יזמית הפרויקט הינה חברת אפריקה ישראל ואילו התכנון ועיצוב הפנים הופקדו בידי משרד האדריכלים- גל & מצליח, אשר לקחו את הפקדון יקר-הערך לידיהם, בשל חשיבותו ומיקומו ההיסטוריים. משרד האדריכלים יצר למעשה מיזוג בשטח שהופקד בידיהם, הניצב בין מבנים בעלי משמעות ציבורית, היסטורית ואמנותית, בין עברה המפואר של ירושלים לבין הקידמה, בהרמוניה עיצובית.

המבנה
המתחם בנוי משלושה גושים, שתוחמים שתי חצרות ירושלמיות, אליהן פונות חלק מהדירות והוא כולל 131 דירות מגורים בנות 3-4 חדרים, 8 פנטהאוזים ואגף מלונאי (שטרם תוכנן). הלובי הראשי מהווה את המוקד החי של המתחם כולו, כך שהמבואה מרכזית מנקזת אליה את כל הצירים הפנימים ואת אלו הראשיים והחיצונים. שתי קשתות אבן ענקיות, הבנויות בטכניקה מודרנית של "אחיזת אבן", מקבלות את פני הבאים, ממש כמו הקשתות המקראיות בעיר, אותן פגשו עולי הרגל לעיר בימים עברו.

גליל גדול של עץ גושני ניצב במרכז הרצפה של המבואה הראשית, מוקף בפורמטים מגוונים של אבן המשולבות בפסיפס, אשר יחד יוצרים הרמוניה בין עץ ואבן. שתי חצרות פנימיות קלאסיות, המציצות דרך וילונות קטיפה רכים, משלימות את אווירת הארמון הירושלמי, אשר היווה מקור השראה עבור האדריכלים גל ומצליח.

במרכז החלל, ממש כמו גלקסיה רחוקה של כוכבים, מרחף לו אלמנט תאורה כדורי ועצום מימדים, המורכב מעשרות נורות "לד" זעירות, המשולבות בטכניקה עתידנית – זהו אלמנט ייחודי של MOOOI, יצירתו של מעצב העל מרסל וונדרס. גוף התאורה, בקוטר של 2 מ', נותן תשובה למרכזיות של הלובי הראשי ושם דגש על טבורו, כאשר הוא ניצב מעל גליל העץ העצום. יחד עם זאת – גוף התאורה של וונדרס יוצר תחושה של קלילות במראהו השלדי והוא עשיר בפיזור התאורה שלו, כך שהוא מקנה ללובי את ההדר אותו ביקשו האדריכלים ליצור בחלל. לצורך כך, נבחרו גם וילונות ענק, שהוצבו על גבי 2 לוחות זכוכית ענקיים, המהווים חיץ בין הלובי הראשי לבין שתי החצרות הפנימיות.

אל המבואה הראשית מתנקזים 6 נתיבים שונים באופן הבא: 2 זוגות נתיבים למבואות המשניות ו- 2 נתיבים ראשים על אותו קו ציר מרכזי, כאשר האחד פונה לרח' הרב קוק והשני לחצר של ד"ר אלברט ואנה טיכו. "היה לנו חשוב להדגיש את המרכזיות של הלובי הראשי, ממנו יוצאים לסיורים בירושלים וגם להרי יהודה – בנופים של הציירת אנה טיכו, שהרבתה לצייר את הרי יהודה" מספר גל. "כך יצרנו את גליל העץ הרצפתי הענק שבמרכזו של הלובי הראשי, המוקף במלבן של אבנים קטנות, המחזירות את הגליל למורפולוגיה של הלובי. את הציר הראשי של הלובי תוחמות שתי קשתות אבן ענקיות, המהוות אינטרפטציה שלנו  לקשתות  הקלאסיות – הכוללות אבן ראש, והמכוונות  לחצר של אנה טיכו ולרח' הרב קוק". 

העבר והמחר
היחס הקפדני להיסטוריה של המקום והיכולת לשלב בינה לבין עיצוב מודרני ועכשווי הן בדיוק הסיבות בשלן נבחר משרד גל & מצליח ארכיטקטים, בהובלת צמד האדירכלים קובי גל וורד מצליח-אלנבוגן והשניים מעידים כי "השילוב בין העבר לבין המחר, כאשר הוא נטווה בחוטים עדינים לכדי רקמה עשירה ששומרת על השקיפות שלה" הוא אחד הקווים המנחים הברורים של משרדם המשותף.

את שני זוגות הנתיבים למבואות המשניות, תוחמות שתי חצרות פנימיות (פאטיו), כאשר בין הלובי המרכזי לבין החצרות הפנימיות של המתחם חוצצים כאמור שני לוחות זכוכית ענקיים, המשקפים אל החצרות הירושלמיות הקלאסיות – חצרות שעמדו בבסיס הרעיוני של האדריכלית דורית הוק.

במתחם גם מוצגת לראווה יצירת האמנות העכשווית של האמן יורם רובינגר, המספר על המוטיב המקומי שהנחה אותו ביצירת העבודה:  "ירושלים מסמלת בעיני את החיבור בין שלושה ניגודים מובהקים: מצד אחד דת ורוחניות, הבאות לידי ביטוי בדמותו של הרב קוק, מצד שני מדע וטכנולוגיה ומצד שלישי תרבות ואמנות. את כל זה יצקתי לתוך מעגלי היצירה, בטכניקה אורבאנית עכשווית".

ירושלים של מעלה
בקומה השמינית, קומת הפנטהאוז, נפתח עולם חדש נוסף. השפה הייחודית של מבואת הכניסה לבניין ממשיכה כאן ואליה מתווספת נקודת מבט מלמעלה על שתי החצרות ותאורה נסתרת המגיעה ממקורות בלתי נראים תכנון נראות הקומה נשאב מתוך האסוציאציה של האדריכל קובי גל לחמאם מהתקופה העותומאנית, המחופה באריחים מיוחדים המשולבים בעץ משובח.

דירות המגורים, אשר בנייתן הסתיימה בימים אלו, כוללות כאמור דירות בנות 3 עד 4 חדרים ו- 8 פנטהאוזים מדהימים שמשקיפים על נופי ירושלים, מהם 6 ברמת מעטפת לתכנון אישי. מכל פנטהאוז נשקף נוף אחר ובקשת רחבה – מהר הצופים והשכונה החבשית דרך הכרך העירוני של ירושלים ועד לעיר העתיקה.

סביבתו ההיסטורית של הפרויקט
אנה טיכו (1894-1980) הייתה אחות, ציירת וכלת פרס ישראל. ב-1912 עלתה לישראל ומאז 1930 נהגה לצאת לחיק הטבע ולרשום בעיפרון ובשחור לבן (ומאוחר יותר גם בצבעי פסטל) את נופי הרי ירושלים– קטעי נוף, ערוצי גבעות, סלעים או חריצים באבן וגם דמויות רבות. מציוריה ורישומיה עולה התחושה כי טיכו יחסה לעיר ירושלים מסתורין רב ואלו מוצגים כיום בכמה מן מוזיאונים החשובים בעולם. לקראת סוף ימיה, החליטה טיכו לתרום את ביתה, על אוסף האומנות שבו, הכולל את ציוריה ועוד שכיות חמדה שאסף בעלה, פרופ' אלברט טיכו, רופא העיניים הנודע, למען תושבי העיר והוא פועל כיום כשלוחה של מוזיאון ישראל בשם "בית טיכו". המבנה ההיסטורי שופץ על ידי האדריכל דוד קרויאנקר, לפי תכניות שאושרו על ידי אנה טיכו עצמה וכיום נערכות במקום תערוכת קבע מציוריה של טיכו, לצד תערוכות מתחלפות וקונצרטים שבועיים.

הרב קוק היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ, פוסק, מקובל והוגה דעות, אשר נחשב גם לאבי הציונות הדתית. הוא הקים את הרבנות הראשית בישראל וייסד את ישיבת מרכז הרב. בזכות כל אלו, נאמר עליו שהיה יחיד בדורו בין גדולי התורה, וששלט בהלכה ובאגדה כאחת. הרב קוק מזוהה כמקשר ומגשר בין הציונות ובין הדת בתקופות שונות של חייו, על-ידי ייזום מסעות משותפים למושבות ולקיבוצים, בין רבנים ומנהיגי היישוב הישן, במטרה לגשר על הפערים ולהדק את הקשר עם החלוצים.

לפרטים נוספים לחצו כאן>>

חזרה לחדשות ועדכונים