מאת: עו”ד איל צורף
יאיר ורון הם חברים אשר תמיד חלמו על עסק עצמאי. לאחר שהחליטו לממש את החלום ולפתוח יחדיו בית קפה, פנו לרשת בית הקפה
המצליחה “פאלומה” וביקשו לפתוח סניף בעיר מגוריהם.
מנהל מחלקת הזיכיונות ברשת “פאלומה” הסכים להיפגש עם היזמים הצעירים ונתן להם רשימת דרישות שעליהם למלא על מנת להגיש מועמדות לפתיחת סניף.
המסמך העיקרי היה “הסכם זיכיון” אשר התפרש על פני 15 עמודים וכלל דרישות והתחייבויות רבות של יאיר ורון כלפי רשת בתי הקפה.
יאיר ורון פנו לייעוץ משפטי בעניין חוזה הזיכיון ושאלו מהם הסעיפים החשובים בחוזה מסוג זה והאם ישנם “מוקשים” ששיש לזהות אותם בחוזה?
אחד הדברים החשובים שיש לדעת לגבי הסכם זיכיון הוא סעיף “אי תחרות”, כלומר מהו השטח הטריטוריאלי של הזיכיון, שבגבולותיו יהיה אסור למכור זיכיונות נוספים וכך ליצור תחרות לזכיין.
יש לדרוש מהרשת התחייבויות ברורות לגבי פרסום, שילוט וחומר מקצועי. בחוזים רבים מופיעה התחייבות של הזכיין להעביר לרשת אחוז ממחזור המכירות של הזכיין, ואם כך, יש לזכיין זכות לדרוש מהרשת גם שירותי פרסום וכד’.
סעיף חשוב מאוד הוא תקופת השכירות. הואיל והזכיין בדרך כלל משלם לרשת דמי זיכיון נכבדים, העלולים להגיע למאות אלפי שקלים, על הזכיין לדרוש מהרשת תקופת זכיינות ארוכה מספיק שתאפשר לו להחזיר את השקעתו. בנוסף, יש לוודא כי הזיכיון ניתן לחידוש, כלומר אם נקבע כי תקופת הזיכיון היא 5 שנים, יש לוודא כי מוענקת לזכיין אפשרות להאריך את החוזה לתקופה נוספת.
סעיף נוסף העלול להיות בעייתי לזכיינים המתחילים הוא החובה לרכוש את חומרי הגלם כגון קפה, קמח, תרכיזים, סוכר, ירקות וכד’, אך ורק מספקי הרשת המורשים.לכאורה, סעיף תמים, בפועל, ייתכן כי מחירי הספק המורשה יהיו גבוהים בהרבה ממחירי השוק, וזאת בשל כך שהרשת נהנית מההפרש הכספי, שנוצר בין מחירי השוק למחיר שנקבע בחוזה.
לאחר שהתבססו בעסק בית הקפה, אשר גרף הצלחה גדולה, חיפשו יאיר ורון הזדמנויות עסקיות נוספות. לאחר שבחנו מספר אפשרויות, החליטו השניים להפיץ מוצר חדש בתחום הקפה: מכונות קפה של החברה האיטלקית “קפוצ’ינו בר” וכן קופסאות קפה קטנות למילוי המכונות.
השניים פנו לחברה המפיצה מוצרים אלה והוזמנו לפגישה במשרדי החברה בבניין משרדים מפואר בתל אביב. בפגישה נמסר לשניים הסכם הפצה למכונות הקפה ולקופסאות הקפה הקטנות המכונות “קפסולות”. לאחר שחתמו על הסכם ההפצה ושילמו 180,000 ₪ עבור המוצרים, בנו השניים מערך הפצה והחלו לשווק במרץ את מכונות הקפה. כך עברו מספר חודשים עד אשר קיבלו השניים במפתיע הודעה מהחברה על הפסקת הסכם ההפצה. השניים נדהמו מתוכן המכתב ופנו לייעוץ משפטי.
מבדיקת הסכם ההפצה עולה כי לא נקבע בהסכם כל סעיף בנוגע לתקופת ההסכם. האם במקרה של הגשת התביעה יוכלו השניים להמשיך ולשווק את מוצרי הקפה על מנת להחזיר את השקעתם הגדולה, או לקבל פיצוי בגין כך?
בית המשפט העליון כבר קבע מספר פעמים כי הפסקת הסכם הפצה מחייבת מתן הודעה מראש. לגבי פרק הזמן של ההודעה, נקבע עקרונית כי מדובר בפרק זמן אשר יאפשר למשווק להחזיר את השקעתו, כאשר בפסק דין ע”א (ערעור אזרחי) 442/85 משה זוהר נגד מעבדות טרבנול נקבע כי תקופה סבירה תעמוד על שנה אחת. בפסק דין זה, נקבע כי המשווק, אשר ההסכם עימו הופסק באופן חד צדדי, זכאי לפיצוי של רווחים שהוא מפיק במשך שנה.
על כן, אין ספק כי ליאיר ולרון קיימת זכות לפיצוי, בגין הפסקת ההסכם הפתאומית של החברה.
מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני.
___________________________________________________________________________________________
איל צורף, משרד עורכי דין
חוזים, חברות, מסחרי, דירות/מקרקעין, דיני עבודה
בית “שער הנמל”, רח’ הנמל 36 חיפה
אתר: WWW.EYALSOREF.COM
דואר אלקטרוני: esoref@law-ap.com
טל’: 04-8665022, פקס’: 04-8665026