פילוסופיה וכלכלה

המדריך למשקיע בבורסה – גרסאת המאה ה-17

מאת: ד”ר אושי שהם קראוס
הדימוי באדיבות: Hyfija

מכשירים פיננסים, בתי השקעות, בורסות, אלקטרוניקה, מסכי מחשב – הכל נדמה נוצץ, מהיר ונקי יותר מאי פעם. אבל למעשה לא הכל חדש כל כך. אומנם אופציות וחוזים עתידיים נחשבים יחד עם איגוחים ומכשירים נוספים שלמדנו להכיר במשבר הסאב-פריים, כסופר-מודרניים, אבל המציאות שונה ומתברר שאין חדש תחת השמש.

את המקור לכל אלו ניתן למצוא כבר באמסטרדם במאה ה-17: יוסף דה לה וגה, יהודי ממוצא פורטוגלי, היה סוחר בבורסה של אמסטרדם. בספרו Confusion de Confusiones, המדריך הראשון לבורסה, הוא מספר לנו כבר אז על ספקולציה, מסחר ומכשירים פיננסיים “חדשניים”.

הקסם שבמניות
מה שטוב בבורסה, זה שאתה יכול להתעשר ללא סיכונים ומבלי לחשוף את ההון שלך לסערות שיש בים המסחר הרגיל. אתה גם לא זקוק לסוכנים ולא למחסנים, אין לך לא מפיצים ולא קופאיים. שום הובלות, ובלי פשיטות רגל – רק שוט לך בנחת עד שתגיע לחוף מבטחים. את זה כותב לנו כאמור יוסף דה לה וגה במדריך הראשון להשקעה בבורסה – מהדורת המאה ה-17.

הוא בטח קצת מגזים, אבל בטוח גם שהבורסות הגלובליות של ימינו, על מאות מליוני השחקנים וטריליוני הדולרים שנשפכים בהן, מהוות תפאורה שונה מהבורסה של ימיו.

המאה ה-17 תופסת את הולנד במיטבה: אמסטרדם הופכת למרכז עסקי בולט מאוד, ולההולנדים היעילים יש עסקי טקסטיל מלבלבים והם אף בונים אוניות מצוינות.

הבורסה של אמסטרדם נפתחת ב-1631 ומאפשרת גל חדש של שגשוג, מסחר גובר, השקעות וכמובן ספקולציות. חברת “הודו המערבית” ההולנדית, נסחרת אך ורק בבורסה של אמסטרדם והיא אחראית בזמנה על המסחר הבין לאומי ברוב ארצות אירופה. זהו אם כן הרקע שבו פועל דה לה וגה.

את ספרו, העוסק בטכניקות ובהיבטים מוסריים של המסחר הבורסאי, הוא מפרסם דווקא בשנת משבר בבורסה, ב-1688. זו היתה שנה קשה מאוד, הוא כותב. מבוך המבוכים, זוועת הזוועות, ומבוכת כל המבוכות ועדיין, הוא נחוש בדעתו להסביר לקוראים שלו מהי בורסה וכיצד היא פועלת.

אם תסתכלו במדריכי שוק ההון של ימינו, תגלו ספרי ענק, משקל היסטרי, ומאות סעיפים וסעיפי משנה, אך כך לא כתבו במאה ה-17, אלא בדיאלוגים.

נשמע לנו מוזר? נשמע לנו מתיש לקרוא על בורסה כמו שקוראים מחזה לפני בגרות בספרות?

ובכן, כתיבה זו מקובלת מימים ימימה. את כל מה שהיה לו להגיד, אפלטון אמר בדיאלוגים. גם הבישוף ברקלי, כשהוא מנסה להוכיח לקוראים שלו שאין בעולם דבר הנקרא “חומר”,  עושה זאת באותה השיטה וגם הפילוסוף הסקוטי דיויד יום שרוצה להוכיח שאין אלוהים משתמש בדיאלוג.

שיטה מעולה; הגיבור שלך מייצג בדיאלוג את דעתך. בעלי השיח שלו (שגם אותם אתה כותב) מתנגדים ומשתמשים בנימוקים שעליהם אתה חשבת מראש ומיד תסתור אותם בעזרת בן דמותך, גיבור הדיאלוג.

גם דה לה ויגה עובד ככה: הוא מפגיש פילוסוף, סוחר לא בורסאי וסוחר בורסה וכך לומדים הקוראים על ההיבטים הרבים של המסחר הבורסאי. הם אפילו מתפתים לסחור בבורסה בעצמם, אם כי לא בהצלחה רבה. הם קונים מניות בערך מנופח פי עשרה ונופלים חזק.

על מהמרים ונסיכים המכים אחד את השני בידיים
אז מיהם השחקנים שמאיישים את הבורסה במאה ה-17? דה לה ויגה מספר לקוראים שלו על נסיכים, סוחרים ומהמרים: הנסיכים הם אנשים ברי מזל שירשו כמויות יפות של מניות, ואין להם שום עניין במסחר. מה שמעניין אותם הם החיים הנוחים באמצעות הרווחים שבהם הם זוכים. אלו הם למעשה הסוחרים לטווח הארוך.

אחריהם מגיעים סוחרי הבורסה השפויים, אלו משקיעים לטווח בינוני, קונים בזול וממתינים בסבלנות לשינויים בערכים. הקבוצה השלישית היא הקבוצה המוכרת לנו גם היום – אלה הספקולנטים או בלשונו של דה לה ויגה “המהמרים”, אשר רצים ממקום למקום כאחוזי תזזית: מוכרים פה, קונים שם ולוקחים סיכונים רבים בדרך.

ואיך כל זה מתנהל בפועל? תשכחו ממסכים ומברוקרים מחויטים עם אייפונים ולפטופים.

זה הרבה יותר כואב: המוכר מושיט את כף ידו, הקונה מציע מחיר ומקש האנטר שלו הוא סתירה חזקה על ידו של המוכר. הברוקר השני מציע מחיר אחר ומכה נוספת נוחתת על היד.

וכך עוד הצעה ועוד מכה ועוד אופציה למציע הקודם להכות ושוב ושוב ושוב והיד מאדימה והאוירה מתלהטת. קללות, עלבונות וצעקות נזרקים לחלל, עד שנחתמת העסקה. כל זה בתקווה, דה לה וגה כותב, שהקונה והמוכר לא הולכים לחטוף את הסתירה של החיים שלהם מיד הגורל.

כל שנשאר לדה לה וגה הוא לספר בקנאה על חייהם הטובים של סוחרי המזרח התיכון. שם מסכמים על עיסקה במנוד ראש. כמה קל.

ולסיום – לא אנחנו המצאנו הכל
אנו אמנם חיים בעולם של אופציות על מדדים, חוזים עתידיים ועוד כהנה וכהנה, אבל לא אנחנו המצאנו את הגלגל. למרות שבאמסטרדם לא סוחרים במדדים; זה באמת חדש, הרי באופציות סוחרים גם סוחרים.

ודה לה וגה כותב: ” בקשר ל”אופסיס” (Opsies), אלה ניירות שנמכרים כדי לשמור על ערך או לצורך רווח. הם כמו הפלגות שמאפשרות התקדמות מאושרת במים רגועים ומבטיחות רגיעה גם בזמן סערה…”

לא נתרגם את הכל, כי בעצם מה שדה לה וגה מדגים לנו באמצעות דוגמה מספרית הוא בדיוק מהי אופציה והאופציה שלו בנויה ממש על אותו עקרון של האופציות של ימינו: אני קונה באמצעות עמלה את האפשרות (אופציה) לקנות נכס בתאריך עתידי מוסכם ובמחיר שמחליטים עליו מראש ביום קניית האופציה.

אז אולי באמת לא אנחנו המצאנו את הכל…

________________________________________________________________________________________

ד”ר אושי שהם קראוס, פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר. אפשר ליצור איתו קשר ולהוריד חינם עשרות טורים לימודיים שכתב, וכן את רשימת ההרצאות המעודכנת שהוא מעביר לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו ברשת א’, קצה הקרחון – אוי ואי כלכלה”.

חזרה לחדשות ועדכונים

אני רוצה להשאיר פרטים ושיצרו איתי קשר