עסקי האמנות

האמנות והמשפט: זכויות יוצרים
מאת: אמנון טישלר, משפטן ואמן

מלכתחילה כאשר אנחנו מדברים על אמנות ומשפט, אנו חושבים על שתי דיסציפלינות נפרדות, שונות ורחוקות זו מזו מרחק רב מאד במהותן ובהווייתן ונקודות החיבור ביניהן נראות בלתי אפשריות.

מוגדר ומתכונתי – מול – חופש היוצר; תבניתי ויציב – מול – מופשט חידתי;  ההולך בתלם שמותווה בחוק – מול – התנסות פתוחה.

אלו רק מקצת מההבדלים שנובעים מתפיסת העולם השונה של שני עולמות נפרדים אלו. ובכל זאת שתי הדיסיפלינות חיות זו לצד זו ולכל אחת דרך התבוננות משלה על חברתה.

ננסה יחד לעשות “טבילת רגליים” קצרה, בשני “אוקיאנוסים” אלו, בכדי לחוש אותם ולבחון האם בכלל יש נקודות חיבור.

לצורך ההדגמה, מוצגות כאן שתי יצירות משלי, האחת צילום בשם “פסים של חורף” והשנייה ציור הנקרא “סוס פורץ מסך”, אך לצורך הדיון נניח שאלו יצירות של שני אמנים שונים.

פסים של חורף”, צילום, 1983″	“סוס פורץ מסך”, שמן על בד , 2002

טרם שאתייחס לדוגמה – אפנה למושג “אמנות” בעיני המשפטן: נושא המוכר לכולנו כשמדברים על אמנות במשפט – הוא ההגנה על זכויות היוצרים, כאשר החוק הנוגע אליו נקרא “חוק זכויות יוצרים” (2007). באופן כללי, חוקים נוצרים כתוצאה מ”רדיפה” אחר מציאות המשתנה ללא הרף, כדי ליצור כללים אחידים פחות או יותר – כאלו שיאפשרו לבני האדם לעשות בהם שימוש מוגדר בחיי היום יום, כאשר הם עוסקים באותו תחום רלבנטי. לצורך הפרשנות לחוקים – דהיינו התרגום שלהם לכדי פרקטיקה יום-יומית, מספק בית המשפט בפסיקותיו/תקדימיו.

על מה מגן המשפט בתחום האמנות? על יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי; ומה היא יצירה? יצירה אמנותית; לרבות רישום, ציור, פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אמנות שימושית;

 ואולם, היקף ההגנה המוקנית ליצירה אינו מוחלט ויש שורה של חריגים לגביהם לא תהא קיימת זכות יוצרים, כגון: רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתמטי, עובדה או נתון כשהם לבדם וחדשות היום.

ההגנה אינה משתרעת על הרעיון עצמו, אך היא כן משתרעת על דרך יישומו או ביטויו המוחשי ויכולה להקנות ליוצרה זכות יוצרים. למשל, זכות היוצרים אינה משתרעת על שיטת לימוד, בהיותה בגדר רעיון. ההגנה תקום כשמדובר בדרך הבעה ייחודית ומקורית.

במקרה מסוים, נקבע בביהמ”ש שצילומים של ברגים למשל,  לא נמצאו ראויים להגנה על פי חוק זכויות יוצרים. לצורך הקביעה כי צילומים אלו הינם יצירה אומנותית מקורית, צריך שיתקיימו שני תנאים הכרחיים מצטברים: דרישת היצירתיות ודרישת ההשקעה. נקבע שכל המתבונן בתצלומים מבחין כי התצלומים נעדרים כל סממן אמנותי. התצלומים מציגים מוצרים כלשהם כפי שהם, בצורה פשוטה וסתמית, ללא כל תוספת (צבע, מסגרת, מנח מיוחד של המוצר, מלל וכיו”ב) ונראה כי כל מטרתם של הצילומים היא הצגת מידע בלבד.

כאשר מדובר בטענה להעתקה של תצלום, מכוח זכות יוצרים ביצירה אמנותית- אם התצלום של אותם ברגים עצמם אינו זכאי להגנה של זכות יוצרים, ממילא לא תיתכן הפרה בהעתקתו.

האם צילום הברגים יכול שיהיה “יצירה” אמנותית?  והרי כבר ב- 1917 מרסל דושאן הציב את “המזרקה”  כיצירת אמנות וזו אף שינתה את המושג “אמנות בת זמננו”. ולכן, הצגתו של הבורג בדרך מסוימת, תיצור את האפשרות לקיומה של יצירה אמנותית בעיני האמן, אף שזו איננה מובנת מאליה.

הדגמה פשוטה זו מכילה בבסיסה את הפער שבין תפיסת עולמו של הדין לזו של האמן, בכל הנוגע ליצירת אמנות מקורית.

ונשוב לציור ולצילום אליהם התייחסנו בפתיחה: כשמתבוננים בצילום “פסים של חורף” (המודל) ובציור “סוס פורץ מסך” כשהם זה לצד זה והצילום מונח על צדו נשאל: בהנחה שהצייר ראה את הצילום טרם שצייר, האם הוא הפר את זכויות היוצרים של צלם א’?

שימוש במושגים שהצגתי מבהיר שהחוק יראה בהן שתי יצירות נפרדות.

כעת ניתן לחזור למבטו של האמן אודות הציור שנוצר בעקבות הצילום. האם המרחק ביניהם  הוא גדול? והרי הציור הוא מה שהצייר ראה בתוכו, הקשריו האסוציאטיביים, הרגשיים ועוד. שנאמר הכול סובייקטיבי…

המוטיבים של הפסים בצילום יצרו אצלי דחיפה, מומנטום חדש. לכן ציירתי מסך של חלקים מחוברים. כך חסמתי את המבט הפשוט על הנוף שבו נהגתי לטייל ולצפות זמן רב (המודל). ועכשיו נשארה השאלה – מה הרגשות והחוויות שליוו אותי שם, אז?

מכאן כבר הדרך הייתה סלולה לציור הסוס שפורץ את המסך הרגשי, הנוח והנעים, אל מקומות חדשים שלא היו מוכרים לי. המחיר שעל האמן לשלם עבור כמיהתו ליצור אמנות.

האמן: זו לא העתקה, אלא נקודת מבט שונה. הצלם העדיף לתת לחיצוניותם של המראות  לשוחח עם רגשות מוכרים, לעומתו הצייר, בהשפעת הצילום, העדיף לפרוץ אל עולמות רגשיים בלתי מוכרים. המדובר בשתי יצירות שונות אשר יש ביניהן קשר והסתמכות אמנותית מותרת ואולי יש מקום לתת קרדיט לצלם בעבודת הצייר.                                 

הדין: הטוען לפגיעה בזכויות יוצרים צריך להוכיח העתקה של חלק ממשי ומהותי מהיצירה המקורית, תוך התרשמות מהיצירות בכללותן ומאידך כדי לבדל ,צריך שיהיה מדובר בדרך הבעה ייחודית ומקורית ואז אין פגיעה כאמור.

אם כן- אלו שתי יצירות שונות. לא נעשתה הפרת ‘זכויות יוצרים’ וזכויות הקניין הרוחני נשמרו. לכאורה שתי הגישות (של המשפט ושל האמן) התאחדו סביב זכויות היוצרים שנשמרו, אך מסיבות שונות.

לסיום, אזכיר במעט גם כמה מושגים נוספים, שנוגעים לתחום דיני הקניין הרוחני:

“סימן מסחר” (לאלו העוסקים בגרפיקה ועיצוב): למי זכות השימוש במילה שהיא סוג של מותג למילה עברית שימושית? האם למי שרשם לגביו סימן מסחר או שמא לכל העוסק בתחום הציוד של התחום? מהם גבולות השימוש במילה שגורה בשפה העברית וכיצד מבחינים בין שם מתאר הראוי להגנה לבין שם גנרי שאינו מוגן? נקבע – רק תוספת דומיננטית, בעלת משמעות שאינה שולית לשם הרשום כסימן מסחר, תוכל להקנות אופי מבדיל.

“גניבת עין”: הכוונה לפגיעה במוניטין עם חשש סביר להטעיית הציבור. למשל כשחברה שנטלה לעצמה שם, כשם מתחם (domain) וסימן מסחר של חברה מתחרה.

“תיאור כוזב”: למשל פעולות המתחרים הן בגדר תיאור כוזב, כאשר הם מסתירים את שמו האמתי של עסקם. ולחוד “חוק העוולות המסחריות” קובע כי “לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר”.

האמנות והיצירה נעשים מרכזיים יותר בחיינו ומאידך ריבוי מחלוקות וסכסוכים, שהתפשט מתחומי היצירה האמנותית גם לתחומים כגון ספרי לימוד, לוגו וכד’, מטילים צל על התחום. הדין מנסה לבצע לעצמו התאמה למציאות שמתפתחת ומשתנה במהירות עצומה. פסקי הדין מנסים ליצור כללים דינמיים להגנה על הזכויות בקניין הרוחני. יחד עם זאת, להערכתי האמנות ככלי ביטוי מרכזי לתחושות ולרגשות של “נושאי הלפיד האנושי”  הינה  דיסציפלינה נפרדת , המתפתחת בקצב מהיר יותר מהדיסציפלינה המשפטית .

“אמנות היא דוגמה אולטימטיבית לשילוב בין חשיבה לרגש… יכול להיות שהתפקיד האבולוציוני של האמנות הוא בשכלול היכולת שלנו לייצר את האינטראקציה בין השכל לרגש, הזדמנות להתאמן”, זו דעתו של פרופ’ אייל וינטר, חוקר כלכלה התנהגותית, כפי שזו הובאה בראיון שנתן לאחרונה לעיתון “הארץ”.

______________________________________________________________________________

אמנון טישלר – בוגר הקורס הראשון של “בית המדרש לאמנים פעילים”, מטעם מוזיאון רמת גן, יוזם התכנית אמן קבוצה ודין ©, חבר הנהלת “קבוצת אמנים כפר סבא”  ומשפטן. מייל –  amnontr@013net.net  ;פייסבוק: Amnon Tishler Artist.  בלוג :http://echo-tishler.blogspot.co.il   נייד. 0528535993;  טל. 09-7675882 .