שוק ההון

שנה חדשה, גישה חדשה
לאחר חופשה קצרה, חוזר אלינו TheManager עם טור חדש ושינוי בגישה. והפעם, הכירו את חברת טאואר סמיקונדקטור

מאת:  TheManage
דימוי: Philip Taylor PT

שלום לכולם שוב, בחודש שעבר לא פרסמתי טור עקב חופשה בחו”ל ועל כך התנצלותי הכנה. אך אליה וקוץ בה, שכן שבתי מהחופשה עם תובנות מהפכניות, בעקבותיהן החלטתי לשנות גישה: מעתה אכתוב פחות ברומו של עולם ויותר ברמה טקטית, שתועיל לאיתור הזדמנויות לעשיית כסף. מי שמתעניין בשוק ההון בישראל ברמת המאקרו, יוכל בהחלט להמשיך וליהנות מהמוספים הכלכליים בעיתונים המובילים ומי שיעקוב אחרי טור זה, יוכל בשאיפה להפיק תועלת מהשקפתי ועצותיי. אז שנתחיל?

מתוקף תפקידי כמנהל השקעות, איני יכול להשקיע במניות או אגרות חוב ספציפיות בארץ. לכן, אתחייב בפני קוראי הטור התחייבות ג’נטלמנית: אם הייתי יכול לשים את כספי איפה שנמצא פי, הייתי עושה זאת.

לעסק! תכירו את חברת טאואר סמיקונדקטור (TowerJazz). מדובר בחברה ציבורית ותיקה, אשר עוסקת בייצור שבבים. בעלת העניין המשמעותית היא החברה לישראל, המחזיקה בכ-5% מהחברה, והיא זו שתמכה פיננסית במהלך שהחל בשנת 2006 לשינוי פני החברה. כמו כן, יו”ר הדירקטוריון של הח”ל הוא גם יו”ר הדירקטוריון של טאואר וניר גלעד, מנכ”ל הח”ל הוא דירקטור בה. השנה, שדרת הניהול בחברה הוחלפה וראסל אלוונגר קיבל את תפקיד המנכ”ל, על מנת להוביל את  החברה בדרך חדשה.

ראשית, מבחינה עסקית, החברה שינתה מיקוד למוצרי נישה, אשר אינם נמצאים בקדמת הטכנולוגיה אך הביקוש אליהם צומח ביציבות. הכוונה למשל מתקדם קיים למעבד מאד מהיר הקיים בבסיס מכשיר סלולרי, אותו מעט חברות בעולם יודעות לייצר. בנוסף קיים שבב קטן האומר למערכת ההפעלה להתחיל לעבוד, כאשר המשתמש לוחץ על מתג ההפעלה. את השבב הזה, הלא מדהים בשום קנה מידה, אבל נחוץ מאד, טאואר מייצרת. שנית, החברה רכשה את חברת JAZZ, לה מפעל בקליפורניה ולבסוף בוצע הסדר חוב מול הבנקים הגדולים (לאומי ופועלים) על מנת “לקנות” להנהלה קצת שקט וזמן.

טאואר היא חברה גלובלית, אשר לה מפעלים במגדל העמק (שם גם יושבת ההנהלה), בקליפורניה וביפן. לאחרונה, בשל הגדלת כושר הייצור והפריסה הגלובלית, הצליחה טאואר לזכות בחוזים משמעותיים מחברות מהשורה הראשונה, כגון סמסונג, LG, הצבא האמריקאי ועוד. זכיות אלו נתנו גושפנקא לסיום ה-turn around” ” שעשה בחברה המנכ”ל החדש אלוונגר והעידו על יציבות החברה מבחינה עסקית ופיננסית.  עד כאן על החברה באופן כללי. כעת אסביר מדוע אני מוצא את אגרות החוב של החברה אטרקטיביות ביותר להשקעה.

מדוע אני ממליץ על אגרות החוב של החברה ולא על המניה שלה? באופן כללי, נדיר שאצא בהמלצת קניה על מניה זאת, משום שבהשוואה למניה יותר קל לנתח את כושר החזר החוב של חברה ספציפית מאשר את יכולת חלוקת הדיבידנדים שלה. באופן פרטני, פוטנציאל התשואה הטמון באג”ח של טאואר הוא כ10% לשנה, תשואה מספקת גם עבור מניה פר-שנה.

לטאואר שתי סדרות אג”ח מעניינות, סדרה ד’ הנותנת תשואה של כ-10% ונפרעת לשיעורין עד שנת 2016 וסדרה ו’, אג”ח להמרה* הנותנת תשואה שנתית של כ-13% ונפרעת לשיעורין עד שנת 2016.

והנה, סוף כל סוף, נימוקיי מדוע לקנות את אגרות החוב:

• אחת ההתניות בעת מתן ההלוואה (אשר נלקחה מלאומי ופועלים) על מנת לבנות את המפעל השני במגדל העמק הייתה שלחברה אסור לחלק דיבידנד לבעלי המניות עד אשר תוחזר ההלוואה בסוף שנת 2015 – כלומר מזומן לא ייצא מהקופה עד החזר ההלוואה, למעט הוצאות מימון (החזר חוב) והוצאות שוטפות של החברה. עובדה זו מקלה על ניתוח יכולת ההחזר של החברה.
• לחברה נכון לתאריך 31.3.2012, חוב בסך 427 מיליון דולר, רובו לבעלי האג”ח. בסוף השנה תיפרע סדרת אג”ח ה’ (27 מיליון דולר) וסדרות אג”ח  ד’ ו’ וישולמו כ- 10 מיליון דולר. בנוסף תיפרע חלק מהלוואה לבנק אמריקאי (5 מיליון דולר). בסוף השנה יתרת החוב תעמוד על כ-385 מיליון דולר. מאידך, לחברה כרגע יש בפיקדונות ומזומן כ-180 מיליון דולר.
• יחסים פיננסים – אגרות החוב של החברה אינן מדורגות. לא אלאה אתכם בניתוח היחסים הפיננסים שביצעתי, אך אספר שמצבה הפיננסי של החברה (מדובר ביחסים פיננסים מקובלים, אשר על בסיסם מתקבל הדירוג מחברות הדירוג) טוב יותר מחברות רבות אשר מדורגות בקבוצת A על ידי מעלות ומדרוג.
• *אופציית המרה – ציינתי שהאג”ח ניתנת להמרה למניות של החברה. אסכם ואומר בפשטות שאופציה לא מחייבת, אך זה תמיד טוב ולא מזיק. במידה והמניה תעלה בעשרות אחוזים בעלי סדרת האג”ח ו’ יוכלו ליהנות מרווחים גבוהים מ-13% בשנה.
• זה המקום גם להזכיר שאני מאד מעריך את שדרת הניהול של טאואר ובטוח שיידעו להתמודד עם מספר מהמורות בדרך.

לשלילה אני יכול לציין את המחזוריות בענף השבבים. שינוי לרעה במצב הסקטור, עלול לגרום לפגיעה בתזרים החזוי של החברה.

לשאלות, אנא פנו במייל ziporela@gmail.com

“הכותב הינו מנהל השקעות באחד מבתי ההשקעות בישראל”