עסקי האמנות

בזכות קבוצות אמנים ויוצרים – חלק ב'
מאת: אמנון טישלר, עו"ד ואמן
צילום ראשי: מתח תחריט, אמנון טישלר

בכתבה הקודמת הצבתי שאלה: כיצד יוצרים אמנות טובה ובה בעת גם מקדמים את האמן והעשייה האמנותית שמתקשרת עם  הקהילה? האם "נגזר" על אמנים השואפים ליצור אמנות טובה להישאר בשולי ההתעניינות, ההכרה, התמיכה, התגמול וכיוב' של החברה בה אנו חיים, במובנה הרחב?

אולי גיבוש והשתתפות בקבוצות באמנות, לצד העשייה האמנותית האישית, היא דרך טובה אחת להתקשרות עם קהל רחב בהרבה מכפי שיש לאמן היחיד כיום. קהל כזה שיחכה בציפייה לשיתופו, ללימודו את התהליכים של היצירתיות. פעילות שכזו יכולה בהמשך לגרום לתהליכי שרשרת חיוביים כלפי האמנים ברמה הפרטית והציבורית.

בחלק הראשון הצגתי נקודות אחדות שראוי לחשוב עליהן בהקשר לגיבוש קבוצה באמנות, לצד העשייה האישית. כעת אנסה להדגים  פעילויות קבוצתיות אשר בכוחן לקדם אמנים.

קבוצת אמנים מעוניינת לקיים תערוכה ולצורך הקמתה היא מבקשת לקבל תרומות של תורמים פרטיים (הציבוריים כפופים לכללים – לגופים מאוגדים בלבד), זאת על מנת לממן קטלוג של היצירות שיימכר לציבור. בהעדר מסגרת משפטית רשומה שיש לה אישורי מס, לא יתאפשר לה לבצע את התהליך.

גם התפתחותה של רגולציה ציבורית מוגברת, מנתבת קבוצות למיסוד משפטי שלהן במסגרות כגון עמותה. העמותה מתנהלת באמצעות מוסדותיה; האסיפה הכללית, הועד, ועדת הביקורת וכו' והיא זרה  להרבה יוצרים ואמנים, שרואים בה 'טורח בירוקראטי מיותר'  . 

אלא שכיום, כשאנו מדברים על הסכם לקבלת רשות שימוש וכל שכן כשמדובר בפעילויות שכרוכות בהתנהלות כספית, כגון תשלום שמקבל מנחה הסדנה ממשתתפיו, הרי שגוף ציבורי, רשות מקומית וכד', ידרשו מהקבוצה להתאגד כגוף משפטי.

ישנן פעילויות רבות שנעשות בהתנדבות חברים (פרו בונו) ושמקדמות את הקבוצה ועדיין ניתן להכלילן כ'פעולות פנימיות' לטובת חבריה באופן אישי. אדגים: פרויקט 'השאלת יצירות אמנות מקוריות' של אמנים השייכים לקבוצת אמנים. ההסכמים נוגעים למערכת היחסים שבין אמן שמשאיל את היצירה לבין אדם השואל אותה, לתקופה מוגדרת. כאן בדר"כ לא מעורב גורם נוסף.

אלא שרוב הפעולות של האמנים כן זקוקות למעורבות של גורם נוסף ('פעולות חיצוניות') כגון:עסק שמציע לקיים תצוגה קבועה של יצירות בעסקו, דהיינו 'גלריה של הקבוצה', שבה גם תימכרנה היצירות. או אז יש צורך ליצור מערכת הסכמית נוספת, שכן היצירות שייכות ליוצרים ומאידך בעל המקום, הוא הגורם המפעיל, האוצר וכד', אינם אנשי 'הקבוצה'. כמו כן, מתעורר גם הצורך בפוליסת ביטוח עבור היצירות, שכן במרבית המקרים בעל המקום אינו בעלי היצירות. בנושאים הללו ואחרים, ניתן לטפל ביתר קלות, אם הקבוצה מאוגדת משפטית. הדבר נכון גם לגבי פעולות נוספות תומכות אמנות.

אילו פעילויות ניתן ליצור במסגרת קבוצתית? נדמה שרבות מאד. אדגים כמה אשר מומשו בהשתתפותי; גוף פרטי, שנותן רשות שימוש ללא תשלום במבנה השייך לו, לצורך מפגשי אמנים, עבודת אמנים ולתצוגה של אמנות  וכיו"ב; 

שיתופי פעולה בין אמנים למפעילי מיזמים ועסקים, כגון גופים, קבוצות שמעוניינות להקים אתרים (פיזיים) לזיכרון ואחרים; יצירת תקנון יסודי להתאגדות קבוצתית;
הכנה משותפת של מסמכי רקע להתקשרויות בין קבוצות של אמנים; הכנה משותפת של מסמכי רקע לאג'נדה שכורכת אמנות-קהילה-סביבה;  פיתוחה המשותף של התכנית  "החממה לאמנות חזותית-סביבתית"; בניית תכנית כתובה לחלוקת עבודה בתוך קבוצת אמנים;  בניית קונספט רעיוני להקמת 'בית אמנים' עירוני;

הכנה משותפת של מסמכי רקע להתקשרות עם חברות ביטוח, לביטוחן של יצירות המוצגות בחללי תצוגה שונים. ועוד.

 

סוכת השומר  תחריט

לסיכום, הדברים נראים לפעמים 'טרחניים ויקרים', אך למעשה הם אינם כאלו כאשר משווים תועלת מול השקעה – לא גדולה, לפחות בשלב הראשון. כמי שחווה חיים בקבוצה, שלא מבחירה וכבר בראשית חייו, הנחתי זמן רב שהקדשת זמן לעבודה קבוצתית של אמנים, תרחיק את היצירתיות שלי למחוזות בלתי רצויים. אך הופתעתי לגלות שההפך הוא הנכון, על כל מעלותיה וחסרונותיה של הפעילות הקבוצתית באמנות . או כמאמר פרופ' רפי מלאך, מהמכון לנוירו-ביולוגיה במכון וייצמן, על התאים במח: "היצירתיות והספונטניות מקורן בשיתוף קבוצתי ודיאלוג בונה". 

______________________________________________________________________________________________

אמנון טישלר הינו בוגר הקורס הראשון של ‘בית המדרש לאמנים פעילים, מוזיאון רמת גן’, יוזם התכנית אמן קבוצה ודין ©, חבר הנהלת ‘קבוצת אמנים כפר סבא’ ומשפטן. מייל – amnontr@013net.net ;;פייסבוק – Amnon Tishler Artist  . נייד. 0528535993;  טל. 09-7675882

חזרה לחדשות ועדכונים