תערוכה

דפנה מוריה / מרחבי הזמן
מאת: דניאלה טלמור

בראשית המודרניזם עסקו אמנים שונים בנושא המימד הרביעי, אולם בדרך כלל הוא הוגדר בפשטות כממד הזמן. לעומת זאת, האמנים הפוטוריסטים, הקוביסטים ואחרים, עסקו במימד רביעי-חללי וניסו ליצור צללים של אובייקטים ארבע ממדיים, למשל בעבודה "הזכוכית הגדולה" של מרסל דושאן. פילוסופים ואמנים שונים עסקו באפשרות שקיימים גם מימדים נוספים שאינם ניתנים לתפישה אינטואיטיבית. ברגדון כתב כבר ב-1939, כי כפי שקו מוגדר על-ידי נקודות, ריבוע מוגדר על-ידי קווים וקובייה תלת-ממדית מוגדרת על-ידי ריבועים, כך סביר להניח שגם הקוביות בתורן מגדירות עצמים בעלי ארבעה ממדים. מאז חולל המדע מהפכה עצומה בתפישת המרחב הסובב אותנו וכיום טוענים מדענים כי ככל הנראה קיימים יותר מעשרה ממדים מרחביים, שמתוכם אנו מסוגלים לתפוש רק שלושה.

האמנית דפנה מוריה, נכנסה בסדרת עבודות בשם "מרחבי הזמן" לתחום הביניים שבין דמיון למציאות ובין המודע ללא מודע. אף על פי שציוריה קונקרטיים מאוד, הערכים שעומדים בלב העיון שלה הם הצורות והצבעים, והיחסים המתקיימים ביניהם.

הסדרה צוירה כולה באקריליק על בד בגודל אחיד של 60X80 ס"מ, המצטרפים לרצף רפטטיבי של כשישים עבודות. זוהי סדרה של ציורים פיגורטיביים, המתארים התרחשות יומיומית דינמית ומשתנה, אשר מתחוללת לאורך זמן, במרחב נתון ובפורמט קבוע. ביסוד הסדרה ניצב תהליך העבודה. לשם כך בחרה מוריה לוקיישן של רחוב, הכולל תנועה רבה, וצילמה אותו בסדרות של מקצבים קבועים, למשל אחת לחמש דקות. הסדרה מורכבת אפוא מתמונות רחוב צבעוניות המציגות אנשים, כלי רכב ובעלי חיים רבים, אך חלק מן הסצנות מצוירות זו על גבי זו, לפי סדר הופעת הדמויות במרחב. בדרך זו מכווצות העבודות לתמונה אחת מספר אירועים, שהתרחשו בזמנים שונים, בניסיון לצרף זה לזה מספר זמנים ולעשות את הבלתי אפשרי: להציץ למימד הרביעי. ההתבוננות המעמיקה בהתרחשות היומיומית הפשוטה, עם המגבלה של מרחב נתון ופורמט קבוע, היא שמאפשרת למוריה לגעת במימד הזמן החמקמק הנושק גם למימד של מרחב גבוה יותר.

דפנה מוריה היא מרצה בכירה בתחום הטיפול באמנות, המאמינה כי בכוחה של האמנות ליצור חיבור בין המודע ללא מודע. לשם כך היא משייטת עם מטופלים וסטודנטים במעמקי התודעה, תוך חתירה אל מעמקי הנפש והחוויה. ביצירתה היא בוחנת את הכוח הבלתי מילולי של היצירה ומעודדת את הצופה להישאר במישור המטאפורי, בלי לתרגם את הדימוי למילים. כאשר היא מניחה לגורמים בציור להתרחש מעצמם, מתהווה על הבד משחק בין הציור להתפתחויות המתהוות בו. בתהליך העבודה על התבניות המתוכננות, מפציעים לפתע גורמים חדשים, בלתי מתוכננים, הכובשים שטחים בציור ומטביעים על הבד יופי אסתטי צבעוני, מרחב של זמן, חלון אל הנפש.

התערוכה "דפנה מוריה-מרחבי הזמן" מציגה בחלל Merchav Leomanut בכיכר קדומים 8, יפו העתיקה, עד ה-10.11.2013
אוצרת: דניאלה טלמור

חזרה לחדשות ועדכונים