גפרורים אדומים
מאת: נורית קידר
הסתכלתי מהמטבח וראיתי את אמא מדברת בטלפון.
אבא היה בחוץ שתה קפה ועישן סיגריה.
קצת שיעמם לי. הסתובבתי בין המטבח לחדר שלי הלוך וחזור הלוך וחזור פתאום נזכרתי שעל המדף למעלה במטבח יש גפרורים גדולים שאתמול אמא הדליקה איתם את הנרות של שבת.
חשבתי שיהיה נורא יפה אם אני אדליק כמו אמא את הנרות. אמא לא תכעס כי אני ילדה גדולה.
סחבתי כסא עד למדף למעלה הושטתי את היד והופ הגפרורים היו אצלי. הסתכלתי, אמא עוד דיברה בטלפון.
פתחתי את הקופסא. היו המון גפרורים אדומים וירוקים. בחרתי את הגפרור האדום. עשיתי מה שאמא עושה ושיפשפתי את הגפרור בקופסא.
נדלקו גצים!
נבהלתי נורא..
צרחתי. בכיתי בצרחות. זרקתי את הגפרור מהיד שלי על הרצפה.
הגפרור נפל עם האש והגצים. אמא זרקה את הטלפון. אבא רץ מהגינה ואני עמדתי וצרחתי ועוד צרחתי.
אמא תפסה אותי מחוץ לגיצים. חיפשה בשערות שלי אם אין גיצים. חיפשה בשמלה היפה שלי אם אין גיצים. אבא שפך מים על הגיצים.
כל המטבח היה מלא במים.
היה ריח של שרוף במטבח. “אופ..איזה ריח” אמא אמרה.
אבא הסתכל עלי: “עומר, חמודה שלי, את מבינה שאף פעם לא נוגעים בגפרורים”?
סומסום הכלבה שלי ברחה החוצה והתרוצצה ביללות מסביב לבית.
כל כך נבהלתי…
אמא הריחה את השיער הארוך שלי שבאמת הוא הסריח מריח של עשן.
פתאום ראיתי שעל השטיח האדום יש כתם שחור שהסריח מריח של עשן.
אמא לקחה דלי מים ושפכה על השטיח והברישה את הכתם השחור.
לא ידעתי שגפרור אדון עושה כתם שחור.
“אמא יש לי שיער שחור עכשיו ומסריח?” “אני רוצה את השיער הבלונדיני שלי מריח ” בכיתי.
אני לא נוגעת בגפרורים אדומים גם לא בירוקים.
כשהיה ל”ג בעומר ראיתי איך מדליקים מדורה קטנה . אבא של מיכל ודלית שמרו על האש שתהיה קטנה.
אנחנו הילדים ישבנו רחוק מהמדורה. “אף אחד לא מתקרב למדורה” אמר אבא.
הילה ואמא זרקו למדורה תפוחי אדמה. לאכול תפוחי אדמה קצת שרופים מהמדורה זה באמת טעים.
אבל אני לא מתקרבת לאש. כמה זה מפחיד…….
