הישראלית והאיראנית שמאחורי הקמפיין העולמי לשלום
רויה מובארשי, פעילת השלום הגרמניה-איראנית, יוצרת סרטוני יוטיוב המיועדים לעם האיראני ומציגים את הישראלים אותם לא זוכים לראות בכלי התקשורת המקומיים. לי זיו, פעילת שלום ישראלית, ליוותה אותה במהלך ביקורה בארץ ומספרת על המפגש האופטימי בין השתיים
מאת: לי זיו
את רויה מובאשרי הכרתי לפני כשנה וחצי, לאחר שהגיבה לווידאו קליפ (אותו הפקתי בעיצומה של המהפכה במצרים). היא כתבה לי עד כמה היא מעריכה את העבודה שלי בתחום הגישור והפיוס ועד כמה שתינו חולקות מטרות זהות של שלום, חופש ודמוקרטיה. הייתי הישראלית הראשונה אליה היא פנתה.
מובאשרי, בת לאם גרמניה ולאב איראני, גדלה רוב חייה בגרמניה וביקרה לא מעט את משפחתה באיראן. היא שמרה על קשר חזק עם צד זה של משפחתה וסיפרה לי שהמשולש הזה – ישראל, איראן וגרמניה – נוגע בה מאוד. לדבריה, ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה ומה שקורה היום בין איראן לישראל, עוררו בה רצון עז להעלות את המודעות לכך ולהוציא את האמת לאור. היא הפכה לחלק מתנועה גדולה, המתנגדת לקונפליקט הישראלי-איראני.
מובאשרי החלה ליצור סרטוני יוטיוב, המיועדים בעיקר לעם האיראני, בהם היא חושפת מראות קשים מהשואה או מציגה פעילות של ישראלים הפועלים למען שלום ועושים כל שביכולתם לקדם פיתרון לסכסוך. הסרטים שלה הופצו בתוך איראן ונגעו באלפים רבים, שלא היה להם צל מושג שגם פה יש אנשים המתנגדים למלחמה ומחפשים דרך לשלום.
אני מניחה שרובכם כבר נתקלם בקמפיין הפייסבוק Israel Loves Iran. רוני אדרי, העומד בראש הקמפיין, העלה עמוד ששולח אהבה אל תושבי איראן וגרף קרוב ל-80 אלף לייקים. מהר מאוד האיראנים עשו את אותו הדבר ופתחו עמוד משלהם.
מובאשרי הצטרפה לקמפיין הזה וגם אני נדלקתי עליו והתחלתי להפיצו. זמן קצר לאחר מכן, הוזמנו, מובאשרי ואני, לראיון בתחנת רדיו איראנית בקנדה, שם סיפרתי להם על המפגשים שלי עם אנשי הקהילה האיראנית בסיבובי במזרח התיכון עם ההרכב Musaique אותו אני מובילה.
הרעיון בבסיס הפרויקט, המשותף לשני העמים, הוא העלאת המודעות לכך שרוב בני האדם אינם רוצים מלחמה ומעדיפים לחיות בשלום אלו לצד אלו. לפני כמה חודשים התקיימה פגישה של פעילים ישראלים ואיראנים במינכן, גרמניה, בה דנו על הצעדים הבאים ועל חיזוק הקמפיין, על מנת שישתף כמה שיותר אנשים משתי המדינות ומהעולם כולו.
כשהחל הקמפיין לפרוש כנפיים בפעם השנייה ולצוץ ברחבי הרשת החברתית, נוכחתי לדעת שבמסגרת Israel Loves Iran פורסמו תמונות של אנשים, כשעליהן הכיתוב: “Not ready to Die in your War”. לאחר שהוצע לי להצטרף לקמפיין, עלתה בי התנגדות. עמית כרמלי מוזיקאי, יוצר, מטפל, אמן קול וממייסדי להקת “שוטי הנבואה”, העלה באותם הימים פוסט, שדיבר על כך, ש”אלוהים שומע אותנו מאוד טוב”, וכאשר אנו מבקשים דבר מה, עלינו לדייק במילים, כי “אלוהים אינו שומע את המילה לא”.
באותו האופן, השימוש במילים “מוות” ו”מלחמה”, לא היה מדויק מבחינתי. הבנתי כמה חשוב לומר מה אני כן רוצה ולמה אני כן מוכנה ןהחלטתי לעשות מעשה. יחד עם כרמלי, שהשפיע עלי במילותיו, העליתי לרשת את התמונות הבאות:
עמית כרמלי ולי זיו, מדברים ועושים שלום
מיד התווספו מאות תמונות והמונים הצטרפו לקמפיין בגישה חיובית. כיום מסתובבות ברשת תמונות עם הכיתוב Ready to Live in Peace מאיראן, פלסטין, טוניס, מצרים, ישראל, טורקיה, רחבי אירופה, ארה”ב ואפילו תמונה של כדור הארץ ועליה הסיסמה. מרגש עד כמה מהר אפשר להפיץ דבר לעולם, כאשר הוא מקבל תהודה נכונה ומגיע בזמן הנכון. התחושה שלנו היא ששינינו את התדר למשפט חשוב, בעל אפיון חיובי. הרשת מלאה בו ואלפי אנשים מהעולם כולו מצטרפים לאמירה הזו.
שתי תרבויות, אנושות אחת
בחודש שעבר, מובאשרי ביקרה לראשונה בישראל, לאחר שהצלחתי לשכנע אותה שאין לה ממה לחשוש. היא סיפרה לי שעוד בגרמניה, כאשר עברה את התחקיר הרגיל של אנשי הביטחון של אל על, ביקשו ממנה לפרוק את המזוודה. היא הוציאה תמונה משותפת שלה ושל רוני אדרי מהקמפיין הראשון. איש הביטחון הביט בתמונה ואמר לה: “אני מכיר את הקמפיין הזה! מה, את חלק ממנו? איזה יופי וסליחה שהטרדנו אותך!”.
מובאשרי נחתה בארץ והוזמנה לבתיהם של רבים מאנשי הקמפיין ושל פעילים העובדים למען שינוי התודעה בארץ. בילינו יום ארוך בירושלים, במהלכו מובאשרי זיהתה הרבה חפצים ואלמנטים פרסיים בתרבות שלנו, שהגיעו עם העלייה מפרס. מדהים לראות עד כמה עמוק הקשר בין שני העמים, ומובאשרי הבינה שעליה לחשוף את הקשר הזה לבני עמה האיראנים.
בביקורנו אצל חברים בירושלים היא הביעה חמלה כלפי העם היהודי וסיפרה על הקושי לגדול כגרמניה וכאיראנית, אל מול זוועות השואה. במתיקותה, היא התרגשה בכל פעם ששמעה שיר פרסי, ראתה מגש כסף פרסי או שטיח פרסי. היא ביקרה אצל אדרי והשתתפה בהפגנה נגד התקיפה באיראן, שהתקיימה מול בית ראש הממשלה בירושלים.
כשחזרה לגרמניה, פגשה את משפחתה, שהגיעה לביקור מאיראן. בתחילה חששה לספר להם שביקרה בישראל. באחד המכתבים ששלחה אלי כתבה עד כמה חששותיה אינם מבוססים וכיצד לאחר שסיפרה להם על ביקורה, ההתרגשות גאתה והם ביקשו לשמוע ולראות עוד מישראל.
את הרשמים שלה מהביקור קשה לכמת, אך נדמה לי שכמה מילים פשוטות שהיא פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה אומרות את הכל: “נסעתי לישראל בעזרת הדרכון הגרמני שלי כדי לזכות ולפגוש את האנשים שמאחורי הקמפייין.” היא כותבת, “במהלך הטיול שלי פגשתי המון פעילי שלום וחוויתי הכנסת אורחים מדהימה. הבנתי שפחד וחוסר אמון הם אויבי השלום. אני מקווה שנוכל להחליף את הפחד באמון ואת השנאה באהבה, כדי שנוכל למנוע את המלחמה המסוכנת הזו. האהבה העניקה לי את הכנפיים לעוף ולחצות גבולות. זו הייתה חוויה מדהימה, שכולם צריכים לחוות לפחות פעם בחיים.”
יש לנו רצון גדול להתראות שוב והתקווה היא לא להתראות בגרמניה, אלא להגיע יחד לאיראן. הלוואי ויום יבוא והחלום הזה יתגשם.
“האיראנית של היום”
בינתיים, השתתפותה בקמפיין והתפקיד המרכזי שהיא לוקחת בהפצת מסר השלום בקרב העם האיראני זיכו אותה בתואר “האיראנית של היום” באחד מאתרי האינטרנט החשובים באיראן. “בזכות הביקור, איראנים רבים נוספו למעגל החברים שלי”, היא מספרת, “חשוב לי שידעו בישראל שיש רבים בעם האיראני שעומדים מאחורי ומאחורי המסרים שאני מקדמת.”
הקמפיין ממשיך ובכל יום אנשים רבים בישראל, איראן וארצות נוספות נחשפים לעובדה, שבסופו של דבר, רובנו המוחלט לא רוצים מלחמה. רובנו רוצים לחיות בשלום. הקשר עם מובאשרי עוד ימשיך ויגדל, ואנשים כמותה, המהווים גשר בין עמים ותרבויות, חשובים לכולנו בזמנים האלה.
די לבנות חומות, זה הזמן לבנות גשרים.
צידה לדרך: “רק כאשר כוחה של האהבה יגבר על אהבת הכוח העולם ידע שלום אמיתי מהו” (ג’ימי הנדריקס)
רוצים גם אתם להפיץ מסר של שלום? היכנסו לעמוד הפייסבוק של הקמפיין והישארו מעודכנים