רן הררי, תמונת נוף
מאת: ענת מנדיל
נפגשתי לראשונה עם עבודותיו של רן במקום מגוריו, חדרון קטנטן המתנשא מעל הכנרת ואינו משקיף על דבר. הנוף היפהפה של עמק הירדן נפרש לנגד עיני דווקא בציורים הקטנטנים (בגודל של A4) במעין פרשנות אניגמטית, חוץ-גופית.
“איפה היית כל השנים?” שאלתי “את לא רואה?” ענה ושתק מתוך התרסה.
לא מעט סופרלטיבים נקשרים לשמו של רן הררי, אמן ותיק, ידוע ומוערך בחוגי האמנות המקומית. המשורר שמעון בוזגלו הצהיר: “אני מאוהב בעבודות של האיש הזה”; האוצרת, ד”ר שלומית שקד כתבה: “בעבודות שלו יש איום מעורפל, ארעי, שלא ניתן להצביע עליו … רן מצליח ליצור בעבודותיו תחושה של אבדן דרך”; “יופי גדול ונסתר”, כותב מבקרת האמנות שרון ליבנה.
הררי, הנחשב ‘אמן של אמנים’, חי בחוסר כל בקיבוץ בעמק הירדן. על אף היותו יוצר ייחודי, הוא לא הצליח להתברג אל הממסד האמנותי והודר למעשה מדפי ההיסטוריה של האמנות הישראלית.
בימים אלה הוא חושף לראשונה, הדפסים מטופלים וגדולי ממדים (2.00×1.40 מ’) המציגים מרחב נופי, פיוטי ואקספרסיבי כאחד.
את העבודות ניתן לראות בחנות/גלריה ‘סיאם’, הרצליה פיתוח.
 |  |
