ממעמקים

באילן גבוה

אמר ר' שלמה אבן גבירול: "דימיתי האדם המבקש עולמו לאיש צמא שהגיע למים מלוחים: ככל אשר ישתה מהם – כן יוסיף צימאון".
מנהל "קול ישראל", ד"ר מיקי מירו, ואריה יאס, מנהל "קול המוסיקה", אוהבים אנשים שיש בהם את הצימאון הזה לבקש עולם עשיר יותר, מרווה יותר.

"אידיאל", כך אומר יאס, "הוא נמל שהחלטנו לחתור אליו, אילן גבוה להיתלות בו מצד אחד ומצד שני, צריך לחשוב תמיד מחוץ לקופסה. מחוץ למוסכמות ולדרכים מקובעות. וזה מה שאנחנו עושים בתכנית: 'ממעמקים. דה פרופונדיס. קונצרט מהמרתף בחיפה'. בנוסף לאמנים המוכרים, חובתנו לתת במה לדור המחר". השבוע למשל הוצגו בתכנית שלושה מלחינים צעירים ומעולים מהאקדמיה למוסיקה בירושלים: נועה הרן, אורי כוכבי ואודי פרלמן, שאינם חוששים להיתלות באילנות גבוהים. להיפך. לכבוד יחשב להם להתנגן באוזני המאזינים זה לצד זה – הרן לצד נועם שריף, כוכבי לצד באך ופרלמן לצד דביוסי.

"קיבלתי אינסוף תגובות", מספר אורי כוכבי, יוזם הפרוייקט. "לא ציפיתי לכל כך הרבה וכולן מפרגנות מאד, לנגנים, למוסיקה, להגשה ולאווירה שאריה יאס, המנחה, הצליח להשרות באולפן. אנחנו באמת מאחלים שימשיך בעבודה הנפלאה וברוח החדשה והמרעננת שהוא משרה ומנשבת מהתחנה ליוצרים ולמאזינים כאחד. כל הכבוד לו".

התכנית, עם אנסמבל שכוכבי הרכיב במיוחד וכלל את נועם כרמון בקלרינט, רותם ברטן בחליל, אוריה טוטר בצ'לו ורוני וגנר בכלי הקשה, (לו קרא יאס "אנסמבל אילנות גבוהים"), עסקה ברצון וביכולת של הדור הצעיר לשחק במגרש של הגדולים. כך נועה הרן ב"מחול – חלום", שבו תוף וחליל, אותו צמד כלים עתיק המהווה מעין ניגודים משלימים, מתארים אישה מחוללת בתוך מעגל אנושי הסוגר עליה והמזכיר את הפירוש שנתן מוריס ביז'אר לבולרו של ראוול – שם האישה מלהיטה את מעגל הגברים שסביבה. אצל הרן לעומת זאת, האישה מנסה לחמוק וכשלא מאפשרים לה, היא חומקת לחלום: מתרוממת מהקרקע ויוצאת בריחוף לחופשי. אצל ביז'אר, ב"בולרו" של ראוול, זה נגמר באונס…

 

היצירה המרשימה של אורי כוכבי – "ציפור כלואה", ע"פ שיר של יאיר הורוביץ, מוכיחה שגם כשמלחין צעיר נתלה באילן גבוה, יש לו בהחלט גם אמירה אישית משלו. כך גם "קפריצ'יו" של אודי פרלמן, הנתלה באילנות גבוהים כבארטוק וליגאטי והוא, מעל הכל, אמירה אישית תוססת של המלחין הצעיר.

 

אין ספק, שאריה יאס קלע נכון כשיזם את "ממעמקים. דה פרופונדיס", תכנית ישראלית מקורית, ראשונה מסוגה בתחום המוסיקה העולמי, העוסקת במעשה היצירה ומשלבת בין אמנות פלסטית לבין מוסיקה איכותית, מוסיקה מקורית של יוצרים ישראלים ומוסיקה קלאסית בלבוש צעיר. בכל תכנית משתתפים צייר או ציירת, המציירים את המוסיקאים או את המוסיקה והצופים רואים בעת ובעונה אחת את הידיים המנגנות מול הידיים המציירות.

גם התכניות הקרובות, המשודרות בכל שבת בשעה 13:00 בערוץ 1, מביאות מוסיקאים ישראלים המחפשים כיוונים חדשים מחוץ לקופסה.

ראלי מרגלית, ילידת גן שמואל, היא מלחינה וצ'לנית מעולה שביצירתה מארג השפעות תרבותיות, מהילדות הישראלית בקיבוץ והמוסיקה הקלאסית עליה גדלה. ב"ממעמקים", עם האנסמבל שלה, הכולל את אלעד גבאי, נגן קנון, זמר, בן למשפחת פייטנים, חגית רוזמרין, חלילנית ולב אלמן, המנגן בכלים יחודיים שהוא ואביו בנו, היא מנגנת את "קנון ההרקדה" – זיכרון מנעוריה בקיבוץ. איך היא וחברותיה היו נמלטות במעגל ריקודי העם מכל מיני טיפוסים מיוזעים מקיבוצי הסביבה שניסו להיצמד אליהן. והרי לכם עוד יצירה מקורית שנובעת ממעמקי הנשמה.

בתכנית שלאחר מכן יתארחו דואו אפרג'יונה ואלינוער מואב: "מועדון לילה, בורדל, בית קפה וערפל על האגם" כשם יצירותיו של פיאצולה. עם דואו ארפג'יונה ואלינוער מואב, יש בהחלט אילנות גבוהים.

מיכה הרן, שהיה הצ´לן הראשי של הפילהרמונית הישראלית, יהודה שרייר, מייסד מחלקת הגיטרה באקדמיה למוסיקה בת"א והיום באקדמיה בירושלים, אלינוער מואב, שז'אק ברל רצה שתשיר את שיריו ותיאודורקיס פשוט העלה אותה על הבמה, שאל באיזה סולם את שרה והתחיל לנצח על התזמורת – מהווים כולם הוכחה ניצחת כמה צדק אחד העם כשאמר: "ככל שהאילן גבוה יותר, רחוק יותר, כך יגדל כוחו יותר לרומם את הנפש".

חזרה לחדשות ועדכונים