מזונות ילדים
מאת: אברהם אלטלף, עו”ד ומגשר – מומחה בדיני המעמד האישי
אחד הנושאים המרכזיים והמהותיים בכל הסכם גירושין נוגע להסדרים הכספיים של מזונות הילדים, המיועדים לכסות את ההוצאות הכרוכות בגידול הילדים ובעיקר מדובר בהוצאות מזון, ביגוד, הנעלה, מגורים וכדומה.
המקור לחיוב בתשלום מזונות הילדים, הוא בחובה של ההורים לשאת בהוצאות הנדרשות לשם דאגה לשלומם ולרווחתם של ילדיהם. כאשר ההורים נשואים, הוצאות אלו נכללות בהוצאות משק הבית המשותף ולא תמיד שמים לב אליהן או מתייחסים אליהן כחלק נפרד או מיוחד מההוצאות הכלליות של התא המשפחתי. לעומת זאת, עם הגירושין ופירוק התא המשפחתי, עולה הצורך המשותף של שני ההורים לדאוג לצרכי הילדים.
חישוב סכום ההוצאות לאחר גירושין
ראשית, יש להבהיר כי החובה לשאת בהוצאות גידול הילדים חלה על שני ההורים. זהו עקרון בסיסי בחישוב סכום ההוצאות הכרוכות בגידול הילדים לאחר הגירושין. בהרבה מקרי גירושין, אם כי חל בכך שינוי בשנים האחרונות, הילדים עוברים לגור עם האם, בעוד שלגבי האב נקבעים הסדרי ראיה שונים, בהתאם לנסיבות הרלוונטיות לאותה משפחה. כיוון שכך, הטיפול בתשלום מרבית ההוצאות עבור צרכי הילדים מוטל על האם ולכן על האב מוטלת החובה להשתתף בהוצאות אלו ולשלם לאם את חלקו, במזונות הילדים. במקרים בהם נקבעים הסדרים של משמורת משותפת או של משמורת אצל האב, מתבצעת התאמה של התשלומים בהתאם לאותם הסדרים ספציפיים.
כאמור, ההסדר המקובל הוא שהאב משלם את תשלומי מזונות הילדים לאם, אולם חשוב להבהיר כי התשלומים הם עבור הילדים ולא עבור האם.
ממה מורכבים מזונות
את סכום המזונות מקובל לחלק לשני סוגים: הסוג הראשון כולל סכום חודשי קבוע המשולם מידי חודש בחודשו ואילו הסוג השני כולל תשלום הניתן בהתאם לצרכים או הוצאות חריגות ובלתי קבועות.
בתשלום החודשי הקבוע נכללות כל ההוצאות הקבועות והידועות מראש כמו – מזון, חינוך שוטף (שכ”ל, ספרים מחברות), הוצאות חלקם של הילדים במגורים בבית האם, בריאות, ביגוד וכדומה. כאשר בוחנים את הסכום הזה, לוקחים בחשבון את רמת המחיה הרגילה של המשפחה ערב הגירושין ומשתדלים להשאיר את הילדים ברמת מחיה קרובה מאוד לזו שלה התרגלו עד אותה עת
רכיב נוסף בסכומי המזונות הקבוע הוא רכיב ה”מדור”. כפי שציינו, הילדים גדלים בביתו של אחד ההורים, בד”כ האם, בדרך קבע. לשם מגוריהם נדרשות הוצאות כגון שכ”ד, ארנונה, חשמל, מים, טלפון, אינטרנט וכדומה. הוצאות אלו נקראות “הוצאות מדור”. מצד שני גם האם מתגוררת באותו בית ולגביה, לאחר הגירושין, אין חובת תשלום מזונות. לכן מרכזים את הוצאות המדור כולן ובהתאם ונהוג להטיל שיעור של 30%-40% מהוצאות אלו על הבעל, כהשתתפות שלו במדור של הילדים.
במסגרת הסכום השני, החריג, נכללות הוצאות בלתי צפויות מראש או חד פעמיות, כגון – הוצאות בריאות חריגות (טיפולי שיניים, משקפיים), ביגוד חד פעמי, שיעורים פרטיים במידת הצורך, קייטנות, טיולים וכו’.
צורכי הילדים גוברים על ההתחשבות בהורים
גורם משמעותי שיש להתחשב בו בקביעת גובה סכום המזונות המשולם על ידי האב, הוא ההכנסה החודשית של ההורים והצורך שלהם לכלכל גם את עצמם לאחר הגירושין. עם זאת חשוב להדגיש כי צרכי הילדים ורמת החיים שלהם גוברים על ההתחשבות בשכרם החודשי של ההורים ולעתים יאלצו ההורים או מי מהם להגדיל את ההכנסה החודשית שלהם, כדי לממן את ההוצאות הגדלות כתוצאה מהליכי הגירושין. אחת הסיבות לכך היא שמעצם הפירוק של התא המשפחתי, ההוצאות החודשיות של כל אחד מבני הזוג, לבד, גדלות.
את ההוצאות הקבועות והשוטפות נהוג לחלק בין הורים ביחס להכנסה החודשית שלהם ומתוך מטרה לאפשר לאם, שהילדים מצויים במשמורתה, לכיסוי הוצאות גידולם. בהוצאות אלו לא תמיד תהיה חלוקה בשיעור של חצי-חצי, אלא באופן יחסי להכנסות של כל אחד מההורים, אם כי הדבר לא תמיד נערך בחישוב מתמטי מדויק. ביחס להוצאות החריגות, מקובל לחלק אותן בין ההורים בשיעור של מחצית לכל אחד, בעת שמתעורר הצורך להוציא הוצאות כאלו.
מזונות צמודים למדד
תשלומי המזונות מוצמדים למדד המחירים לצרכן ומתעדכנים אחת לשלושה חודשים וזאת במטרה לשמור על ערכם הריאלי של התשלומים לאורך כל התקופה בה הם משולמים. על פי המקובל בישראל, תשלומי המזונות אליהם מגיעים הצדדים, בהסכמה או כתוצאה מהחלטה שיפוטית, משולמים באופן מלא, עד הגיעו של כל אחד מהילדים לגיל 18 או עד לגיוסו לצה”ל (לפי המאוחר מבניהם). לאחר מכן ישנה הפחתה של התשלומים לכדי חצי או שליש וזאת למשך התקופה של השירות הצבאי. הדבר נובע מהעובדה שבמציאות החיים בישראל, חייל עדיין זקוק לתמיכה שוטפת של ההורים, אם כי במידה פחותה ולכן ישנה הפחתה של התשלום החודשי.
יש מקרים בהם הורים, שהדבר מתאפשר להם, דואגים גם להפקדת כספים לחסכון עבור כל אחד מהילדים, למימון לימודים גבוהים, חגיגת בר/בת- מצוה, חתונות וכו’, אולם כאמור הדבר תלוי ביכולת ההכנסה החודשית של ההורים ויכולתם הכלכלית.
