שלישיית עתר בכנס המוזיקנטים 
“המוזיקנטים”, כנס המוקדש לפועלם של מלחינים ומוזיקאים ישראליים יוצאי גרמניה, ייערך במשכנות שאננים בירושלים ב-18 ביולי. בכנס, העוסק בתרומתם העצומה של האמנים למוזיקה הישראלית, יופיעו גם שלישיית עתר בקונצרט מיוחד
שלישיית עתר תערוך קונצרט מיוחד כחלק מכנס “המוזיקנטים” אשר יוקדש כולו ליצירותיהם של כמה מן המלחינים ישראלים יוצאי גרמניה.
בתכנית, יצירת המופת של פאול בן-חיים, “ואריאציות על נעימה עברית”. בה חיבר בין מוזיקה עממית יהודית ובין מוזיקה אירופאית מסורתית. זו למעשה היצירה הקאמרית השנייה אותה חיבר בן-חיים בארץ ואחת החשובות שבהן, שנכתבה לאחר עלייתו ארצה.
בהמשך תבצע השלישייה הקאמרית גם את “שישה ריקודים ישראליים” של המלחין חיים אלכסנדר, גם הוא מהבולטים בקרב המלחינים הישראלים יוצאי גרמניה. היצירה, הנושאת גם כן סממנים עממיים, תבוצע בגרסה מיוחדת לפסנתר.
את הקונצרט תחתום היצירה “דירה להשכיר” מאת יחזקאל בראון, שנכתבה על פי סיפורה של לאה גולדברג ותלווה בקריינות של שדרן הרדיו בני הנדל.
הקהל מוזמן לחוויה ייחודית של כור ההיתוך הישראלי והדורות המייסדים שלו.
שלישיית עתר הם: עפר שלי בפסנתר, טניה בלצר בכינור ומרינה כץ בצ’לו.
____________________________________________________________________________________________________________
תערוכות חדשות במוזיאון ישראל
איורים מקוריים של זוכי פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים
פרס מוזיאון ישראל לאיור ספרי ילדים ע”ש בן-יצחק מוענק מדי שנתיים למאיירים המצטיינים בישראל, החל משנת 1978. עפ”י מיטב המסורת של תמיכה באמנויות השונות, רואה מוזיאון ישראל חשיבות רבה בעידוד מאיירי ספרי ילדים. למטרה זו הוקמה קרן בן-יצחק, לזכר רבקה (סופר) ומיכאל בן-יצחק שנהרגו בכיכר ציון בשנת 1975.
השנה הוגשו לפרס 250 ספרים של מאיירים שונים מהוצאות ספרים ברחבי הארץ. לרגל הענקת הפרס הוחלט במוזאון לפתוח תערוכת איורים מקוריים של ספרי ילדים וביניהם גם כמה מהאיורים שזכו בפרס:
נוישטיין: “כלומר הרישום” 
מוזיאון ישראל יציג תערוכה לאמן הישראלי המתגורר בניו-יורק, יהושע נוישטיין בתערוכה החורגת לשדות הפילוסופיה והלשון. בתערוכה יוצגו כ- 72 יצירות המכסות ארבעים וחמש שנה של יצירת האמן.
יצירות ניסיוניות אלו היו חלוצות של ההגדרה מחדש של הרישום ומיקמו את נוישטיין במרכז הדימוי המשתנה. גישתו החדשה של נוישטיין מוטטה חשיבה קונבנציונלית על הרישום וביטלה את הטכניקות השכיחות באמנות העבר. דרכו חיבר את השיח המודרניסטי עם הגדרה מחדש של אזכורים פוסט-מודרניסטיים
נעילה: 20 באוקטובר
יוזף בויס | טדאוש קנטור: “לשם ובחזרה”
התערוכה הראשונה המציבה יחד את חייהם ואמנותם של האמן הגרמני יוזף בויס (1921–1986) ושל האמן הפולני טדאוש קנטור (1915 – 1990) והיא מהווה סקירה מעמיקה וראשונה של עבודתו של בויס בארץ. התערוכה מתמקדת בסיפורי חייהם המקבילים של שני האמנים; כל אחד מהם בהתייחסו לשאלה המורכבת של היחסים בין יהודים-גרמנים-פולנים ולתהפוכות הטראומטיות של ההיסטוריה האירופית שחוו איש-איש בדרכו.
נעילה: ספטמבר
זהב לבן: המטבעות הקדומים בעולם
מוזיאון ישראל גאה להציג 500 מטבעות מהקדומים ביותר בעולם. המטבעות הגיעו למוזיאון משני אוספים פרטיים והם מוצגים לקהל זו הפעם הראשונה באגף לארכיאולוגיה.
המטבעות הראשונים בעולם היו מטבעות שנטבעו במושבות סחר יווניות באזור מערב טורקיה של היום, החל במאה ה–7 לפני הספירה; הם היו עשויים סגסוגת של זהב וכסף וכונו כבר בימי קדם “זהב לבן”. באיכותם האמנותית הם לא נפלו כהוא זה ממטבעות מאוחרים, וסיפור היווצרותם חושף עוד טפח מתרבות יוון הקדומה, שנודעה כמובן באיכויות הפיסול והציור שלה והצטיינה גם בתחום יומיומי זה.
בין המוטיבים המופיעים שהוטבעו במטבעות הראשונים :אריות, גריפונים, שוורים, ספינקסים, דמויות אלים וכן סצנות שנלקחו מן המיתולוגיה.
אוצר התערוכה דר’ חיים גיטלר, אוצר למטבעות במוזיאון ישראל, ירושלים.
נעילה: 30 במרץ 2013
“לילה טוב”- תערוכה חדשה באגף הנוער
התערוכה עוסקת באחד הנושאים המרכזיים של החוויה האנושית; מעבר היום אל תוך הלילה. היא מפנה את מבטה אל תוך חדר השינה ואל מחוצה לו, תוך התמקדות בשינויים המתרחשים בבית הרוחש פעילות לקראת השינה, ההליכה לישון ותהליכי ההירדמות וכן שינויים מקבילים המתרחשים בחוץ, בטבע ובעיר כשהירח מלווה את המבקר וחושף מחוזות של נופי לילה, מסתורין ודמיון.
התערוכה תתמקד בעיקר באמנות עכשווית, אך תעשה שימוש גם באוספים האנציקלופדיים של מוזיאון ישראל, כדי לגבות את התערוכה בהקשר היסטורי ותרבותי רחב יותר, באמצעות מוצגים אתנוגרפיים ונון-מערביים – קמיעות להגנה בפני מזיקי לילה, עריסות, כריות שינה אתנוגרפיות ועוד.
נעילה: 2 בפברואר 2013
____________________________________________________________________________________________________________
בית ביאליק מציג:
אגי משעול בבית ביאליק 
ערב מיוחד לכבוד המשוררת עם צאת ספרה החדש: סידור עבודה (הוצאת הקיבוץ המאוחד)
בהשתתפות: קרן מור, אילנה דיין, ענת זכריה, נורית זרחי, איריס לעאל, שחר מריו-מרדכי, אשר רייך
על שירת אגי משעול: אלי הירש
שיהיו בריאות הסלמנדרות: אגי משעול
מוסיקה: קורין אלאל
מנחה: קרן קוך
“סידור עבודה” הוא ספרה ה- 15 של אגי משעול, המתגלה בו בשיא בגרותה כמשוררת ישראלית. אגי משעול עובדת כאן עם חומרים “קשים”, גרמיים, בלתי ניתנים לכיפוף: מראות חיים כפי שהם מתגלים לאחר התפוגגותו של ה”חיסון נגד ראייה לשנים הבאות”; יחסים וקשרים אנושיים שנעשו מחוספסים וקשים במשך השנים; נופים ובעלי חיים שהתערטלו מכל דוק סנטימנטאלי; הוויות חברתיות שהמגע בהן כמוהו כמגע בנייר זכוכית; שירים הנכתבים והולכים אף כי “אינם אפילו נשק הרתעה”; תמונות זקנה, קירבת המוות, זיכרון ההורים והילדות – קשה, כואב, עירום מכל אידיאליזאציה. אתכל אלהמזרימה המשוררת אל תוך שורות שיר דרוכות, תמציתיות, מדויקות, מושלמות, חדורות אותו צירוף של פיכחון וחמלה עצורה, שהמשוררת מכנה אותו “עצב ראייה”.בין ההמשכיות המתפרצת של החיים לחזרה שלהם על עצמם ועל המשגים והחסכים שחרצו בהם שריטות בלתי נמחקות מתנהלת עבודתו הבלתי פוסקת של המשורר; עבודה מרובה והכרחית של עיבוד חומרי החיים, הבנתם הנכוחה, הצגתם הנכונה – לא רק מן הצד שבו ישנה תולעת בתפוח, אלא גם מזה שממנו מתגלה גם התפוח שבתוך התולעת. בזכות העבודה הזאת “אפשר עוד לצמוח מן הנייר” “בראש המבורך של הבוקר”, כשהמשוררת ניגשת אל ה”סידור” שלו, שהוא סידור עבודה מעשי וענייני וסידור תפילה גם יחד.
מאז יציאתו לאור של הספר “סידור עבודה”, הוא כבר הספיק לתפוס תאוצה במכירות (מהדורה שלישית בתוך כחודשיים) ולהגיע לקהלים רבים.
האירוע יתקיים בגינת בית ביאליק, רח’ ביאליק 22 תל-אביב ביום חמישי, א’ בתמוז תשע”ב, 21 ביוני 2012.
טל’ לבירורים: 03-5254530
19:30 פתיחת קופות / 20:30 תחילת הערב
דמי כניסה: 35 ₪
מילים וצלילים בבית ביאליק 
המוסיקאי פרופ’ משה זורמן בסדרה בת שלושה מפגשים בנושא ביאליק ומלחיני הזמר העברי
מפגש ראשון נערך כבר ביום שלישי, 12 ביוני, בשעה 20.00
דור דור וניגוניו: שירי ביאליק וגלגוליהם המוסיקאליים
מפגש שני: ייערך ביום שלישי, 3 ביולי, בשעה 20.00
שירים ופזמונות לילדים: הלחנים לשירי הילדים של ביאליק
מפגש שלישי: ייערך ביום שלישי, 24 ביולי, בשעה 20.00
איך מלחינים שיר אהבה? שירי האהבה הגדולים של ביאליק
במפגש הראשון עקב פרופ’ זורמן אחר גלגוליהם השונים של שיריו הגדולים של ביאליק, אשר הקסימו דורות רבים של מלחינים. דור דור ופירושיו, דור דור והדגשיו. הקהל האזין ללחנים שנכתבו להם, ויחד, ניסו להבין את “רוח התקופה” בה הולחנו, ההשפעות התרבותיות השונות ו”טעם הקהל” המשתנה תדיר. בנוסף, נדונה גם בעיית המשקל השירי והדילמה של המלחינים: האם לשמר את המשקל המזרח-אירופאי בו נכתבו השירים או לשנות את התבניות ולהשתמש בהדגשים המלרעיים המקובלים היום.
ועוד נבחנה הסוגיה כיצד נשמעו שירי ביאליק כחלק מ”שירת הרבים” שהייתה מקובלת לפני קום המדינה? ואיך נשמעו השירים בשנות השישים והשבעים, בעידן הרוק’נרול ושירת היחיד במרכזה?
המפגש השני ייוחד ללחנים שחוברו לשירי ביאליק לגיל הרך ולבני הנעורים; שירים ופזמונים המצטיינים בטוהר, בניקיון, בפשטות ובישירוּת המאפיינים את עולמם המופלא של הילדים.
ביאליק ראה בשירי הילדים גם אפיק חינוכי חשוב, ותרם רבות למאגר הספרותי המשמש כלי-עזר לגננות ולמחנכות בישראל: שירי הפעלה, שירי חג ומועד, שירי דמיון ואגדה, ושירים מגויסים למאבק הלאומי. מלחיני הזמר עטו על שירים אלה כמוצאי שלל רב, והם משמשים עד היום בכל חג וחגיגה בבתי הספר ובגנים, ושומרים על רעננותם כביום כתיבתם.
“קן לציפור”, “פרש”, “בערוגת הגינה”, “נדנדה”, “עלי באר”, “שיר העבודה והמלאכה”, “שבת המלכה” ועוד – לכל אלה נאזין במפגש מרנין, אשר בו ננסה לענות על השאלה: כיצד מלחינים שירי ילדים?
המפגש השלישי יתמקד בשירי האהבה של ביאליק, הספוגים תשוּקה ותפילה, כאב וערגה, ולעיתים אף התרסה ומרד. ביאליק יצר כמה משירי האהבה הגדולים בשפה העברית; אך איך מלחינים אותם? איך ניגשו הדורות השונים לשירים אלה והעניקו להם את הגוון והמקצב הרלוונטי?
“בשל תפוח”, “היא יושבה לחלון”, “יש לי גן”, “תרזה יפה”, “לא ביום ולא בלילה”, “מנהג חדש”, “לא ידע איש מי היא”, “הכניסיני תחת כנפך” – כל אלה ועוד, במפגש מלא אהבה לביאליק ולמלחיניו.
