גירושין

חינוך הילדים
מאת: עו"ד אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר, מומחה בתחום הדין האישי 

אחת השאלות העולות כאשר בני זוג מתגרשים, הינה שאלת חינוכם של הילדים. השאלה הזאת מקבלת משנה משמעות ותוקף, כאשר נוצר פער ביחס בין אורח החיים של אחד מבני הזוג, ביחס לאורח החיים המשותף שלהם לפני הגירושין. לדוגמא כאשר אחד מבני הזוג בוחר לקיים אורח חיים דתי או להיפך. לאחר הגירושין, הילדים גדלים למעשה בשני בתים וכאשר באחד הבתים משתנה אורח החיים, עלולים להיווצר חיכוכים ומחלוקות, בנוסף לבלבול שנגרם לילדים, במיוחד כשהם בגילאים צעירים.

אחד העקרונות הבסיסיים כאשר בוחנים את ההתייחסות לילדים במסגרת הליכי הגירושין של ההורים, הוא למנוע מהילדים טלטלה, בלבול ושינוי של מסגרות קיימות. השאיפה היא לשמר את המצב הקיים, לפחות בשלב הראשון שסמוך לגירושין. כאשר עורכים הסכם גירושין ומודעים לשינוי הזה מבעוד מועד, כלומר כאשר אחד מההורים החליט לשנות את אורח החיים שלו עוד בטרם הגירושין, ניתן להתייחס לנושא זה בהסכם הגירושין עצמו ולקבוע כיצד יתחנכו הילדים, באיזו מסגרת חינוכית ומה יהיה אורח החיים שלהם. במקרים כאלה, בגלל השינוי באורח החיים של אחד ההורים, קיימת מודעות לעניין ונעשים ניסיונות למצוא פתרונות הולמים. לעיתים אלה יהיו פתרונות לזמן מוגבל מראש, אך לא תמיד.

מאידך, כאשר הדברים קורים לאחר שנחתם הסכם הגירושין, יש למצוא פתרונות לשאלות הללו, או בדרך של הסכמה או באמצעות הערכאה השיפוטית הרלוונטית – בתי המשפט או בית הדין הרבני. באופן עקרוני, ניתן לומר כי לא משנים מצבם הקיים של הילדים. השאיפה היא לשמור על יציבות אצל הילדים ולשמר את המצב הקיים, במיוחד אצל ילדים קטנים. כמובן שלגבי ילדים גדולים יותר, קשה לקבוע קביעות חד משמעיות, שכן הם מתחילים לגבש את האישיות שלהם בעצמם, אולם עדיין העיקרון שלא לבצע שינויים יישמר.

הדבר נכון בעיקר למוסדות הלימוד בהם הילדים ילמדו, או לתנועת הנוער אליה הם ילכו. עם זאת, כיון שאחד ההורים שינה את אורח החיים שלו, לא ניתן לכפות עליו כיצד לנהוג כאשר הוא מצוי עם הילדים, וממילא הדבר יכול להשפיע ולחלחל גם אל הילדים. הדבר בעיקר יכול להיות בעייתי במצב שבו אחד ההורים מפסיק לקיים אורח חיים דתי. במקרה כזה יכולות לחול מגבלות על אותו הורה ביחס לפעילויות שיתאפשרו לו לעשות עם הילדים בשבתות וחגים.

יש מצבים, במיוחד כאשר בית הדין הרבני הוא הסמכות אשר נתנה תוקף להסכם הגירושין, שבית הדין יורה על צמצום זמן השהיה של הילדים אצל הורה אשר חדל לקיים אורח חיים דתי, במיוחד בכל הקשור לשבתות וחגים. עם זאת כאמור, הדבר תלוי מאוד בגילם של הילדים. בגיל ההתבגרות, יש לילדים נטייה לבחור לעצמם את אורח החיים שהלם, וכאשר הם רואים שתי דוגמאות שונות של אורח חיים אצל ההורים שלהם, הדבר יכול בהחלט להשפיע עליהם, לכאן או לכאן.

אין ספק שנושא זה הוא נושא משמעותי, אותו חשוב להורים לדעת, שהרי בסופו של דבר, הם מחויבים לטובת הילדים עצמם ולא לטובתם האישית.

*האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.

_______________________________________________________________________________________

הכותב הינו עו"ד, מומחה בתחום המעמד האישי ושותף במשרד עורכי הדין אלטלף. www.altalef.co.il

חזרה לחדשות ועדכונים