סיפורת

המלך, המצביא והקצין הישראלי
בספרו של סם ש. רקובר, "מדוע לא רצחת את המלך?" מובאים ימיהן של הדמויות התנכיות המרתקות שמואל, שאול, דויד ושלמה מבעד לעיניו של יואב בן-צרויה. בן צרויה, גדול מצביאי ישראל, הוא דמות אכזרית, רציונאלית, פיקחית וערמומית המיטיבה לקרוא את מהלכי הקרב והפוליטיקה של אז ושל היום והמפגש בינו לבין קצין צה"ל צעיר, מעלה שאלות ודילמות הנוגעות לעצם קיומנו בארץ

מדוע לא רצח יואב בן-צרויה, שר הצבא הכול-יכול, את דויד המלך? כל מי שקרא בעבר את ספרי שמואל ומלאכים א', עומד מיד על האכזריות והצביעות שבצוואה של דויד לבנו שלמה, המצווה על שלמה למעשה להרוג את בן-צרויה, אך לא משום שהלה הרג את בנו אבשלום בניגוד להוראתו, אלא דווקא משום שהוא הרג את שני שרי הצבא שלו. אך לצד האכזריות, יש בכך גם אירוניה גדולה, שכן בן-צרויה היה באותה עת כבר זקן ובפועל פרש כבר מזמן מניהול הצבא. והנה, דווקא בימיו האחרונים, עוזר המלך הגוסס עוז בלבו, מתגבר על פחדו מפני המצביא ומצווה על בנו, המלך שלמה, להרגו. לפיכך, אי אפשר כמעט שלא לתהות מה באמת קרה אז בין בן-צרויה לבין דויד ובין שני אלה לבין יתר הדמויות התנכיות של אותם ימים ומה אנו יכולים להסיק מכך בעידן בו אנו חיים?

הרומן הנוכחי של סם. ש רקובר "מדוע לא רצחת את המלך?" מנסה לענות על שאלות אלו בדיוק, מנקודת הראות של בן-צרויה. דמותו, כפי שעולה מבין דפי הרומן, היא דמות החיה בזמן ההוא וגם בזמן העכשווי, דמות מודרנית לחלוטין. המדובר באדם רציונאלי, אתיאיסט, אכזר, פיקח וערמומי, המיטיב לקרוא את מהלכי הקרב והפוליטיקה של אז ושל היום.

בן-צרויה מופיע ברומן בתודעתו של קצין ישראלי בשם בֶּן, שלחם במלחמת לבנון השנייה ושוכב כעת מחוסר הכרה בבית החולים רמב"ם בחיפה. אולם חוסר הכרתו הינה חיצונית בלבד, שכן בתודעתו של בֶּן מתחוללת סופת שאלות אישיות וקיומיות ובמסגרתה מציג בן-צרויה לפניו את הפירוש הייחודי שלו לימי שמואל, שאול, דויד ושלמה, פירוש שבעזרתו הוא מנסה למעשה להנחות את בֶּן בנבכי השאלות הקיומיות שלו ושל הישראלים כיום. בֶּן חייב למצוא את הפירוש הייחודי שלו לימים ההם, שכן בסופו של דבר, פירוש זה מהווה את עצם המהות וההצדקה להיותנו כאן בישראל.

המחבר, סם ש' רקובר, הוא פרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה אשר פרסם מעל ל-90 מאמרים מקצועיים, ארבעה ספרי עיון ושמונה ספרי פרוזה, ביניהם רומנים וסיפורים קצרים.

רקובר מעיד כי השאלה המרכזית ברומן הנוכחי התעוררה בו עוד כאשר למד בבית הספר היסודי על ימי שמואל הנביא, שאול המלך, דויד ושלמה. מה שהצית אז את דמיונו היה הסיפור המקראי עצמו והיחסים המתוחים בין דויד המלך לבין שר צבאו הכל-יכול, ובראשם הדרך בה בחר דויד לחסל את בן-צרויה, בעזרת בנו, שלמה, אשר מוביל לבסוף לרציחתו של בן-צרויה הזקן בעודו אוחז בקרנות המזבח. המוות המשפיל העלה בו כבר אז את השאלה המהותית מדוע בן-צרויה לא חיסל את דויד עוד קודם לכן, בצעד שנדמה כאופייני לתקופה שטופת המלחמות, שפיכות הדמים, הרציחות האכזריות בתוך המשפחה והתככים השפלים המאפילים על השלטון.

שאלה זו העסיקה את רקובר במשך 60 השנים הבאות בנקודות שונות בזמן. לפני כשש או שבע שנים, הבין כי הוא מעוניין למעשה לכתוב על תקופה זו רומן שאינו היסטורי, אלא דווקא כזה שיש לו השלכות על ימינו אנו. לאחר מחקר ארוך, הצטייר בן-צרויה בעיניו כדמות מודרנית לחלוטין, שמידת הדמיון בינה לבין הדמות המקראית היא אפסית.

בן-צרויה מנחה ברומן כאמור את דמותו של החייל הצעיר בן ימינו בנבכי השאלות הקיומיות שלו ושל הישראלים כיום, באמצעות דיון וויכוח המתנהל בין השניים. האם יקבל בֶּן את הפירוש של בן-צרויה? האם יצליח למצוא פירוש משל עצמו, פירוש שיוציא אותו מחוסר הכרתו? 

לפרטים נוספים לחצו כאן>>


חזרה לחדשות ועדכונים