דירקטוריונים בישראל מורכבים בדרך כלל משלושה סוגי אנשים עיקריים: המשפטי, הפיננסי והתפעולי. אנחנו רואים סביב השולחן עורכי דין ממולחים, רואי חשבון קפדניים ומנכ"לים לשעבר עם הבנה עמוקה בשרשרת האספקה. זהו מבנה קלאסי ונכון, אך הוא סובל משטח מת מסוכן והוא היעדרה של ראייה תקשורתית ותודעתית ברמה האסטרטגית ביותר.
במציאות העסקית של 2026 הדינמיקה השתנתה. חברות כבר לא נשפטות רק בבית המשפט או בדוחות הרבעוניים, הן נשפטות יום יום בבית המשפט של דעת הקהל. כאן החוקים הם אחרים, לוחות הזמנים קצרים להחריד והשופטים הם הלקוחות, העובדים והמשקיעים שנמצאים בפיד שלהם בכל רגע נתון.

תפקידו של מומחה יחסי הציבור בדירקטוריון הוא לא לייפות החלטות שכבר התקבלו, אלא להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות עצמו. מומחה כזה מספק את ניתוח ההשלכות התודעתיות. בעוד שרואה החשבון יגיד שהמהלך כלכלי ועורך הדין יגיד שהוא חוקי, איש המשברים ישאל איך זה ייראה בבוקר שאחרי, מה זה יעשה למותג המעסיק שלנו ואיך יגיבו הרגולטורים כשהנרטיב הזה יתפוצץ. נוכחות של מומחה כזה מונעת מהדירקטוריון לקבל החלטות בתוך ואקום ומכניסה פנימה את הקול של מחזיקי העניין.
ניהול אירועים ומשברים בזמן אמת כשמשבר מתפרץ, בין אם זו תקלה טכנית רחבה, שביתת עובדים או אירוע סייבר, הדירקטוריון נדרש לפיקוח ובקרה. בלי הבנה עמוקה במחזורי תקשורת ובפסיכולוגיה של המונים הדירקטוריון עלול להילחץ ולדחוף לצעדים הגנתיים מדי או מאוחרים מדי. מומחה משברים בחדר יודע להבחין בין רעש חולף לבין משבר קיומי ומסייע למנכ"ל לנווט את הספינה בשלווה אסטרטגית. הוא מבין ששתיקה היא לעיתים הודאה באשמה ושהתנצלות מאוחרת היא חסרת ערך.

הראייה הכלכלית היא חיונית אך היא קצרת רואי מטבעה. המומחה לתקשורת אסטרטגית מביא לשולחן את מה שמכונה הרישיון החברתי לפעול. הוא מסתכל מעבר לשורת הרווח ומבין שמוניטין הוא הנכס שמאפשר לחברה לגייס הון, למשוך כוח אדם איכותי ולשמור על נאמנות לקוחות לאורך עשורים. בדיוק כפי שלא יעלה על הדעת דירקטוריון ללא הבנה בחשבונאות, כך לא יעלה על הדעת דירקטוריון ללא מישהו שמבין איך מנוהל הסיכון הגדול מכולם והוא סיכון המוניטין.
הגיע הזמן להוסיף כיסא נוסף סביב השולחן. הכיסא של הנרטיב.