פילוסופיה וכלכלה

מקס וובר – שורשי הקפיטליזם והנצרות הפרוטסטנטית

מאת: ד"ר אושי שהם קראוס
צילום באדיבות: Messiah Lutheran (Mechanicsville, VA)

הקשר בין דת לכסף יגידו רבים, הוא קשר הדוק: מפלגות דתיות, אינטרסים כלכליים, מימון בחורי ישיבה שאינם עובדים ועוד, כל אלו הן שאלות חשובות הקשורות בודאי לכלכלה ולפוליטיקה המקומית. אך בטור זה אני רוצה לקחת אתכם דווקא למחוזות אחרים לגמרי –  לנצרות של המאה ה-16 ולמקורות הקפיטליזם כשיטה כלכלית.

אצל העמלנים הסופר-דתיים מהזרם הקלוויניסטי של הנצרות, כך יטען הסוציולוג המפורסם מקס ובר, ניתן למצוא את מקורותיה העמוקים ביותר של השיטה הכלכלית בתוכה אנו חיים ומתנהלים במאות השנים האחרונות. לפיכך, אם רוצים להגיע לשורשי הקפיטליזם של הקלויניסטים, יש להתחיל במבוא היסטורי קצר (משום קוצר היריעה, נסתפק בגרסת הקומיקס ומי שירצה להעמיק, מוזמן כמובן).

קנה את גן העדן שלך
סיפורינו מתחיל במסורת הקתולית (הזרם המרכזי בכנסיה המערבית ששלט באירופה למין נפילת האימפריה הרומית ועד לתחילת המאה ה-16) של הזכיה בגן עדן. בשלב מסוים לקראת תום תקופת ימי הביניים, החלה הכנסיה למכור לאנשים בכסף שטרות לכפרה אשר כונו "אינדוליגנציות", כלומר כתבי כפרה או מחילה. הרעיון שעמד מאחורי הדברים היה זה: חטאת! אין בעיה, קנה מהכומר שטר מיוחד עליו תשלם בכסף מלא ובכך תזכה לאישורה של הכנסיה לכך שזכית למחילה וסליחה על ידי אלוהים ובשורה התחתונה, לכך שניצלת מהגיהנום.

והנה לכם בדיוק השורשים הראשוניים ביותר של השיטה הקפיטליסטית. אדם נוצרי אחד בן התקופה לא אהב את הסיפור הזה ולאדם הזה קראו מרטין לותר, אבי הנצרות הפרוטסטנטית. לותר פרסם ב-1517 רשימה של טענות כנגד הכנסיה הקתולית וציין גם כמובן את התנגדותו לאינדוליגנציות ובכך החל זרם חדש של הנצרות – אשר כונה פרוטסטנטיות (מלשון "פרוטסט" – מחאה) או נצרות לותרנית, ע"ש מייסדה כמובן.

מזרם זה , אשר התנגד גם לשליטתו של האפיפיור ברומא, צמחו ויצאו בהמשך עוד תת זרמים נוספים לא מעטים. כך למשל הכנסיה האנגליקנית, שסיפור יסודה החל מהנרי השמיני משושלת טיודור אשר מלך באנגליה ורצה להתגרש מאישתו קטרינה כך שיוכל להנשא בשנית לאן בולין. אך מאחר שהנרי היה קתולי ולפיכך לא מורשה להתגרש, אלא באישור האפיפיור (שסירב כמובן) הכריז על יסוד הכנסיה האנגליקנית, שאינה מכירה בסמכות האפיפיור ואשר הפכה את המלך השליט (או המלכה, כמו בימינו אנו עם אליזבת ה-2) לראש הכנסיה.

על קלווין וקלוויניסטים
אחד מההוגים המשפיעים ביותר בנצרות הפרוטסטנטית היה ז'אן קלווין, יליד צרפת שגלה ממנה לשוויץ עקב עמדותיו התיאולוגיות. קלווין אימץ מרתין לותר מיודעינו עמדה ייחודית ומהפכנית בשם תיאוריית הפרה – דסטינציה, לפיה גורלו של האדם; אם לגן עדן או אם לגהינום, נחרץ מראש על ידי האלוהים ולאדם אין שום יכולת לשנות אותו.

משמעות הדבר היא שכל כתבי הגאולה, תפיסות החטא והחזרה בתשובה, קיום המצוות ונושא השכר והעונש של הכנסיה הקתולית הופכים ללא רלבנטיים. לפיכך, אם אתה נוצרי קלוויניסטי, אתה לא יודע אם נולדת לחיי גיהנום או לחיי גן עדן. אין לך מצוות להיאחז בהן ואין לך שום דרך לשנות את גורלך. כל מה שנותר לך לעשות זה לפחד ולנסות למצוא סימנים שירגיעו אותך וישכנעו אותך שאתה הוא אחד מנבחרי האל שיוטס לגן העדן.

ועכשיו נשאלת השאלה הגדולה של הטור הזה, והיא "איך כל זה קשור לקפיטליזם?"

על ובר וקפיטליזם
הדמות הבאה שאליה אנחנו עוברים היא דמותו של הסוציולוג הגרמני, איש המאה ה-20 המוקדמת – מקס ובר. ובר מביט בתזה הקלוויניסטית (בעצם ברוח הפרוטסטנטית כולה)  ורואה בה אקט משמעותי בתולדות העולם, של "הסרת הקסם". יש כאן המשך למחשבת הנביאים, כך טוען ובר והמשך לחשיבה היוונית העתיקה הרציונלית והמדעית והתנגדות למיסטיקה, לפולחן ולכל מיני קשרים אישיים חוויתיים של האדם עם אלוהים.

אומנם עדיין חלק גדול מהאוכלוסיה מאמין באלוהים, אך נוצר נתק מוחלט בין האדם לבין האלוהים. אין קשרי השפעה. הקסם המיסטי של תקשורים, טרנסים ופולחנים שונים מוסר לטובת מחשבה חדה והגיונית. אחת התוצאות של הסרת קסם המיסטיקה לטובת רציונליות היא התפתחות השיטה הקפיטליסטית.

אבל כדי להסביר איך זה קורה, נגדיר תחילה מהם מאפייני הקפיטליזם לפי ובר.

ובכן ובר מייחד את השיטה הקפיטליסטית שנוצרה באירופה של תחילת המאה ה-16 בכך שהיא מבוססת על יחידות ייצור שמטרתן להשיג רווחים גדולים ככל האפשר וזאת באמצעות ארגון רציונלי של כוח העבודה ושל הייצור.

נסביר:
מה  שמייחד את הקפיטליסט הוא הרצון חסר הסוף לצבור עוד ועוד רווחים. אבל תכונה זו לא מאפיינת רק קפיטליסטים – הרי במהלך ההיסטוריה הכרנו אינספור דוגמאות לרדיפת בצע, בין אם על ידי גורמים פרטיים ובין אם על ידי מלכים ואצילים. המיוחד בקפיטליזם הוא העמדת מבנה קבע; מערכת רציונלית, כמו מהונדסת, של ייצור לצורך יצירת הרווחים.

בעצם, הקפיטליסט, לפי ובר, עושה שימוש שיטתי באנשים ובחפצים כדי לייצר עוד הון. הוא אוסף פועלים, מספק להם חומרי גלם, מעסיק אותם, ומוכר את התוצרת ברווח. וכך נוצר באירופה מעמד שלם, המכונה בורגנות והוא המפעיל את המערכת הזו עם שקיעתם של האצילים האירופאים.

ומה הקשר?
התזה של מקס ובר (ואני נעזר בספר המבוא לסוציולוגיה הטוב של ריימון ארון, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה) היא זו: על פי רוח הפרוטסטנטיות הקלוויניסטית, אין זה אלא מתאים לאמץ גם כלפי הכלכלה גישה המתאימה לרוח הקפיטליזם כמו שהוגדר כאן למעלה.

שכן בגלל שהמאמין הקלוויניסט אינו יודע אם הוא נבחר או לא להגיע בסוף ימיו אל גן העדן, הוא מחפש כל הזמן רמזים לכך שאלוהים בחר דווקא בו ואת הרמזים האלה הוא מנסה למצוא בהצלחותיו הכלכליות. כלומר, אותו אדם קלוויניסט יאמר לעצמו  כי אם הוא מצליח ועשיר, כנראה שאלוהים בחר בו.

כעת, כאשר הסוחר הקלוויניסט ניצב לבדו אל מול אלוהיו, ללא הכנסיה או האפיפיור, ללא אין מיסטיקה, מתווכים, חכמים ומקובלים,  הוא מחוייב על פי הרוח הפרוטסטנטית להסתפקות במועט ואפילו לסגפנות. או אז, יאמר לנו ובר, יהיה עליו לעבוד קשה על מנת לייצר עושר, כסימן לכך שהוא נבחר, אבל את העושר שלו הוא לא יבזבז על מותרות (מעשה אסור) אלא יחסוך אותו על מנת לשוב ולהשקיע עוד ממון בעסק שלו ולייצר עושר גדול יותר. וכך חוזר חלילה וכל זאת על מנת שאותו אדם יוכל לחוש בטחון הולך וגובר בכך שהוא אחד מנבחרי האל. כך בדיוק הולכת ונבנית שיטה כלכלית, המבוססת על אמונתם של סוחרים סגפניים, קשוחים, אינדיבידואליסטים וחדורי אמונה עמוקה באלוהים.

מעניין, אין ספק. משכנע? תחליטו בעצמכם.

__________________________________________________________________________________

ד"ר אושי שהם קראוס, פילוסוף של הכלכלה, מלמד בבית הספר לכלכלה של המכללה למינהל ובחוג לתקשורת במכללת ספיר. אפשר ליצור איתו קשר ולהוריד חינם עשרות טורים לימודיים שכתב, וכן את רשימת ההרצאות המעודכנת שהוא מעביר לקבוצות ולחברות. אתם מוזמנים להאזין תכנית הרדיו השבועית שלו 'קצה הקרחון על חברה וכלכלה'  יום רביעי לאחר חדשות 12 ברשת א' של קול ישראל.

חזרה לחדשות ועדכונים