חמש עובדות על דחיינות
כמה פעמים בחייכם מצאתם את עצמכם דוחים דברים לעוד חמש דקות. הנה כמה עובדות על הסיבה בגללה אנו דוחים דברים והזמנה להאזנה לתוכנית הרדיו “אסימונים”, שעוסקת כל כולה בדפוס התנהגות מעכב זה
מאת: ענת קלו-לברון
אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני דחיינית כפייתית, שדוחה כל מה שאני יכולה: דוחה את קיפול הכביסה, דוחה את הוצאת הכלים מהמדיח, דוחה את כתיבת הכתבה. למה? שאלה טובה. האמת שרשימת התשובות ארוכה: בהתחלה הייתי צריכה לקחת את הילדה לחוג, אחר כך הייתי צריכה לקחת את השנייה לפגישת כיתה וכשכבר התיישבתי לכתוב נזכרתי שאני דוחה את המשימה להתקשר לאמא שלי ולשאול מה שלומה כבר יומיים.
אחרי השיחה כבר הייתי עייפה. לשמחתי, נטאלי בן דוד, מייסדת שיטת סאטיה ובית ספר אימושן, התארחה בתוכניתי “אסימונים”, ושיתפה אותי בכמה תובנות בנושא דחיינות:
אין דבר כזה דחיינות. יש רוצה ולא רוצה.
אנחנו לא דוחים כלום, מקסימום מחכים שמשהו אחר יקרה.
הדחיינות קשורה לילדות, אז היו הרבה דברים שלא רצינו לעשות והכריחו אותנו. הרצון המקורי שלנו נשחק והיום, כאנשים בוגרים, גם כשאנחנו רוצים לעשות דברים שמיטיבים איתנו ונכונים לנו,
הדבר הראשון שיקפוץ הוא “לא בא לי” או “אין לי חשק” (שמקורם באותו הילד שלא תמיד שאלו אותו לרצונו).
אם נדמה לנו שמכריחים אותנו לעשות משהו – זו אשליה. לחשוב שאנו חייבים לעשות דבר מסוים מבטא סוג של תחושת קורבנות.
אם אנחנו דוחים או ממתינים למשהו – לעיתים זה הדבר הנכון בשבילנו, זה שומר עלינו. אם אני דוחה קניית בית ולא רוצה להתחייב למשכנתה, יכול להיות שאני בוחרת להיות רגועה יותר ברמה הכלכלית וזה משקף את הרצון האמיתי שלי. לפעמים טוב לנו לא לעשות משהו, אבל צריך להבין ולזקק את הרצונות שלנו על מנת שלא נלקה את עצמנו.
לחצו כאן להאזנה לתוכנית המלאה של “אסימונים” עם ענת קלו לברון, שמארחת את נטאלי בן דוד.
המלצה שלנו: אל תדחו את ההאזנה לתוכנית הזו.
סרטון “נקודת המפנה של נטאלי בן דוד”
