פילוסופיה וכלכלה

הכסף שלך שווה פחות כל יום – על סילביו גזל

מאת: ד"ר אושי שהם קראוס
הדימוי באדיבות:  rinkjustice

מה דעתכם על עסק כזה: אתם מקבלים משכורת; מחזיקים את הכסף בארנק; קונים משהו במאה שקלים ומרוצים; צריכים לקנות עוד דבר ב-500 שקלים, אבל דוחים בשבוע.

ומה קורה? 500 השקלים שלכם שווים פתאום פחות – ולא בגלל האינפלציה, אלא בגלל סוג מסוים של קנס. כן, קנס על כך שהתעצלתם לקנות, על כך שעיכבתם כסף אצלכם בארנק.

ובכן, היה כלכלן שהציג את המערכת הזו כמערכת אוטופית (שמתארת מצב אידיאלי) – אוטופיה כספית. הכלכלן והסוחר הגרמני סילביו גזל שפעל בתחילת המאה העשרים הציע אוטופיה שכזו אשר תשתחרר את הכסף מהריבית ותשחרר את האדמות משכר הדירה.

ממלתוס ועד הורדת הריבית

היה זה מלתוס, האיש שהציע לשלוח עניים להתגורר ליד ביצות רוחשות מחלות, כדי להלחם בצמיחה הטבעית הגבוהה, שהציע רעיון מוזר; הוא חשב שחיסכון יכול להזיק לכלכלה.

"איך זה יכול להיות"? תמהו האנשים שקראו אותו, "הרי חיסכון הוא ברכה, הסתפקות במועט, צמצום, סגפנות – כל מה שנוצרי טוב צריך לאהוב".

"לא" אמר מלתוס, "נגיד שכולנו נחסוך ונשים את הכסף, כמו שאומרים "מתחת לבלטות", ולא נקנה כלום. מה יעשו בעלי החנויות? מי יקנה אצלם? הם יסגרו בתי עסק. הם יפטרו עובדים". והנה, בפשטות, מה שנקרא מאוחר יותר בשם מעורר היראה "מיתון".

היום, אחרי שג'ון מיינרד-קיינס נתן לתיאוריה הזו תוקף, הדבר לא מפתיע אותנו כל כך, אך מסתבר שקיינס לא היה הראשון שחשב כך, אלא היה אדם שחי לפניו, הטרים אותו (חלקית כמובן – אנחנו לא משווים כאן גדולה…) וניסה להציע פתרון ל"תקיעות" הכסף שלנו. הוא רצה להתמודד בדיוק עם הבעיה של "כסף מתחת לבלטות", כלומר, של כסף אשר לא משמש את הכלכלה (המדובר גם כמובן על כסף היושב בבנק, כאשר הבנק מעכב הלוואה לסוחרים שרוצים להתפתח).

גזל נולד בגרמניה ב-1862 ונפטר ב-1930. הוא היה סוחר מצליח וייבא סחורות לארגנטינה עד אשר בסביבות 1880 התרחש משבר מוניטרי גדול בארגנטינה, אשר גרם לו לפתח עניין גם בתיאוריות כלכליות.

ב-1891 הוא פרסם את ספרו הראשון וחזר לאירופה, שם החל לכתוב את ספרו החשוב "על הסדר הכלכלי הטבעי", שיצא לאור ב-1911 וזכה לשש מהדורות בגרמניה.

מה טוען גזל?

גזל מגדיר את עצמו כסוציליסט שאינו מרקסיסט, אלא פרודוניסט, המחפש להיטיב עם מעמד הפועלים, העניים והעובדים בפרך, אשר לא זוכים לתמורה הולמת לעבודתם הקשה. הדרך שהוא מציע לשם כך היא לשחרר את הכלכלה  מכמה רעות חולות, ובמיוחד מה"רנטה", אותו "שכר הדירה" החל לא רק על דירות אלא גם על אדמות ואפילו על כסף, שהרי כסף עולה כסף ולמחירו קוראים ריבית, אותה גובים מלווי הכספים.

לצורך כך, מציע גזל פתרון פשוט בשם "כסף קנס" וכשלמעשה הוא מציע לשנות את המערכת הפיננסית ולהמציא "כסף בולים" – כסף אשר שומר על ערכו באמצעות בול הנרכש בדואר ומוצמד או מודבק על גבי השטר. כסף שעליו לא יודבק הבול, פשוט לא יתקבל בשוק מכיוון ולא יהיה לו כל ערך.

כיצד זה עובד? נניח שיש ברשותי שטר  (שנראה יותר כמו כרטיסיה) של מאה שקלים. אם אני מוציא אותו מיד וקונה בו משהו, הוא שווה מאה שקלים, אבל אם אני מחזיק אותו ביד שבוע, הוא מאבד מערכו. על מנת  להשיב לו את ערכו המקורי, כלומר כדי שיקבלו אותו כשטר בשווי של מאה שקלים, אני צריך לקנות בדואר בול, נניח בשווי של שקל ולהדביק אותו על גבי השטר.

הקונפליקט

מה שקרה בעצם זה שקיבלתי קנס על כך ששמרתי את הכסף אצלי ולמעשה איבדתי שקל, כך שאם היו לי בהתחלה מאה שקלים וזה היה כל רכושי, עכשיו אני שווה רק 99 ומכאן שהאינטרס של כל אדם הוא לרוץ ולקנות משהו כדי להעביר את הכסף.

אבל רגע, נניח שאני רוצה לחסוך – השיטה הזאת תעודד פזרנות היסטרית ואף אדם לא יוכל לחסוך, למשל לדירה.

גזל שולל בעיה זו וטוען כי הפתרון פשוט: אני יכול להפקיד את כספי בבנק, מה שמונע ממני מלספוג את ירידת הערך שלו ומעודד את הבנק המחזיק בו להלוות את הכסף לסוחרים אשר רוצים להתפתח ולהשקיע – על מנת של יפסיד מידי שבוע את ערך הכסף. כך למעשה נפטר הבנק מהכסף ומעביר אותו הלאה לסוחר.

כעת, הסוחר הוא זה שחייב להפטר מהכסף מהר, שכן גם לו לא שווה להחזיק אותו אצלו. לכן הוא חייב לרוץ לקנות את הסחורות והסוחר שממנו קנה אותן, חייב בתורו לרוץ מיד לבנק ולחסוך או להשקיע מיד בדברים אחרים.

בעצם מה עשינו? הגברנו את זרימת הכסף והנה אין לאדם טעם להלוות כסף בריבית, כי ההפסד שלו יגבר על הריבית. כסף יהפוך לדבר שאדם רוצה להפטר ממנו.

באופן אישי לי זה מזכיר משחק מימי הגן בה יושבת קבוצה של עשרה ילדים ושומעת מוזיקה קצבית. כל זמן שהמוזיקה מתנגנת מועברת חבילה מילד לילד במטרה לא להתקע עם החבילה בזמן שהמוזיקה פוסקת. מי שנתקע נפסל, ולכן, האינטרס של כל שחקן הוא להפטר מהחבילה.

________________________________________________

ד"ר אושי שהם קראוס, פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר. אפשר ליצור איתו קשר ולהוריד חינם עשרות טורים לימודיים שכתב, וכן את רשימת ההרצאות המעודכנת שהוא מעביר לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו ברשת א', קצה הקרחון – אוי ואי כלכלה" והפעם עם מוריה אבנימלך על כלכלה ומיתולוגיה.

חזרה לחדשות ועדכונים