החוויה החסידית נחשפת לראשונה בתערוכה חדשה ומקיפה 
לראשונה במוזיאון ישראל מוצגת תערוכה מאירת עיניים המראה את התרבות החסידית מנקודת מבט אתנוגרפית חדשה, באמצעות חפצים המייצגים את החיים הרוחניים והחברתיים העשירים של החסידים ובמיוחד את הרגלי הלבוש של החצרות השונות
תצלומים ישנים וחדשים מתעדים את החסידים באירועים במחזור השנה ובמעגל החיים, אליהם מצטרפים קטעי וידאו תיעודיים מהתקופה האחרונה. יחד מקרבים המוצגים את המבקרים לעולמה של הקהילה החסידית המתגוררת לצדנו. בתערוכה 270 פריטים שהושאלו מאוספים פרטיים וציבוריים, בארץ ובחו”ל, וכן מאנשי קהילות החסידים, בהם פריטים המוצגים לראשונה.
“תרבות החסידים היא מקור השראה ועניין לרבים ברחבי העולם” אומר ג’יימס סניידר מנכ”ל מוזיאון ישראל. “תערוכה ייחודית זו שאינה מוגבלת לתקופה או מקום מאירה את קהילת החסידים הגלובלית והגדלה בהווה. אנו מצפים לשתף את קהל המבקרים במבט הנדיר על החוויה החסידית”.
התערוכה מחולקת ל-6 חללים:
1. מרחב הכניסה מציע מבט על ראשיתה של החסידות, באמצעות תצלומים המציגים את בית הכנסת של הבעל שם טוב, מייסדה הרוחני של התנועה במאה ה-18 ופריטים הקשורים אליו; הטלית שלו ומנורת חנוכה מיוחדת הקרויה על שמו. לצדם מוצגים תצלומים עכשוויים מאוקראינה, שבהם נראה עולם שאינו-עוד, בו עולים החסידים לפקוד את קבריהם של אדמו”רים מימים עברו.
התצוגה בחלל זה כוללת גם כעשרה ספרים נדירים, רובם במהדורות ראשונות המכילים כמה מהחיבורים החשובים ביותר, פרי עטם של ראשי החסידות. בעזרתם של מקורות חשובים אלה, בהם כאלה שנכתבו בראשית ימי תנועת החסידות, הופצו רעיונותיה ברחבי אירופה.
2. אולם התצלומים ובו עבודותיהם של צלמים ידועים שנמשכו אל הקסם המסתורי של החסידות, עולם סגור עבור רבים ולכדו אותו בעדשתם. מנהגים לא-מוכרים מוצגים כאן לצד גרסאות חסידיות למנהגים יהודיים רוֹוחים יותר. האולם משמש שער לתצוגות המתמקדות בקבוצות מוגדרות; עולמם של הילדים, הנשים, הגברים והאדמו”רים.
3. ילדים בחברה החסידית: תצלומים וסרטים מציגים את השלבים השונים בחייו של ילד, כגון התספורת הראשונה בגיל 3 (‘חלאקה’) ותחילת לימודיו בחדר. החסידים הם היחידים שעדיין משתמשים ביידיש על בסיס יום-יומי וכפי שרואים בסרט, היא משמשת כשפת הלימוד בחדר. בחלל מוצגים גם צעצועי ילדים, שייחודם בכך שהם משרתים תמיד מטרה דתית וחינוכית. גם כאן, כמו בשאר האולמות, ישנו קיר בגדים המציג את פריטי הלבוש המאפיינים את החצרות השונות.
4. עולמה של האישה. במרכז האולם קיר בגדים הכולל תלבושות מסורתיות לנשים כמו גם לבוש בן-זמננו, עם דגש מיוחד על כיסויי ראש. תצוגה מיוחדת מוקדשת ל’שטערנטיכל’ המפואר המשובץ פנינים ולתכשיטים שונים. סרטון וידאו מתעד את ריקוד המצווה (‘מיצווה טאנץ’) הדרמטי בחתונה, שבמרכזו האישה – מופרדת ברצועת בד ארוכה מטעמי צניעות – רוקדת עם בני משפחה גברים ואף עם האדמו”ר.
5. בעולמם של הגברים מוצג קיר הבגדים המרשים מכול, שכן בגדי הגברים כפופים לנהלים הפנימיים המורכבים ביותר, והגרסאות האינסופיות להם מצביעות על ההשתייכות החסידית של הלובש.
בסרטים המוקרנים בחלל זה נראים סגנונות תפילה שונים – מהתבודדות ועד שירה משולהבת של קהל שלם. סרטונים אחרים מלווים בפעם הראשונה מלאכות ייחודיות לחסידים, כגון תהליך תפירת מגבעת הפרווה המזוהה עמם, ה’שטריימל’, ומגבעות לבד שחורות טיפוסיות.
6. החלל האחרון מוקדש לדמותו של האדמו”ר, מנהיגם החברתי והרוחני של החסידים. בתצוגה חפצים השייכים לאדמו”רים, שמיוחסות להם תכונות מיסטיות כמו לקמיעות, ובהם גביעי קידוש העשויים ממטבעות שנתן האדמו”ר ומעיל עליון שלבש האדמו”ר מוויז’ניץ. המעיל הוא חלק מקיר הבגדים הצבעוני שתלויים בו הבגדים המיוחדים לאדמו”רים בלבד. פריט חשוב בתצוגה זו הוא כתר תורה מזהב מחצר רוז’ין המלכותית, בהשאלה ממוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון.
בחדר סמוך מוקרנים סרטונים המתעדים את מנהג ה’טיש’ החסידי המפואר הממחיש את מעמדו המרכזי של האדמו”ר. בטיש מתאספים חסידיו סביבו,בעודו טועם מהמאכלים המוגשים לו. לאחר כל מנה מחולקים “שיירים” לנוכחים, הרואים באכילתם משום סגולה. ה’טיש’ שנמשך שעות ארוכות הוא גם הזדמנות לניגונים ומדגים היטב את העוצמה הרגשית המאפיינת כל-כך את החיים החסידיים.
תחריטים וציורים מאוספיו הנרחבים של מוזיאון ישראל הנוגעים לחייהם של חסידים מוצגים אף הם.
אוצרת התערוכה אסתר מוצ’בסקי-שנפר, אוצרת באגף לאמנות ותרבות יהודית ע”ש מנדל במוזיאון ישראל, ירושלים.
התערוכה מוצגת בין ה-19 ביוני ועד ה- 20 בנובמבר 2012.
