מגזין לוטן לעסקים ולייף סטייל, יולי 2012, חקיקה

יש תמורה עבור התרומה? כל מה שרציתם לדעת על חוק תרומת הביציות 
החוק החדש יחסית נועד להסדיר את אפשרות תרומת הביציות למטרות הולדה ו/או מחקר, תוך שמירה על זכויותיהן ובריאותן של התורמת והנתרמת. שנתיים לאחר שנחקק, התבצעה לפני כחודש, תרומת ביציות ראשונה בארץ. 

מאת: אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר, מומחה בדיני המעמד האישי
צילום: janineomg

חוק תרומת הביציות הוא חוק חדש המשלים את החוקים הקיימים זה מכבר לעניין תרומת זרע, הפריה חוץ גופית ופונדקאות. חוקים אלו נועדו לסייע לביצוע פרוצדורות רפואיות חדשניות, שיש בהן על מנת לסייע לזוגות חשוכי ילדים להביא לעולם ילדים משלהם, גם אם לא בדרך הטבעית של הריון ולידה.

חוק זה נולד מתוך צורך להעניק סיוע לנשים הזקוקות לתרומת ביציות בשל בעיות רפואיות שונות המונעות מהן כניסה להריון באופן טבעי. עצם השימוש בתרומת ביציות יכול ליצור לא מעט בעיות שעלולות להוביל להשלכות שונות על כל המעורבים בהליך.

מבחינה רפואית, כדי שאשה תוכל לתרום ביציות, עליה לעבור הליך של הכנה שיגרום לגופה לייצר בפעם אחת כמות גדולה של ביציות, שכן באופן טבעי בכל חודש משוחררת ביצית אחת בלבד. תהליך ההכנה כרוך בטיפול הורמונלי שיכול להשפיע באופן ישיר ועקיף על האשה ובריאותה. בנוסף, עצם תהליך השאיבה אינו תהליך רגיל ופשוט וגם בו יש סיכונים מסוימים שעל התורמת לדעת, להכיר ולהסכים להם.

הריון מתרומת ביציות עלול להעלות שאלות מוסריות, דתיות ואתיות לא פשוטות; מי היא אימו של הילד שיוולד כתוצאה מהליכים כאלה – התורמת או הנתרמת? האם ניתן לאפשר תרומת ביציות מקרובי משפחה של הנתרמת? האם יש להקפיד על ההשתייכות הדתית של התורמת והנתרמת? האם ניתן לאפשר קבלת תשלום עבור תרומת ביציות? לכאורה מגיע לתורמת תשלום על השתתפותה בתהליך לא פשוט שכזה. מאידך, מתן תמורה בעד התרומה יכול ליצור מצב של סחר בביציות או תשלום בעד תיווך בין תורמת לנתרמת.

בניסוחו של החוק נעשה מאמץ לתת פתרון למירב השאלות העולות כתוצאה מביצוע הליכים שכאלה. החידוש המהותי ביותר של החוק הוא מתן האפשרות החוקית לאשה, שאינה עוברת הליכי הפריה בעצמה ואינה מצויה בהליכים של שאיבת ביציות לצרכיה שלה, להיכנס להליך רפואי שבסופו ישאבו מגופה ביציות, שישמשו נשים אחרות לצרכי פריון.

אחד העקרונות הבסיסים של חוק תרומת הביציות הוא, שאין לקבל תמורה כספית בגין ביציות וזאת כדי למנוע סחר בהן. החריג היחיד לכלל הזה הוא פיצוי כספי המשולם לתורמת על ידי המדינה בגין פעולת שאיבת הביציות בלבד.

על פי החוק קיימים מספר תנאים לשם שימוש בתרומת ביציות:

1. האשה הנתרמת יכולה להיות בטווח הגילאים שבין 18 ל- 54, במידה והיא סובלת מבעיה רפואית שמצדיקה שימוש בביציות שאינן שלה.

2. האשה הנתרמת תעשה בביציות שימוש או להריון שלה עצמה, או לשימוש בהליך של פונדקאות.

תורמת הביציות צריכה אף היא להגיש בקשה לאשר את התרומה ממנה. הבקשה נדונה בפני ועדה מקצועית שבוחנת היבטים שונים הקשורים לתרומה וגם עליה חלות מספר הגבלות:

1. התורמת יכולה להיות בטוח הגילאים שבין 21 ל 35.

2. התורמת אישרה בכתב את הסכמתה לתרום ביציות.

3. הועדה השתכנעה שהתורמת עושה זאת מתוך דעה צלולה ורצון חופשי וכי היא לא קיבלה תמורה בעד התרומה.

כדי למנוע בעיות הכרוכות בזהות הילוד הנולד במסגרת הליכים של תרומת ביציות, קובע החוק כי למעט מקרים חריגים ביותר, התורמת והנתרמת צריכות להיות מאותה דת. כאשר יש לנתרמת בן זוג ממנו ניתן הזרע להפריה, יש לקבל גם את הסכמתו להליך. כאשר הזרע מגיע מבנק הזרע, מדובר בתורם אנונימי והאישור שלו אינו נדרש.

בנוסף קיים מאגר מידע אשר מאפשר ריכוז של המידע לגבי התורמת והנתרמת וזאת כדי למנוע מצב של קרבת משפחה בין צאצאים שונים מאותה תרומת ביציות או בין התורמת לצאצאים הנולדים במסגרת הליכים אלה.

מדובר בחוק חדש יחסית שיישומו החל ממש לאחרונה. בפועל לא כל המרכזים הרפואיים הרשאים לעסוק בתרומת ביציות החלו לפעול על פיו ותרומות הביציות עדיין בראשיתן. לפיכך יש לבחון את היישום של החוק הזה בפועל ולראות כיצד הוא ישפיע על סוגיות שונות בעתיד בכדי לבחון את הצלחתו.

האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.

______________________________________________________________________________________________

עו"ד אברהם אלטלף הינו מומחה בתחום המעמד האישי ושותף במשרד עורכי הדין ונוטריון אלטלף
מגדלי התאומים 2 – ז'בוטינסקי 35 רמת גן, טל: 03-6134466, avi@altalef.co.il, www.altalef.co.il

חזרה לחדשות ועדכונים