חינוך

על חינוך וטכנולוגיה

מאת: אורי בן ארי, נשיא ומייסד קרן אתנה

האם ניתן להאמין שבמדינת ישראל, קרוב ל- 100,000 מורים פועלים ומלמדים בבית הספר ללא גישה למחשב אישי נייד? האם יש סיכוי שהילד שלכם לומד אצל “אנאלפבית תפקודי”* ? האם אתם יכולים להאמין שרוב מורי העיר חיפה, אחת הערים הגדולות והחשובות בישראל, עדיין לא עובדים עם מחשב נייד בכיתה ולא קיבלו מחשב נייד לעבודה בכתה ו/או הכשרה מתאימה לעבודה עם מחשב נייד!

 75% מהמורים בישראל אינם מצוידים במחשבים ולא עברו הכשרה לעבוד עם מחשוב. בעידן האינטרנט ומהפכת המידע, המורה הפך להיות לא רלוונטי כמקור ידע – איך זה קרה?  סדרי עדיפות במשרד החינוך, חוסר התייחסות לשינויים ולקדמה ותקציבים שקוצצו. כתוצאה מכל אלו, מעמדו של המורה כיום ירד לתחתית הסולם המקצועי והחברתי. דווקא בעולם שמצדיע לידע, מקור הידע המוביל של העבר, כבר מזמן אינו נחשב לכזה.

Google הוא המלך החדש. התלמידים נולדים לתוך עידן הידע ואצבעותיהם שולטות בכל הכפתורים. למעשה, רמת השליטה שלהם עולה בהרבה על מוריהם ואלו נותרים ללא כלים או הכשרה מתאימה לצורך לימודם של ילדי המהפכה החדשה. מורים שאינם משתמשים במאגרי ידע, מצגות ממוחשבות וסרטוני וידיאו כדי ללמד את תלמידיהם, אולי לא יהפכו אותם ל”מפגרים”, אך תלמידיהם יחמיצו רבות מחוויות הלימוד שמתאפשרות כיום וכתוצאה הם ייהנו פחות, יהיו מרוכזים פחות, יפריעו בכתה יותר ויסבלו מ”פיגור” מול מתחריהם.

כשהנכדה שלי בת השנתיים ניגשת ל”אייפד” בעצמה ופותחת לבדה סיפור, שיר או משחק, בהינף אצבע, לא ייתכן שלגננת שלה לא יהיה מושג על מה היא מדברת כשהיא באה לגן. מה יקרה כשהיא תגיע לבית הספר בעוד ארבע שנים? אני חושש מכך, וכדאי שגם אתם תתחילו.

האירוניה היא שבישראל פותחו הלומדות המתקדמות בעולם, בחסות מוציאים לאור רבים אשר פיתחו תוכנות מדהימות ומאגרי מידע עצומים לשימוש המורים והתלמידים. משרד החינוך כופה למעשה על אותם מוציאים לאור להמיר את כל הספרים היוצאים לאור להיות זמינים גם בפורמט דיגיטאלי וזמינים ברשת. אז מה בעצם הבעיה? הבעיה היא שלא לכל המורים יש מחשבים אישיים זמינים כדי להגיע וללמד מהספרים ומהלומדות הללו.

מורה שמלמד גיאוגרפיה באמצעים הישנים והמוכרים: מפה שטוחה שתלויה על מסמר בכיתה או אטלס ישן למשל, ולא משתמש ב-Google Earth או בסרטוני “נשיונל גיאוגרפיק” כדי להסביר תופעות ולהראות מקומות ואטרקציות בעולם – חוטא לתלמידיו וגורם להם לנזק ו”פיגור” בהתפתחות הידע שלהם. מורה למדעים ולביולוגיה שאינו משתמש בסרטונים תלת-ממדיים, הממחישים תופעות ומצבים ומדגימים תופעות שלא ניתן להסבירן בצורה אחרת, חוטא לתלמידיו ועלול להשאירם מאחור.

התופעה של מורה ללא מחשב אישי היא נוראית בעיני, איומה וברת השפעה הרסנית על ילדינו. לכל עובד כיום, בכל חברה, ארגון, משרד פרטי או ציבורי יש מחשב או גישה למחשב לצרכי עבודתו. אין מנהל אחד שאני מכיר שיקבל לעבודה מזכירה, ולו הזוטרה ביותר, שלא תדע לשלוח דואר אלקטרוני, להדפיס בתוכנת וורד או להכניס נתונים לאקסל. אלה הם דברים בסיסיים שמי שאינו יודע להשתמש בהם, נחשב היום ל”אנאלפבית תפקודי”.

לנו כהורים יש את החובה להתריע ולהשפיע ולהביא לכך שלכל מורה תהיה את תיבת הכלים המתקדמת ביותר, על מנת לגרום לדור של המחר להיות תחרותי ובעל מיומנויות לתפקוד בעולם החדש.

*אנאלפביתיות תפקודית (מקור: ויקיפדיה ): אדם המוגדר כאנאלפבית אינו מסוגל כלל לקרוא ולכתוב. בניגוד לכך, לאדם שהוא אנאלפבית תפקודי יש תפיסה בסיסית של אוריינות (קריאה וכתיבת טקסט בשפת האם שלו), אך בדרגה משתנית של נכונות דקדוקית וסגנון. בקצרה, מבוגר שהוא אנאלפבית תפקודי אינו מסוגל להתמודד עם מידע כתוב ולכן אינו יכול לתפקד בצורה יעילה בחברה מודרנית ואינו מסוגל לבצע באופן סביר מטלות בסיסיות כדוגמת מילוי טופס בקשת עבודה, הבנת חוזה מחייב משפטית, מילוי הוראות כתובות, קריאת מאמר בעיתון, הבנת תמרורים או הבנת לוח זמנים של אוטובוסים. אנאלפביתיות תפקודית מגבילה באופן חמור את יכולת השימוש בטכנולוגיית המידע כדוגמת השימוש במחשב אישי על מנת לעבוד עם יישומים כגון מעבד תמלילים, דפדפן וגיליון אלקטרוני, או לתפעל טלפון סלולרי באורח יעיל.

לפרטים נוספים על פעילות קרן אתנה לחצו כאן>>